המפקח על הבנקים דודו זקן מרכך את המגבלות האחרונות בתחום שכר הבכירים בבנקים. לידי "גלובס" הגיעה הטיוטה העדכנית של בנק ישראל בנושא, אשר נשלחה אתמול לבנקים. בטיוטה החדשה ביטל זקן את תקרת השכר ליושבי הראש, ע"י כך שוויתר על הדרישה להצמיד את שכר היו"ר לשכר הדח"צ בבנק, וכן הגדיר בצורה ברורה יותר מה יהיו המקרים שבהם נושאי משרה ייאלצו להחזיר בונוסים לבנק.
בטיוטה המקורית, שפורסמה לפני כמה שבועות, נאסר על היו"ר לקבל תגמול משתנה (בונוסים ואופציות), והוא אמור היה לקבל שכר המורכב מעד פי 4 מהשכר של הדירקטורים, ועד פי 2 מהשכר שהם מקבלים עבור השתתפות בכל ישיבה, כך שבשורה התחתונה אמור היה היו"ר להרוויח שכר של עד 2.5 מיליון שקל, נמוך בעשרות אחוזים מהשכר הנוכחי.
בטיוטה העדכנית בוטלה ההצמדה למנגנון השכר, ורק נקבע שלא ניתן יהיה להעניק תגמול משתנה ליו"ר, אך אין מגבלה להיקף השכר. באופן תיאורטי ייתכן מצב שבו שכר יושבי הראש יישאר בהיקף הנוכחי, ויהיה כולו בתגמול קבוע ולא תלוי ביצועים. יחד עם זאת, לפי הערכות שכר יושבי הראש יירד, אך לא באותם היקפים שבתוכנית המקורית של זקן.
נזכיר כי בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס" כי איגוד הבנקים שלח מכתב תגובה חריף לזקן בנושא מגבלות השכר. במכתב שנכתב ע"י עו"ד פיני רובין ושנתמך בחוות דעת של פרופ' שרון חנס, נאמר כי למפקח על הבנקים אין סמכות לקבוע את תקרת השכר ליושבי הראש. נראה כי זקן קיבל באופן חלקי את טענות הבנקים, והקל את המגבלות.
ביום חמישי הבא אמורים נציגי הבנקים לדון עם זקן במסגרת הוועדה המייעצת בטיוטה, ולבקש כי ישקול גם לאפשר להעניק ליושבי הראש מניות חסומות לתקופה ארוכה של 5-10 שנים. לדבריהם, מנגנון תגמול כזה יעודד את יושבי הראש להביא את הבנקים להישגים לטווח הארוך.
סוגיה נוספת שבה שינה זקן את ההוראה המקורית קשורה כאמור להחזרת בונוסים של נושאי משרה. זקן דרש במקור כי הבנקים יקבעו קריטריונים לכך שנושאי משרה יחזירו בונוסים שקיבלו לתקופה של עד 10 שנים לאחור במקרה של הפסדים או קנסות כבדים.
חנס כתב בתגובה: "חובת ההשבה משיתה סיכון חריף ומשמעותי ביותר על העובד - חשש שבעתיד יאבד עד מחצית מכלל התגמולים שלו וייתבע באופן אישי להשבת מיליוני שקלים, על בסיס הוראה עמומה". לתפיסתו, "ניתן להשיג הרתעה יעילה ומאוזנת יותר, באמצעות הוראת השבה הנוקטת במונחים המוכרים לעולם המשפט מתחום האחריות של נושאי משרה".
ואכן זקן אימץ את ההערה, ובטיוטה העדכנית קבע נוסח ברור יותר לגבי מה הם המקרים שבהם נושא משרה יצטרך להחזיר תגמולים מהעבר המתבססים בעיקר על מקרים מעולם המשפט: "קביעת קריטריונים להשבה תתבסס לכל הפחות על המקרים הבאים: העובד היה מעורב בפעילות בלתי חוקית, הפרת חובת אמונים, התנהלות ברשלנות חמורה מכללי הבנק. ולחלופין, באם התבצעה הונאה או התנהגות בלתי ראויה, שגרמה לבנק להציג מחדש את הדוחות הכספיים", נכתב בטיוטה החדשה.
בבנקים מציינים כי כעת ההוראה ברורה וממוקדת יותר, אך בכל זאת, לטעמם צריך להעביר את הדרישה להחזרת כספים אל בית המשפט, ולא להסמיך את הבנק עצמו לדרוש זאת.
זקן צפוי לפרסם את ההוראה הסופית לפני שיסיים את תפקידו, מה שצפוי בשבועות הקרובים. כעת יהיה מעניין לראות האם המפקחת על הביטוח ושוק ההון דורית סלינגר שפרסמה עם זקן את המגבלות על שכר הבכירים, תיישר עימו קו ותרכך גם היא את הדרישות מחברות הביטוח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.