אין צורך להמציא רפורמות בדיור, צריך לאשר וליישם תכניות קיימות

מאז נכנס לתפקידו פועל שר האוצר כחלון, בכל יכולתו, לממש את הבטחת הבחירות שלו לעצור ולהוריד את מחירי הדיור המשתוללים בישראל. קצב הרפורמות שהוצגו על ידי כחלון ואנשיו בשבועות האחרונים היה מסחרר ועוד לפני שהציבור סיים ללמוד על רפורמה חדשה, הגיעה אחת אחרת שהחליפה אותה ומיד אחת נוספת- מחיר למשתכן, העלאת מס רכישה, פיצול דירות שבוטל שלושה ימים לאחר פרסומה והיוזמה להגדלת פרויקטים ב- 20 אחוזים, הזוכה לביקורת קשה מצד ראשי ערים. נראה שבניסיון להציג לציבור הישג מהיר שפכו אנשי האוצר כל תחילתה של מחשבה שהייתה להם בנושא הדיור. נאומו של כחלון בשבוע שעבר, שקרא לסולידריות והאחריות לאומית, היה יותר מרמז לכך שאנשי האוצר מגיעים למבוי סתום והפתרונות הולכים ואוזלים.  

אולם לא נדרש ללכת רחוק או להמציא את הגלגל מחדש- פתרונות טובים כבר קיימים. לפני הבחירות נידונו שתי רפורמות משמעותיות, שתיהן עסקו בתחום ההתחדשות העירונית. הראשונה, דנה באפשרות לשנות את החוק הקיים, המאפשר קיומם של פרויקטים מסוג "פינוי בינוי" רק במתחמים המאוכלסים על ידי 24 דיירים לכל הפחות, ולהוריד אותו ל- 12 דיירים. ההיגיון שעמד בבסיס השינוי גרס כי נכון להיום קיימים בישראל מתחמים נדל''ניים גדולים באזורי הביקוש בהם פחות מ- 24 דיירי וכיוון שכך, החוק אינו מאפשר לבצע בהם "פינוי בינוי.

הרפורמה השנייה היא תיקון 4 לחוק תמ״א 38, אותה הוביל שר הפנים דאז, גלעד ארדן. במסגרת הרפורמה הוחלט (והוקפא) להגדיל את מאגר הדירות המותרות לתמ''א 38 ולכלול בה גם מבנים שהוקמו עד 1992 (נכון להיום, החוק מתיר קיום התמ״א במבנים שנבנו עד שנת 1980 בלבד).

אישור שתי הרפורמות הללו לבדן יכול היה לייצר למעלה מ- 200 אלף יחידות דיור באזורי הביקוש.

אולם רפורמות אלה אינן היחידות שיכולות להציע פתרון ישים שישפיע על מחירי הדיור, ישנן נוספות שכבר נידונו ונמצאו מתאימות למשימה של הורדת מחירי הדיור. כך לדוגמה, לפני למעלה מעשור מיפתה המדינה מתחמים פוטנציאלים לפינוי ובינוי ברשויות השונות והעבירה את האחריות לבנייתם לרשויות המקומיות. ההחלטה, שמטרתה הייתה להציף את השוק בדירות נועדה לקדם מתחמים במסלול רשויות והושקעו בכך מיליוני שקלים. התכניות היו אמורות להניב תוספת של מאות אלפי יחידות דיור. אלא שמתוך 122 מתחמים שמופו, עד היום הוציאו הרשויות שלושה בלבד. יתרה מזאת, לא רק שמרבית הרשויות אינן מקדמות את הפרויקטים במתחמים שכבר אושרו על ידי המדינה, הן מונעות מהדיירים להתקשר עם יזמים פרטיים ובכך יוצרות מצב של קיפאון ומחזיקות את הדיירים כבני ערובה.

נכון וראוי היה לו אנשי האוצר, לפני שיפרסמו את הרפורמה החדשה הבאה, ייקחו את הזמן ללמוד ולהכיר את הרפורמות הקיימות. בהרבה מהן כבר הושקעה מחשבה יסודית וכספי ציבור לא מבוטלים, וחשוב מאלה- חלקן מציעות פתרונות אמתיים שביכולתם להתחיל סייע בתחילתה של מגמה להורדת מחירי הדיור.

הכותב הוא מנכ״ל חברת NSA, המתמחה בתחום התחדשות עירונית