רוכשים ריהוט? חפשו את תו האיכות החדש

כ-4,000 תלונות על ענף הריהוט לבית התקבלו במועצה לצרכנות בשנת 2014 (9% מכלל התלונות). האם תו איכות חדש יגרום לחברות הישראליות לשפר התנהלותן ויעודד את הצרכנים להעדיף אותן על פני החברות המייבאות ארצה ריהוט?

מדובר בתו האיכות והשירות שמשיק היום (ב') איגוד תעשיות הריהוט בהתאחדות התעשיינים, בהשקעה של 1.5 מיליון שקל, שיוענק לחברות ישראליות החברות באיגוד בלבד.

באמצעות התו, המתחדש מדי שנה בעלות של 1,200 שקל, מתחייבות החברות לאיכות ולמצוינות במוצר ובשירות. התו מחליף תו ישן שהושק ב-2009, וב-2012 נעשה ניסיון לרענן אותו.

מבין 52 החברות המשתייכות לאיגוד נרשמו עד כה כמחצית מהחברות. בהן פולירון, מטבחי אביבי, מטבחי דקור, מטבחי זיו, אחים מנדלנבאום, הולנדיה, עצמ'לה, דלתות פנדור, עץ המשאלות, ביתילי, האוס אין, רביירה ועוד.

חברות שיכולות להשתייך לאיגוד תעשיות הריהוט הן כאלה הכוללות יותר מ-20 עובדים, ואשר 30% מהפריטים שלהן, לפחות, מיוצרים בישראל.

התו יינתן לחברות שעומדות במבחן של בודק חיצוני מדי שנה ויימצאו עומדות בפרמטרים של שירות, מקצועיות, טיפול בתלונות ואיכות החומרים.

יצרן שקיבל את התו מתחייב לכך שהמוצרים שלו עומדים בתנאי התקנון, הכוללים אחריות של שנה על המוצרים, מענה טלפוני ללקוח תוך 48 שעות או תוך 14 יום בכתב וטיפול בפניותיו, התחייבות העסק לתכנון המוצרים בהתאם לתקנים הנדרשים למוצרים ועוד. היצרן מתחייב להקפיד על ייצור בישראל (לפחות 30%).

מדוע נדרש תו חדש, אם כבר היה תו לאיגוד? רונית פרל, מנהלת איגוד תעשיות מוצרי בנייה וצריכה ומנהלת איגוד הריהוט, מסבירה כי התו הקודם היה מבוסס על אמנה חסרת שיניים שהצהירה על רצון החברים להקפיד על שירות, ולמעשה הוא נועד יותר בשביל החברים בינם לעצמם.

לדבריה, "לאיגוד לא הייתה היכולת לעשות שום דבר במקרה של תלונות. לפני שנה החלטנו לצאת ביוזמה לתו חדש שיבוסס על תקנון משפטי מחייב עם קריטריונים שלא היו בעבר, כמו למנות אחראי שירות, להעביר הדרכות לספקים משניים ולהבטיח פיקוח של האיגוד".

עוד לדבריה, הענף מעסיק למעלה מ-14 אלף עובדים, והוא מתמודד עם יבוא שהולך וגובר ותדמית לא טובה שדבקה בו במשך השנים בעקבות פשיטות-רגל של עסקים בתחום, אי-אספקת רהיטים בזמן, אספקת סחורה פגומה וכו': "צרכנים יוכלו לדעת שאם תתגלה מחלוקת עם יצרן שמחזיק בתו, הם יוכלו לפנות אלינו במטרה לפתור את המחלוקת. תלונות גם יכולות להוביל לשלילת תו".

פרל מספרת עוד כי גיבוש התו נעשה בשיתוף הרשות להגנת הצרכן: "נהיה גוף נוסף שהצרכן יוכל לפנות אליו לפני שיפנה לערכאות משפטיות. אנחנו ננהל הקשר בין הצרכן ובין החברה במקום המועצה לצרכנות בכל מה שקשור לריהוט ישראלי. התו הזה יבדל את החברות שמחזיקות בו, ובאמצעותו נעודד את הציבור לקנות מיצרן ולא מיבואן".

- איך תוכלו לבדוק איכות?

"אם יש חילוקי דעות בין צרכן לחברה בנוגע לאיכות, נעשה שימוע ליצרן. היצרנים מחויבים לתקנון משפטי".

- האם מדובר בתו שמתחרה בתו "אמון הציבור"?

"לא. זה תו אחר לגמרי".

החלת התו, פרויקט עליו עובדים באיגוד זה זמן מה, לא עברה בקלות. "היו התנגדויות, משום שהחברות מתחייבות לאפשר לנו לערוך בדיקות, והן מצדן מתחייבות למשהו שהוא משותף לכולם. יש הרבה תעשיינים שהעדיפו שלא לקחת חלק בזה", מספרת פרל.

- אולי מהלכים כאלה צריכים לבוא מכורח התחרות?

פרל: "התו מעניק ערך מוסף לחברה ולצרכן, ומאפשר לשנות את תדמית הענף תוך גוף שיבקר ויפקח על התנהלות החברות".

אריה ויסמן, בעלי קבוצת ויסמן הכוללת בית היתר את רהיטי שמרת הזורע ואת רהיטי עין חרוד, אינו חבר באיגוד, והוא סבור כי התו שמושק היום "לא מביא שום תועלת. אני לא חושב שעבור הצרכנים הפרמטר של תוצרת הארץ משמעותי בתחום הריהוט. הפרמטרים המתייחסים לנושא של שירות ואיכות הם דבר בסיסי שקבוע בחוק, וצריכים להיות חלק מהתחרות והמציאות ולא בגלל הכתבת תנאים של תו. אני לא חושב שיש צורך בזה".

לעומתו, חיים בשן, סמנכ"ל שיווק בעצמל'ה המחזיקה בתו, אומר: "כשיש סטנדרטיזציה בשוק, צריך לעמוד בה. התו מציג לצרכן מי הן החברות שעומדות בסטנדרטים שהאיגוד מציב. חשוב לנו, כחברה גדולה, שבתחום שיהיה תו מול חברות שעושות מה שבא להן. חשוב שהשוק יתיישר לסטנדרטים האלה. אנחנו מחזיקים גם בתו 'אמון הציבור', ויש לזה השפעה".