לשכת עוה"ד יוצאת נגד הרפרמה בתקנות סדר הדין האזרחי

על שולחן שרת המשפטים החדשה, איילת שקד, מונחים נושאים רבים לטיפול בתחום עריכת הדין, ובהם הרפורמה המהותית ורחבת ההיקף בתקנות סדר הדין האזרחי (סד"א). הרפורמה מציעה תיקונים רבים ומשמעותיים, שמהווים רעידת אדמה בעולם המשפט וישפיעו בצורה ניכרת על סדר העבודה היומיומי של עורכי הדין.

בסוף השבוע שעבר הגישה ועדת הליטיגציה של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב והמרכז נייר עמדה התוקף חלק מההצעות ברפורמה.

לטענת הוועדה, "הכשל הבסיסי בהצעה הוא גיבוש פתרון לכאורה לבעיה הלא נכונה. הבעיה המרכזית בתקנות סד"א נעוצה באי-אכיפתן על-ידי מערכת בתי המשפט. השאלות שהיו ראויות להישאל טרם הרביזיה הן: מה הבעיות שנובעות מתקנות סד"א הנוכחיות וממה הן נובעות. אי-יישום התקנות הנוכחיות היא בעיה תודעתית ותרבותית, ולכן ספק אם שינוי יסודי בתקנות אכן יביא לשינוי המיוחל".

הלשכה טוענת כי הצעת הרפרומה לוקה בחסרונות מהותיים וחוטאת למטרות תקנות סד"א. "ההצעה אינה מצליחה להביא להסדרה ולפישוט של אופן ניהול התובענה האזרחית, ליצירת מסגרת דיונית לבית המשפט ולבעלי הדין וכן להתוות את האופן שבו צדדים להליך המשפטי יוכלו לממש, באופן ראוי והוגן, את הזכויות המוקנות להם מכוח הדין", נכתב בעמדה ועדת הליטיגציה של הלשכה, בראשות עו"ד רפי ליבא, שותף בכיר וראש מחלקת הליטיגציה במשרד איתן-מהולל-שדות, ועו"ד רם ז'אן, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית במשרד עמר רייטר-ז'אן שוכטוביץ.

כתבי טענות תמציתיים

הרפורמה המוצעת בתקנות סדר דין אזרחי הוכנה על-ידי השופט ומנהל בתי המשפט בדימוס, משה גל, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים המשפטיים האזרחיים. הרפורמה הוצגה בנובמבר אשתקד בפני משרד המשפטים, ואולם בשל הבחירות לכנסת שהתקיימו בסמוך למועד זה הוחלט להשעות את הדיונים בנושא.

במסגרת טיוטת התקנות מוצע לצמצם את היקף כתבי הטענות (כתב תביעה, כתב הגנה וכיו"ב) המוגשים לבית המשפט עם תחילתו של ההליך השיפוטי, כך שלא יעלו על 3 עמודים.

כמו כן, מוצע כי לכל כתב טענות יצורף תצהיר, שיפרט את העובדות הנכללות בכתב הטענות, שיוגבל ל-5 עמודים - כשמדובר בהליך המתנהל בבית משפט שלום; ול-8 עמודים - אם ההליך מתקיים בבית משפט מחוזי.

בנוסף, התקנות המוצעות מסדירות פעולות מקדמיות שהצדדים יהיו מחויבים לקיימן, טרם הגשת כתבי הטענות. כך, התובע יהיה מחויב להודיע בכתב לצד שכנגד על כוונתו להגיש כתב תביעה נגדו, תוך פירוט של עילת התביעה וצירוף מסמכים רלבנטיים.

הצד שכנגד יידרש להשיב לפנייה ולצרף לה מסמכים רלבנטיים מטעמו. לאחר מכן ילבנו הצדדים את המחלוקות ויעלו הצעות לפתרונן.

לפי הרפורמה המוצעת, אם הצדדים יגיעו למסקנה כי לא ניתן למנוע את ההליך השיפוטי ביניהם לשם פתרון הסכסוך - יהיה עליהם לבחון צעדים במטרה לצמצם ככל האפשר את המחלוקות שביניהם, ובין היתר, למשל מינויו של מומחה מוסכם.

פגיעה בזכות הגישה לערכאות

הביקורת של ועדת הליטיגציה של הלשכה על הרפורמה המוצעת מופנית במיוחד כלפי ההוראות הנוגעות להיקף כתבי הטענות, הפעולות טרם הגשת התביעה וביטול של מסלולי הדיון.

ביחס להיקף כתבי הטענות - שברפורמה מוצע להגבילם ל-3 עמודים בלבד - הלשכה סבורה כי הדגש ברפורמה נדרש להיות איכותי ולא כמותי. לדברי הלשכה, הגבלת היקפם של כתבי הטענות עלולה לפגוע באפשרות של הצדדים למצות את טענותיהם, ובסופו של יום לפגוע בזכות הגישה לערכאות.

"אין בהכרח קשר ישיר בין אורך כתבי הטענות לבין הזמן המוקדש לקריאתם ולימודם", טוענת הלשכה. "לעתים, ודאי עת מדובר בסכסוכים מורכבים, יש צורך בהגשת כתב טענות המתפרש על פני מספר עמודים גדול יותר משלושה עמודים, כפי שמוצע".

ועדת הליטיגציה מציעה כי אם יוחלט להגביל את היקפי כתבי הטענות, יש להטיל את אותה מגבלה גם על היקף פסקי הדין של השופטים.

"בעוד ההצעה לתיקון תוחמת את היקף כתבי הטענות שיוגשו לבית המשפט ואת מסגרת הזמן להגשתם, היא אינה תוחמת במקביל את היקפם של פסקי הדין, כמו גם את מסגרת הזמן לנתינתם", מציינת הלשכה. "המטרות שביסוד טיוטת תקנות סדר הדין, ובהן יצירת ודאות דיונית והליך שיפוטי ראוי והוגן, מחייבות במקביל שינוי גם באשר לעבודת הדרג השיפוטי".

ייקור ההליך המשפטי

בנייר העמדה של הלשכה עולה גם התנגדות ביחס לפעולות המקדמיות טרם הגשת התביעה, המוצעות ברפורמה. לדברי הלשכה, הרפורמה מחייבת את הצדדים לבצע פעולות מקדמיות, טרם הגשת כתבי הטענות, שעלולות לייקר את ההליך המשפטי, לפגוע בזכות הגישה לערכאות ואף לגרום להתארכות ההליכים המשפטיים.

כמו כן, ועדת הליטיגציה של הלשכה מביעה תרעומת על הקיצוץ המאסיבי המוצע ברפורמה של מאות תקנות בסדר הדין האזרחי, שכיום עומדות על למעלה מ-500. לטענת הלשכה, ה"חוסר" בתקנות, במקרה של יישום הרפורמה, יעודד פרשנויות ו"השלמות" מצד השופטים.

אחד החששות הגדולים של עורכי הדין - כפי שעולה מנייר העמדה של הלשכה - הוא כי קיצוץ התקנות יוביל לחוסר ודאות של מתדיינים, אי-סדר, וכתוצאה מכך לפרשנויות של שופטים, שעלולות להביא לסרבול. תוצאה זו, לדברי הלשכה, תחטא "למטרות שתקנות סד"א מבקשות להגשים".