האוצר נגד כיל: "מפיצה ספינים ותוקעת טריז בין הפקידים"

גורמים בכירים באוצר מאשימים את קבוצת כימיקלים לישראל כי היא עומדת מאחורי פרסומים כוזבים על מגעים לעסקה שבה תוותר כביכול המדינה לכיל על מיסוי ששינסקי בתמורה להשקעות במיליארדי שקלים מצד כיל במפעלי החברה בישראל. בנוסף פורסם בימים האחרונים כי היועץ המשפטי לממשלה הורה לאוצר להוציא את תיקוני החקיקה של ששינסקי מטיוטת חוק ההסדרים - זאת למרות שהיועץ עצמו כלל לא דן בנושא עד היום, בעוד שאנשיו המליצו דווקא להכניס את התיקונים לטיוטה.

לטענת בכירים באוצר "כיל מנסה לתקוע טריז ולסכסך בין רשויות הממשל והפקידים העוסקים בעניינה והכל במטרה לחבל במאמץ הממשלתי להביא להסדרת היחסים עימה". אותם גורמים הוסיפו כי בימים האחרונים התקיימו דיונים רבים עם אנשי משרד המשפטים בנושא שילוב תיקוני החקיקה ליישום ששינסקי 2 בחוק ההסדרים, ובדיונים אלה לא הושמעה כל הסתייגות מהכוונה לשלב את התיקונים בתכנית הכלכלית המצורפת לחוק תקציב המדינה. "יש לנו אמון מלא ביועץ המשפטי לממשלה ובכך שיפעל לטובת קידום החקיקה", אמרו גורמים באוצר.

גורמים המקורבים לכיל אמרו ל"גלובס" הערב כי אכן אין "על השולחן" הצעה קונקרטית בנוסח השקעות תמורת הסרת המיסוי, אולם לדבריהם מתנהל דיאלוג מפורט ומקיף עם גורמי הממשלה ובכללם האוצר על המשמעויות של סביבת המיסוי על פעילויות כיל - והאוצר לא יכול להכחיש את העובדה הזאת ואת עצם קיומו של הדיאלוג".

כיל אינה משקיעה לפי שעה בפיתוח מפעליה בנגב, זאת מכוח החלטות שקיבל דירקטוריון החברה במרץ ובאוגוסט שעברו, על-רקע המלצות וועדת ששינסקי. "המדינה חייבת להחליט על מדיניות ולהוציא אותה לפועל כמה שיותר מהר", אמר ל"גלובס" גורם המעורב בפרשה. "כרגע אנחנו נמצאים במצב הכי גרוע כי הממשלה לא רואה גרוש וכיל נוקטת בטקטיקות שפוגעות בפעילות החברה רק כדי ללחוץ על הממשלה"

ההצעה הנבחנת בימים אלה בממשלה כוללת הטלת מס רווחי היתר על משאבי הטבע שאינם גז ונפט ושינוי שיעור התמלוגים הקבוע בפקודת המכרות. אחת האפשרויות הנשקלות היא לשלב את החקיקה בתוך החוק הקיים שנחקק ליישום המלצות ועדת ששינסקי בנושא רווחי נפט וגז. בנוסף תובהר האבחנה בין כרייה לתעשייה לצורך זכאות ליהנות מהטבות המס של החוק לעידוד השקעות הון.

ועדת ששינסקי 2 עסקה במשטר הפיסקאלי בכל אוצרות הטבע שאינם גז ונפט במטרה להשוות את משטר המיסוי על כל אוצרות הטבע המתכלים מחצבים, מים מינרלים וחומרי חציבה (בעיקר אגרגטים המופקים במחצבות) ולהטיל מס רווחי יתר על משאבים נדירים. ההמלצות המרכזיות מתייחסות לאשלג, ברום מגנזיום ופוספטים (הנכרים במישור רותם ובעתיד אולי בשדה בריר).

בנובמבר 2014 אישר הקבינט הכלכלי חברתי את המלצות הוועדה פה אחד, למרות הסתייגויות מצד שר הכלכלה דאז נפתלי בנט ושר התשתיות הלאומיות סילבן שלום. באותו זמן קיווה האוצר ליישם את המלצות הוועדה באמצעות שינויי חקיקה רגילים אלא שבאוצר לא הספיקו לסיים את הכנת הצעות החוק ולהגישן לממשלה.

באוצר מקווים לקדם את החקיקה שעשויה להגדיל את הכנסות המדינה בכ-400 עד 500 מיליון דולר החל משנת 2017 (ב-2016 יחולו עדיין הוראות מעבר). מקור ההכנסות העיקרי הוא האשלג שהרווחיות התפעולית עליו הגיעה ב-2008 ל-60%, הודות לקרטל העולמי שפעל באותה תקופה. מאז ירדה הרווחיות ל-36.5% ב-2013.

ההמלצה העיקרית של הוועדה הייתה הטלת מס רווחי יתר בשתי מדרגות, שגבייתו תחל רק מעבר לתשואה 14% על שווי הנכסים החשבונאי. על תשואות שבין 14 ל-20 אחוז ישולם מס של 25% ומעל 20% ישולם מס בגובה 42%. בנוסף שונה משטר התמלוגים המטיל כיום מס בשיעור של 2 עד 10 אחוז מהמכירות והחלף בתמלוג אחיד של 5% על כלל המשאבים. חלק המדינה ברווחי היזמים אמור לנוע בין 47% ל-55%. להשוואה, חלק המדינה ברווחי יזמי הגז ינוע בין 52% ל-62%.

"כיל מציגה לממשלה תכנית השקעות בנגב בהיקף של מעל 5 מיליארד שקלים"

מכיל נמסר כי "בהמשך להחלטות הממשלה להבטיח ולעודד השקעות ותעסוקה בנגב ובעיקר בנגב המזרחי, כיל מקיימת בחודשים האחרונים דיאלוג רציף עם הנוגעים בדבר בממשלה ובכנסת.

"במסגרת זו, מציגה כיל תכנית השקעות לשנים הקרובות בהיקף של מעל 5 מיליארד שקל בפרויקטים שונים בנגב המזרחי. בנוסף לכך, כיל מציגה מידע שלם, מפורט וכולל על השפעת החלטות הממשלה (ההחרגה מהחוק עידוד השקעות הון, מימון הפרויקט הלאומי להגנת בתי המלון בים המלח, המלצות ועדת ששינסקי 2) על הסביבה העסקית איתה כיל מתמודדת, שאינה מאפשרת המשך השקעות בישראל.

"כיל מוצאת במשרדי הממשלה אוזן קשבת והבנה כי השקעות הענק שלה בנגב יחוללו צמיחה ופיתוח, יעודדו תעסוקה ומסחר - לרווחת התושבים, העובדים, המדינה והחברה. כיל מקווה כי ההדברות תביא למציאת הסדרים ראויים במכלול הנושאים, שיאפשרו לה לשוב ולהשקיע בישראל לאחר שהשקעות אלו נעצרו בהחלטות דירקטוריון כיל ממרץ ואוגוסט 2014".