איך משכנעים את הנוער של היום לרכוש מוצרים?

בני-הנוער הם במקרים מסוימים תעלומה בפני מפרסמים, הם לא תמיד רואים טלוויזיה, נמצאים פחות בפייסבוק וצורכים את התוכן שלהם במקומות חדשים. מושב "הדור האבוד" בוועידת MAD 2015 של "גלובס" ניסה לבדוק את האפשרויות לפנות לבני דור ה-Y. את המושב הנחה רועי גולדנברג, כתב האינטרנט והדיגיטל של "גלובס".

"כשמדברים על הדור ה-Y ודור ה-Z, כדאי לדעת מה מעניין את הצעירים ואיפה הם נמצאים", אומר גולדנברג. "48% מבני-הנוער ניגשים לסמארטפון תוך רבע שעה מהרגע שהם התעוררו, 49% מבני-הנוער מקבלים יותר מ-100 הודעות ביום. 91% מבני-הנוער השתמשו בפייסבוק במהלך השנה האחרונה", מוסיף גולדנברג. "55% מבני-הנוער מגדירים את אינסטגרם כרשת החברתית המועדפת עליהם. ל-40% מבני-הנוער יש איסנטגרם עם יותר מ-200 חברים פעילים. 32% מבני-הנוער השתמשו באפליקציית סנפצ’ט בשנה שעברה. דמי הכיס החודשיים עומדים על 620 שקל".

שחר בר דוד, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת שרוטונים, אמר כי "צעירים לא אוהבים פרסומת ודרך התוכן אפשר להגיע לאנשים ולהעביר מסרים. אם מפרסם יעשה תוכן טוב בפלטפורמה מסוימת, אנשים ימשכו את התוכן הזה וישתפו אותו".

- כמה מפרסמים באים עליך ואומרים לך, תעשה לי משהו ויראלי לבני-נוער?

"היום כולם רוצים להיות שם, רואים את המגמה שזה הולך לשם, שהתוכן הוא המלך. ויראליות זו לא מחלה, צריך להבין איך לעשות את זה. צריך הרבה מאוד הבנה איך לכתוב את זה. אם יש לך פלטפורמות של הרבה עוקבים, זה יעזור לך לקדם את זה".

- אתם חושב שתקציבי השיווק יעברו לדיגיטל בתוך 5 שנים?

"אני מקווה שזה יקרה יותר מהר מ-5 שנים. בחו"ל מדובר בעולם תוכן. למשל, חברת המשקאות רדבול. הם משקיעים בקבוצת כדורגל, זה סוג של תוכן וגם יש להם את תחרויות התעופה. שמדברים על תוכן, מדובר משהו שנשאר למפרסם לעד. מדובר בתוכן שמקודם הרבה זמן אחרי הקמפיין. יש לנו בשרוטונים סרטונים שהיו לפני שנתיים על 150 אלף צפיות והיום זה כבר חצי מיליון צפיות. מי שידע להשכיל להשקיע בסדרות רשת, בסוף ירוויח מזה".

לדברי חן גל, כתבת נוער בגירים, "אני כותבת דברים באינסטגרם דברים שאני לא כותבת בפייסבוק, וההיפך. בני-נוער יכתבו בקבוצה סגורה אשר ההורים שלהם לא יקראו. הם ירגישו שם יותר בטוחים". עוד אומרת גל, "בני-נוער לא נכנסים יותר לאתרים דרך הקלדת כתובת או חיפוש שלה בגוגל, אלא הגעה לכתבות דרך מה שהם רואים בפיד שלהם בפייסבוק. צעירים גם לא מסתכלים על הבנארים, העין מתעלמת מהפרסומת".

- מה עם פרסומים בוואטסאפ ובאינסטגרם?

"בוואטסאפ הפרסום לא ממש מופיע כפרסומת. יש פרסומות בקבוצות וואטסאפ. יש פעילות שאומרת תשלחו לחברים ואולי תזכו. צריך לגרום לבני-נוער להוסיף את המפרסם בוואטסאפ. אני שונאת לפרסם לחברים הקרובים שלי בוואטסאפ, כי זה אישי. באינסטרגם זה יותר מתאים, כי זה פונה לקהל".

- מה זה אומר "מובילת דעת קהל בגיל 18"?

"זה מישהי שפעילה ברשתות החברתיות. למשל, עודדתי בני-נוער ללכת להצביע, יש לי קבוצה של 6,000 שמיניסטים בפייסבוק. באינסטגרם יש לי 4,500 עוקבים".

לדבר יעל מונרוב, מייסדת אתר maVeze, "יש פערים בין דור ה-Y לדור ה-Z. הדור הצעיר מדבר למשל הרבה יותר מהר מאיתנו. maVeze היא פלטפורמה ייחודית לדור ה-Y. יש לנו עכשיו 350 בלוגרים. אנחנו יכולים לדבר על מותג הג’ינס בלי לדבר על הג’ינס עצמו. למשל מותג אקסים לג’ינסים שבו הבאנו אנשים שהצטלמו עם בני הזוג האקסים שלהם עם הגי'נסים".

לדברי טל וולקוביץ, מייסדת אתר maVeze, "כולנו מחפשים את הדבר הנוסף. הדור שלנו הוא דור מבולבל, יש לו הרבה אפשרויות".

איילה זינגר, מנהלת פיתוח ושיווק, יקב רמת הגולן: "אנחנו לא מאמינים בפרסומות אלא בלייצר תוכן".

- איך יקב, שהקהל שלו הוא מבוגר, איך הוא פונה לדור ה-y?

"אנחנו מאמינים שיין חוצה גילאים. מצאנו שאותם אנשים שבאים לאירועים שלנו מתבגרים מול העיניים שלנו. הבנו שאנחנו צריכים להגדיל את טווח הגילאים שלנו. למשל, בהתחלה ייצרנו קמפיין פרינט, שהבנו בסוף שהדור הזה לא ראה אותו".

- למה צריך אתר לבנ-נוער שגם ככה נמצאים כל היום באפליקציות?

לדברי נסטר, מייסד ומנהל משותף אתר פרוגי, "בני-נוער לא מתעניינים בהסכם האיראני, הם מתעניינים בדברים אחרים ולכן יש לנו את פרוגי. למשל, פרסמנו בנושאים החברתיים, פרסמנו ידיעה על בית ספר שהוסיף לילדה בפוטושופ שוורלים לתמונה שהיתה עם גופיה".

- איך משיגים מפרסמים לבני-נוער?

"הרבה פעמים כאשר אני נפגשי עם אנשי שיווק, הם לא יודעים שלבני-נוער יש כסף לקנות את המוצרים שלהם. פעם בני-הנוער היו משפיעים על ההורים לקנות את המוצר, היום הילדים קונים את אותו לבד".

לדברי משה רדמן, מייסד שותף ב-iStudent, "הקמנו את איי סטודנט בשביל לאגד את כל הסטודנטים במטרה להשיג הנחות והטבות. מדובר בקהל שיודע להשוות יותר טוב מההורים שלו. הם קונים בארה"ב ומבחינתם זה כמו לקנות בישראל. אלה צרכנים חכמים שהופכים ליותר חכמים. כולם מסכימים שהצעירים מתעלמים מבאנרים ברשתות החברתיות".