קצב הצמיחה של המשק הישראלי צפוי להישאר בשנים הקרובות סביב 3% לשנה, זאת לעומת קצב צמיחה של כ-4.3% לשנה ממנו נהנה המשק עד לתחילת העשור הנוכחי - כך מעריך הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה במסגרת הסקירה השבועית שמפרסמת יחידת הכלכלן הראשי באוצר. ואולם, התחזית הזו עלולה להתברר כפסימית אילו המדינה תדע להפיק את המרב ממאגרי הגז שלה, מעיר נווה בשולי הסקירה.
להערכת נווה, הירידה הפרמננטית בקצב הצמיחה של המשק הישראלי נובעת מקיטון בהצטרפות כוח אדם איכותי לשוק העבודה, מצרכי הביטחון הגוברים של המשק ומהתבגרות המשק וסגירת הפערים בין ישראל לכלכלות המפותחות בעולם.
הצמיחה המהירה של העשורים האחרונים הביאה את ישראל לצמרת העולמית מבחינת רמת המחיה. במונחי תוצר לנפש, מדורגת כיום ישראל במקום ה-18 בעולם אחרי דנמרק, דרום קוריאה ויפן, ולפני מדינות עשירות כמו צרפת, פינלנד וניו זילנד. ההגעה למקום כה גבוה איננה מובנת מאליה. למעשה, נווה צופה כי עד שנת 2030 ישראל תאבד שני מקומות בדירוג (ותגיע למקום ה-20), שהסיבה העיקרית לכך היא הגידול הנמוך יחסית בצמיחה לנפש. קצב הצמיחה הנוכחי לנפש בישראל עומד על 1.4% לשנה, כאשר "על מנת להיות בין 15 המדינות המובילות בתוצר לנפש בשנת 2030, על ישראל לשמר קצב צמיחה שנתי לנפש של כ-2%", כותב נווה.
מה גורם אם כן לקצב הצמיחה הנורמלי "החדש" של ישראל להיות נמוך בכמעט 30% מקצב הצמיחה של המשק במהלך שנות ה-90' והעשור הראשון של שנות ה-2000? נווה מוצא את הסיבה העיקרית לכך בתמורות שחלו בשנים האחרונות בשוק העבודה הישראלי, הן במישור האיכותי והן במישור הכמותי. הגורם המרכזי שעליו מצביע נווה בהקשר זה הוא מגמות דמוגרפיות שהובילו למיצוי השיפור בשוק העבודה, מה שמכונה בעגת הכלכלנים "התמתנות קצב הגידול של תשומת העבודה". הכוונה בעיקר לזינוק שנרשם בשנים האחרונות בשיעור ההשתתפות בעבודה במשק - שיפור שהתבטא בעלייה ניכרת בשיעורי התעסוקה של נשים חרדיות ועלייה מרשימה הרבה פחות בקרב גברים חרדים, וכן בקרב נשים וגברים ערבים. העובדה שמגמות אלה מגיעות לפי נווה למיצוי, גורמת לאובדן של 0.8% צמיחה למשק בשנים הקרובות לעומת השנים שעברו.
תופעה נוספת שמשפיעה באופן שלילי על הצמיחה קשורה לאיכות כוח האדם, כשהכוונה היא בעיקר למיומנויות המאפשרות לעובד לייצר ערך מוסף גבוה יותר. התופעה הרלבנטית בהקשר זה מכונה בעגה הכלכלית "ירידה בקצב הגידול בהון מו"פ המושקע במשק" - תופעה המשקפת לדעת נווה את מגבלת ההיצע של כוח אדם מיומן שיכול להשתלב בשנים הקרובות בענפים מתקדמים. ישראל עדיין מובילה עולמית במשיכת הון זר לתחומי המו"פ, בעיקר בזכות החברות הבינלאומיות שהקימו כאן מרכזי פיתוח, אך במונחי התוצר העסקי ההשקעה במו"פ כבר אינה חריגה. הקיטון בקצב גידול ההון במו"פ מוריד לישראל, לפי נווה, 0.7% צמיחה בשנה לעומת שני העשורים הקודמים.
שני גורמים נוספים שפוגעים בצמיחת המשק הם הוצאות הביטחון וגביית המסים. הירידה החדה שנרשמה בצריכה הביטחונית בשנים האחרונות נעצרה בעקבות מבצע "צוק איתן", ומגמת הירידה אינה צפויה להתחדש בקרוב. במקביל נעצרה גם מגמת הפחתת המסים הישירים, וב-2014 אף נרשמה עלייה בשיעורי המס. שתי מגמות אלה מביאות, לדעת נווה, לירידה של 0.5% (ביטחון) ו-0.1% (מסים) בקצב הצמיחה של המשק.
הגורם האחרון והמעניין אולי מכולם הוא מה שנווה מכנה "ההתכנסות": הכוונה היא לסגירת הפער של המשק הישראלי מול המשקים המפותחים וצמצום הפער ברמת החיים בין ישראל לעולם העשיר מצד אחד, והירידה בקצב הצמיחה בארה"ב ובמדינות מפותחות אחרות ש"משכו" בעבר את המשק הישראלי קדימה, מצד שני. הירידה בהשפעת גורם ההתכנסות מגלחת למשק עוד 0.2% צמיחה, להערכת נווה.
היצוא לארה"ב ירד בכ-25%
התמתנות קלה בציפיות האינפלציה: לפי נתונים מעודכנים שפרסם היום (א') בנק ישראל, הציפיות לאינפלציה של החזאים במשק עומדות על 1% ל-12 החודשים הקרובים, זאת לעומת 1.1% בשלושת החודשים האחרונים. בשוק ההון אין שינוי בציפיות האינפלציוניות, והן עומדות על 1.1% לשנה, 1.3% לשנתיים ו-1.5% לחמש שנים.
קצב האינפלציה הנוכחי בישראל נותר שלילי (0.4% מינוס) גם לאחר פרסום מדד חודש יוני ביום רביעי האחרון, שעלה ב-0.3%. לסימני ההאטה הצטרף גם מדד מחירי הדירות שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן. בחודש אפריל עלה מדד מחירי הדירות ב-3.2% לעומת החודש המקביל אשתקד - הקצב האיטי ביותר מחודש אוגוסט 2012.
בתוך כך, היצוא הישראלי לארה"ב רשם בשלושת החודשים האחרונים ירידה חדה של 25.2% לעומת שלושת החודשים הראשונים של השנה, כך עולה מנתוני סחר חוץ מעודכנים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים מפתיעים במיוחד בגלל ששערו של הדולר מול השקל ירד פחות מזה של האירו - למרות שהיקף הייצוא הישראלי למדינות האיחוד האירופי ירד בשיעור מתון יחסית של 2.7%.
שער השקל מול סל המטבעות האפקטיבי, המשקלל את שערי המטבעות של המדינות העיקריות שסוחרות עם ישראל, הגיע בחודש האחרון לשפל של 13 שנה (ראו גרף מטה). על רקע זה, אין זה מפתיע שנתוני סחר החוץ של ישראל מעידים על נפילה של 46% מתחילת השנה ביצוא הסחורות למדינות שאינן שותפות סחר עיקריות של ישראל - ובראשן רוסיה, טורקיה וקוסטה ריקה.
מהנתונים עולה כי חלה הרעה ניכרת במאזן סחר החוץ של ישראל מול הודו. בין השנים 2008 עד 2014, זינק היבוא מהודו מ-1.64 מיליארד דולר ל-2.24 מיליארד, בעוד שהייצוא הישראלי לתת-היבשת דווקא קטן מ-2.3 מיליארד ל-2.2 מיליארד דולר. כתוצאה מכך עבר מאזן הסחר בין ישראל להודו מעודף של 712.5 מיליון דולר ב-2008, לגירעון של 37.8 מיליון דולר ב-2014.
שער החליפין האפקטיבי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
