איראן נפתחת לעולם

"הסכם הגרעין" שנחתם בין שש המעצמות לאיראן אמנם מטיל עליה מגבלות, אך הוא צפוי גם לקדם אותה כלכלית. ראשית, הוא מביא ל"הסרה כוללנית" של הסנקציות הכלכליות שהוטלו על איראן ופגעו קשות בכלכלתה. לא יוסרו סנקציות המוטלות עליה בהקשר לפגיעת המשטר בזכויות אדם ובתמיכתו בטרור. שנית, ההסכם מאפשר את חידוש הגישה למערכות הבנקאות העולמית, כמו SWIFT, שחסימתן גרמה לקשיים רבים לכלכלה האיראנית.

שלישית, ההסכם מביא להסרת הסנקציות שהוטלו על חברות ועל אישים איראנים, שמרביתם משויכים לאגף השמרני במשטר האסלאמי במדינה, ביניהם קצינים בכירים במשמרות-המהפכה. לאלה היה אינטרס ישיר בהסרת הסנקציות - דבר המסביר את תמיכתם בהסדר הסופי, למרות התנגדותם הראשונית לו. מרביתם נמצאים ב"רשימות השחורות" של גורמי ביון מערביים, בשל תמיכתם בטרור ובפעולות מחתרתיות.

למרות השיפור הכלכלי שתחוש איראן, עדיין קיימים גורמים המעכבים את השיפור הדרמטי המצופה במצבה. בין הגורמים המעכבים את הצמיחה נמצאים ניהול כושל של המערכת הכלכלית באיראן; ממדי שחיתות עצומים; ריבוי של מעילות בכספים בשנים האחרונות; תשתיות קורסות; בזבוז משווע של אנרגיה ומים, אי-חובת שקיפות ותשלום מסים לקרנות המחזיקות נתח משמעותי מהכלכלה, וכיו"ב.

בשל בעיות אלו, קרוב לוודאי שלא כל ההכנסות הצפויות מהסרת הסנקציות יתועלו לשיפור מצבם הכלכלי של אזרחי איראן, וחלק ניכר מהן יוסט לחשבונות הבנקים המנופחים של בכירי המשטר ולמימון פרויקטים ותוכניות שלהם, שלא בהכרח עולים בקנה אחד עם אלה של אזרחי המדינה. לדוגמה, מימון ארגוני טרור כמו חזבאללה, חמאס, הג'יהאד האסלאמי, המיליציות העממיות השיעיות בעיראק, החות'ים בתימן, ומשטרים הנתמכים ע"י איראן בסוריה ובעיראק.

היות שאיראן מימנה ארגונים ומשטרים אלו גם בזמן הסנקציות שהוטלו עליה, סביר שלאחר הסרתן, עם יכולות כספיות גבוהות בהרבה, היא תוכל וגם תגדיל את הסיוע שהיא נותנת להם באופן משמעותי.

מבחינה הפעילות הכלכלית במשק - נוסף ליצוא של נפט, גז ומוצרים פטרוכימיים, המהווים כ-80% מכלל הכנסותיה של איראן, שיזרימו לקופתה עשרות-מיליארדי דולרים מדי שנה, איראן אף תייצא שטיחים, קוויאר, פירות יבשים, פיסטוקים ועוד בסכום נוסף שיגיע לכמיליארד דולר לשנה. פיתוח אנרגיה גרעינית למטרות אזרחיות יאפשר לאיראן לייצא נפט וגז בכמויות גבוהות יותר, ולהשתמש בתשתית של אנרגיית הגרעין לצרכים פנים-מדינתיים.

מבחינה תיירותית - תהיה לה עדנה. ההסכם עם מדינות המערב צפוי להביא גל מאסיבי של תיירות לאיראן. מדובר במדינה שקיימים בה אתרי תיירות רבים שהוכרזו על-ידי אונסק"ו כ"אתרי מורשת עולמית", ובשל היותה בחדשות ומוקד להתעניינות זה שנים רבות, היא מסקרנת רבים. זאת, לצד שערי-החליפין הגבוהים של המט"ח ביחס למטבע האיראני. כל אלה ימשכו מאסות של תיירים לאיראן, שיוסיפו להכנסותיה.

מובן שלא רק איראן תרוויח מהסרת הסנקציות הכלכליות. כמדינה שבה חיים כ-80 מיליון איש, עם צריכה עצומה, היא קליינטית פוטנציאלית מושכת מאוד עבור מדינות רבות, ובמיוחד המערביות. איראן מתבססת בעיקר על יבוא, בין השאר של נפט מזוקק. תזרים המזומנים הצפוי מהסרת הסנקציות יאפשר לה לשפר ולשדרג בין היתר את צי המטוסים האזרחי שלה, וכן את תשתיות הנפט, שחלקן נפגעו קשה עוד במלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80. בשלב מאוחר יותר, בחלוף חמש-שמונה שנות האיסור על רכישת נשק, ישודרג גם הצבא. בעקבות הציוד הרב שיידרש לאיראן, סביר להניח שרוב ההכנסות יזרמו לכיסי חברות מערביות בעלות טכנולוגיות מפותחות.

היום, לאחר יותר משנתיים של סנקציות, שבהן איבד המטבע האיראני יותר משליש מערכו, יש לאזרח האיראני הממוצע ציפיות רבות לשיפור מצבו הכלכלי. אולם אם המשטר לא יידע למלא אותן, הוא עלול לפגוש את המשבר הפנימי הבא כבר בשנה הקרובה.

הכותב הוא ראש מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי, ומרצה בכיר בחוג ללימודי המזרח-התיכון, אוניברסיטת חיפה