"הסיכון בסין גדול משמעותית מהסיכוי בציר הזמן הנוכחי"

שוקי העולם עברו טלטלות בתקופה האחרונה. היונים התקפלו תחת תביעות ההסכם הדרקוני שכפתה עליהם גרמניה על מנת להישאר בגוש היורו, כלכלת סין רועדת והריבית בארה"ב צפויה לעלות.

אלעד שמש, סמנכ"ל הברוקראז' בבית ההשקעות קולמקס טוען כי העליות והירידות בשוק היא מחזורית ומתחלפת בממוצע מדי 7-8 שנים. השינויים המסתמנים בכלכלה העולמית, מסמנים את סיומן של שנות השובע, ומעמידים את שוקי העולם בסימן של "שנות שפל" - שנים קשות של ירידות חדות, והאטה משמעותית בצמיחה.

הטריגר יכול להגיע מאחד האירועים הפוקדים את שווקי העולם בימים אלה: "חבילת החילוץ אשר הושגה עבור יוון" טוען שמש "אינה מביאה שום בשורה לשווקים. עיקר החשש בגוש היורו כי פרישת יוון תסלול את דרכן של מדינות נוספות לפרוש ממדינות האיחוד, ומשם יחל סופו של הגוש לאחר 17 שנה בלבד. אולם, בראייה גלובאלית, הסבירות לכך אומנם נמוכה בהחלט ולכן השפעתה של יוון על הסיכון ברמה הגלובאלית מוגדרת לטעמי כסיכון נמוך. חשוב לציין כי חבילת הסיוע אשר גובשה בימים אלו אינה פותרת את המשבר, אלא קונה זמן בלבד שכן על יוון לבצע רפורמות חסרות תקדים אשר בלעדיהן לא תעמוד בתשלום של 22 מיליארד יורו כבר באמצע אוגוסט. לכן להערכתי הסאגה היוונית תחזור לספק דרמות אשר לא יסתיימו בפרישת יוון מגוש היורו אלא דווקא בהסכם חדש ונוח יותר אשר יביא למחיקת חלק מחובותיה של המדינה החביבה והעצלה".

שמש חושש יותר מארץ הדרקון במזרח, שיכולה להוות סיכון של ממש לכלכלה העולמית: "הכלכלה הסינית נחשבת לכלכלה השנייה בגודלה בעולם נמצאת במצב של התנפחות מחירים. בשל היקף הייצוא הסיני והמגבלות הקשות אשר מצליח השלטון להכיל הבועה לא התפוצצה עדיין. ניתן לומר כי הכלכלה הסינית הינה הסיכון וההזדמנות הגדולה ביותר בשווקים בימים אלו כאשר לצערי הסיכון גדול משמעותית מהסיכוי בציר הזמן הנוכחי, ולכן, סין מהווה כיום את הסיכון הגדול ביותר על השווקים הגלובאליים מסביב לעולם, הרבה יותר ממשבר החוב היווני למשל".

"הכלכלה הסינית כולה משולה לתיבת קסמים. רוב קברניטי הכלכלה העולמית אינם יודעים מה צפון בה. זינוק של מאות אחוזים ב-3 השנים האחרונות ממזערת את הקריסה אשר ספגה הבורסה המקומית בחודש האחרון. במציאות בה מכפילי הרווח של המניות רחוק משווין האמתי סביר להניח כי ההגבלות המלכותיות אשר השיק הממשל הסיני יפסיקו לתת את אותותיהן ברגע שיסתיימו אם לא מוקדם מכך שכן התאוששות מחירי המניות בימים האחרונים אינה נובעת משינוי כלכלי כלשהו, אלא מהגבלות הממשל אשר פשוט אסר על מכירת מניות".

- מה עם הסיכונים הנובעים מהעלאת הריבית בארה"ב?

"במהלך השנה עסקו הכלכלנים שוב ושוב בבורסת ההימורים מתי יעלה הבנק המרכזי בארה"ב את הריבית לראשונה ומה צפי שיעור הריבית לסוף השנה. בפועל, הריבית האפסית הינה הרכיב המשמעותי ביותר בראלי של השנים האחרונות. ריבית אפסית בשילוב של הדפסת כספים אין סופית של הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה הציפה את השווקים בכסף זול אשר עודד צמיחה והשקעות, הוריד את שיעור האבטלה לשפל חדש ותדלק את העליות בשווקים. בכל פעם שהוזכר המונח "העלאת ריבית" הגיבו המשקיעים באלימות יחסית, אך הבנק המרכזי בארה"ב ניהל את המשבר ביד רמה.

"בפועל כיום מכשירי הגידור ואגרות החוב מגלמים במשותף עדכון ריבית אחד ויחיד במהלך השנה, העלאה של 0.25%. לשם השוואה, לפני כחודש גילמו השווקים 2 העלאות ריבית בשיעור מצרפי של 0.5% ולפני כחצי שנה אף אחד לא ידע. בפועל, העלאת ריבית של 0.5-0.25% אינה משמעותית עבור שוק ההון והשפעתה כהשפעה פסיכולוגית בלבד. האפיקים חסרי הסיכון יישארו משמעותית לא אטרקטיביים ביחס לוול סטרייט או לנדל"ן בארה"ב אך יביאו לצמצום קל של הפער ביניהם לבין המכשירים הממשלתיים".

יחד עם זאת ההתנהגות האחראית של הנגידה האמריקאית תחזק את תחושת הביטחון של המשקיעים כי עדכון הריבית יגיע אך ורק כאשר המשק האמריקאי יהיה בשל לכך. לכן הערכתי היא כי העלאת ריבית לא תביא לשינוי מגמה מהותי אלא בעיקר תמנע עיוותי שוק אשר מתחילים לצוץ בשווקים כדוגמת רכיב האינפלציה. חשוב להוסיף כי גם במציאות של העלאת ריבית קיימים מכשירי מסחר פשוטים, כגון תעודת ה-TBT אשר מוסיפה לערכה דווקא בתרחיש של עליה בתשואות האג"ח, ואלו, מושפעות בעיקר מהריבית הבנקאית ומהיצע הכסף".

- לאור כל השינויים הגלובליים הללו, האם כדאי להיות דפנסיביים יותר בתיק ההשקעות ומהם אפיקי ההשקעה המומלצים?

שמש: "חשוב להבין כי גם כשהשוק יורד, ולמרות שאין זה המצב כיום, קצב הירידה מהיר יותר מאשר קצב העלייה בשוק עולה. הזדמנויות ההשקעה כיום מגיעות בעיקר מבחירת נכסים סלקטיבית. בשוק הביומד למשל, ניתן לאתר הזדמנויות על בסיס יומי כמעט. במקביל, משבר הנפט טרם חלף ובמציאות שבה הנפט נסחר על גבול ה-50 דולר לחבית קיימות מספר חברות אנרגיה אשר מגלמות הזדמנות. מנגד הסכם המתגבש בין המעצמות לאיראן עלול להגדיל את היצע הנפט ולהביא לירידת מחירים. כך או כך, נפט יקר ידחוף את סקטור האנרגיה (תעודת ה-XLE תהיה יעילה במציאות זו) ומנגד מחירי אנרגיה נמוכים יתמכו בסקטור התעופה והשילוח".

שמש נותר אופטימי ביחס למחזוריות הכלכלה העולמית, אולם אינו ממליץ למי שאינו בקיא לחזות מחזוריות זו: "שוק ההון נהנה ממחזוריות כמעט טבעית ויותר מכך מעונתיות אשר תומכת בסקטורים מסוימים בחלק מעונות השנה ופוגעת באחרים. בפועל המציאות היא כי השווקים מגלמים לרוב את עונתיות זו ויודעים לגלם נזקי מזג אוויר לדוגמא בסחורות חקלאיות באזורים מיועדים. חשוב לזכור שהמחזוריות בשווקים יכולה להגיע גם לאחר 10 שנים ויותר. כיום השווקים עולים בעיקר בעקבות העדר אלטרנטיבות השקעה. עדיף ליהנות ולנצל את המגמה במקום לנסות ולחזות תרחישי קיצון. יחד עם זאת חשוב תמיד לשמור על רכיב מזומן גבוה בתיק, גם בכדי למזער סיכונים מחוץ לשעות המסחר ובעיקר בכדי לנצל הזדמנויות בשווקים, שנמצאות בשוק בעליות ובירידות כאחד".