האקדח מהמערכה הראשונה

טור זה יעסוק בטרגדיה היוונית, פעם נוספת - דווקא כאשר אנו עומדים אחרי אישור כל החלקים של ההסדר החדש על ידי הפרלמנטים הרלוונטיים, וכאשר התחושה הכללית היא שהמשבר נדחה לתקופה גדולה קדימה; דווקא כאשר האירו החל להיסחר בירידה, שוב, מצב ההופך נורמאטיבי יותר ויותר כפי שהגרף היומי הבא יכול להעיד:

 משה-שלום-יורו-20-07

הסיבה העיקרית לסקירה הנוכחית נעוצה בחוסר העקביות של שני צידי המתרס בקונפליקט הזה, ובגלל חוסר ההיגיון הכלכלי של התוצאה הסופית שלו.

מצד אחד, מדינה שרצתה בכל כוחה לעשות פסק זמן במצב הצנע המתמשך, בה היא נמצאת זה כבר 5 שנים, ואשר עלייתה לשלטון של מפלגה שמאלית "קיצונית" היוותה את הסימן המובהק לחוסר היכולת הכלכלית שלה להמשיך במצב שהיא שרויה.

מצד שני, ממסד אירופי חצוי - חצוי בין ה"נצים" הרואים בעמידה בתנאי ההחזר כלל ברזל, אשר אם אינו מקוים, דורש למעשה יציאה מן המועדון; וה"יונים", הרואים ביציאה של יוון מגוש האירו, מכל סיבה שהיא, סכנה לפירוק החבילה כולה, ודבר שראוי להימנע ממנו בכל מחיר.

יתר על כן, ראינו בשלב האקוטי של המשבר את שני הצדדים עושים מעשים חריגים:

■ ממשלת יוון החליטה לשתף את העם בתהליך קבלת ההחלטות. דבר ש"לא יעלה על הדעת" בעיני הביורוקרטים מבריסל, החושבים שהדמוקרטיה נעצרת בנושאים הקשורים אליהם.

■ וכנגד, ראינו בפעם הראשונה, החלטה רצונית של מוסדות הגוש להקפיא מדינה שלמה, ולעצור את הנזילות לבנקים שלה, כאשר מתנהל, בו זמנית, משא ומתן רציף לעתידה של אותה מדינה.

יש לציין שהחלטת הבנק המרכזי האירופי להפסיק את גיבוי הנזילות היה שלב שלישי מבין צעדי הענישה, כאשר הראשון קרה כבר בתחילת כהונתה של ממשלת ציפראס בדמות אי קבלת אג"ח מדינה יווני כבטוחות כמקודם. כל זה כדי לומר שהטרגדיה היוונית, אשר נראית כרגע כמתחילה לשקוע בנשיית הזכרון הקולקטיבי מהווה, לדעתי, צומת היסטורית מעניינת לציון. וזאת, מעבר לכל מה שנאמר בזמן אמת.

תחילה, הבה נסתכל על עמדות הצדדים: מה ה"יוונים החדשים" ניסו להשיג, ומה בפועל קרה.

ובכן, הצעות אתונה התחלקו לשלושה:

■ פריסת חובות לטווח ארוך, כאשר הם ויתרו על דרישתם המקורית למחיקת חלק מן החוב. דרישה שהייתה, ועודנה, מקובלת אפילו על קרן המטבע הבינלאומי.

■ הזרמת הון לשיקום הצמיחה של הכלכלה על ידי הלוואה ארוכת טווח מצד הבנק האירופי לפיתוח (EIB). זה יכול היה להיעשות על ידי רכישת אג"ח אותו בנק אירופי במסגרת ההרחבה הכמותית שהבנק המרכזי מנהל בכל מקרה.

■ ביצוע רפורמות מבניות, אשר אמורות היו לייצר תשתית פיסקאלית טובה יותר למדינה.

פריסת החוב הייתה אמורה להקל על תזרים המזומנים, ההון לפיתוח היה צריך לייצר מקורות ייצור, ייצוא, ושרותים נוספים, דהיינו מקורות צמיחה ארוכי טווח, והרפורמות היו אמורות לייצר מנגנון של ביעור חלק מן השחיתות, והחלוקה הכל כך לא צודקת של הנטל הפיסקאלי במדינה.

כל אלו נדחו על ידי גרמניה ומדינות הצפון.

ומה בסופו של דבר קרה? הבה נסטה לרגע מן ההיסטוריה של המאורעות, ונפליג לעולם האמנות, וספציפית לעולם התיאטרון. מוסכמה היא שאקדח הנמצא במערכה הראשונה יירה בשלישית. מוצג כה חשוב אינו מובא ליופי בלבד.

ומה הנמשל? מסר משאל העם, אשר היה אמור להיות נקודת הלחץ של ראש ממשלת יוון לשכנוע אירופה להקל על סבל עמו היה האקדח המוכן ליריה: איום של יציאה מגוש האירו במידה ולא ינסו לבוא לקראת ממציאי הדמוקרטיה, ולא יראו את הבעיה "מזווית חדשה ורעננה".

כאשר שר האוצר הגרמני שויבל פרסם את הצעתו שיוון תצא לחמש שנים יוון מן הגוש, על מנת "להסתדר בחוץ", ולחזור במידה והיא תשתקם, הוא בעצם חטף את האקדח מידי ציפראס אשר מראש לא היה מוכן לירות בו. משם, הדרך לגיהנום, דהיינו לאיבוד כל רמז של ריבונות, הייתה פתוחה - כולל העברת 50 מיליארד אירו של נכסים יווניים להפרטה על מנת להחזיר חוב שלא ניתן להחזירו.

וכך, נבנה המסר החשוב, והלקח, לכל המדינות הדרומיות האחרות: ראו הוזהרתן! אם לא תעמדו בכללים המוכתבים על ידי צפון אירופה, וגרמניה בפרט, אנו יכולים להגיע עד חנק המערכת הפיננסית שלכם, ואף להקדים את הוצאתכם למדבר של חדלות הפירעון. ולמי שעדיין יתעקש, מחכה מצב של חונכות ריבונית. מה שמקובל לחשוב על עולם הפשע מופעל על חברי הגוש: מי שנכנס למועדון הזה, יבצע את המוטל עליו או ייצא ממנו רק כאשר רגליו קדימה.

על פי מה שאנו שומעים ממדריד, ליסבון, דבלין, ואף רומא, הלקח הזה נלמד היטב. מה שמפחיד הוא שהמסר הזה הגיע גם לתנועות הקיצוניות, משני הצדדים, אשר גם כך ראו בניהול אירופה הנוכחי עיוות קשה בריבונות מדינתם. תנועות, אשר על פי בחירת אזרחי היבשת, מהווים את הכוח העולה בפוליטיקה המקומית של המדינות החברות ב"מועדון".

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.