נלכדו ברשת (החברתית)

הדרמה שהתרחשה לפני שבועיים סביב דיאנדרה ג'ורדן הייתה מהפנטת. ב-3 ביולי הסנטר המצוין של לוס אנג'לס קליפרס, שהפך לשחקן חופשי, סיכם בעל פה עם דאלאס מאבריקס על חוזה של 80 מיליון דולר לארבע שנים. כעבור יומיים הוא קיבל רגליים קרות. ב-8 ביולי, יום לפני התאריך שבו מותר לשחקנים חופשיים ב-NBA לחתום על חוזים, משלחת של שישה קליפרים יצאה לביתו של ג'ורדן ביוסטון. באותו זמן מארק קיובן, הבעלים של דאלאס שהיה מודע למצב, ניסה נואשות לתפוס את ג'ורדן באיזשהו אמצעי תקשורת. ב-00:01 התברר שקיובן נכשל: ג'ורדן חתם על 88 מיליון דולר לארבע שנים בקליפרס.

ג'ורדן הוא כמובן לא השחקן הראשון שסיכם עם קבוצה וחזר בו. מה שהיה כל כך מהפנט בסיפור זה שהוא נפרש בזמן אמת בטוויטר. כריס פול, בלייק גריפין, פול פירס וג'יי. ג'יי רדיק - שחקני הקליפרס שהגיעו לביתו של ג'ורדן (יחד עם הבעלים סטיב באלמר והמאמן דוק ריברס) - צייצו אימוג'ים שונים (מטוס, סירת מירוץ, מכונית) שחשפו שהם בדרכם לשם. צ'נדלר פרסונס מדאלאס הגיב עם אימוג'י של מטוס, רמז לכך שגם הוא בדרך. קיובן, לפי ציוץ של כתב ESPN כריס ברוסארד, התחנן בפני בני משפחתו של ג'ורדן לקבל את הכתובת שלו. מתברר שכך נראית דרמה בשוק ההעברות בעידן הרשתות החברתיות.

***

זו הייתה רק שאלה של זמן עד שעידן הרשתות החברתיות יתחיל להשפיע על עולם הספורט, וזה לא מפתיע שההשלכות המיידיות ניכרות בזירת יחסי הציבור. ההחלטה של ה-NBA לכפות על דונלד סטרלינג, הבעלים לשעבר של הקליפרס שנתפס באמירות גזעניות ב-2014, למכור את המועדון - היא דוגמה טובה. הקומישינר אדם סילבר התכוון להשעות את סטרלינג ולקנוס אותו במיליון דולר. הוא שינה את דעתו בגלל קמפיין של איגוד השחקנים בפייסבוק ובטוויטר, שדרש בתוקף להיפטר מסטרלינג. "עד לפני 10 שנים רק לליגה הייתה מכונת יחסי ציבור משומנת ששלטה במסר", צוטט מרק אדלמן, פרופ' למשפטים בברוך קולג' בניו יורק. "עכשיו גם לשחקנים יש קול, ואיתו יש להם כוח".

את הכוח הזה גילו קבוצות מכללות, שבשנים האחרונות ממקדות את מאמצי הגיוס שלהן ברשתות חברתיות. רוב הקבוצות במכללות מעסיקות כיום מגייסים שתפקידם לייצר זרם בלתי פוסק של פוסטים, תמונות, קטעי וידאו, אינפוגרפיקות וכל תוכן שעשוי לקרוץ לשחקני התיכון שנמצאים על הכוונת שלהם. "אין דבר עוצמתי כמו רשתות חברתיות בגיוס שחקנים", אמר מאט דודק, מנהל הגיוס של קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת אריזונה. "בעבר, מאמנים היו מתקשרים לשחקנים ושולחים להם מכתבים. זה עדיין רלוונטי, אבל רשתות חברתיות פועלות 24/7/365. אם ילד מתעורר ב-03:00, בודק את הסלולרי שלו, מוצא משהו ומקליק עליו, אז אנחנו מגייסים בזמן שאנחנו ישנים".

ההתמקדות בדור הצעיר היא שם המשחק - בעיקר כשזה מגיע לצופים. "העניין עם צעירים הוא שהם צורכים תוכן בצורה שונה", אמר ג'ון קריסטיק, יו"ר חברת ייעוץ הספורט GroupM ESP. "כדי להתייחס לצרכים שלהם אנחנו צריכים להסתכל על חוויית המסך השני". יותר מ-80% מאוהדי הספורט בארה"ב עוקבים אחרי רשתות חברתיות בזמן שהם צופים במשחקים בטלוויזיה, מה שקיבל את השם Second screen consumption. "הרשתות החברתיות שינו לגמרי את הדרך שבה אנחנו פועלים, אפילו תוך כדי משחקים", אמר רוברט סארבר, הבעלים של פיניקס סאנס, שמעסיק יותר מ-40 עובדים כדי לייצר תוכן ברשתות חברתיות. "זה כמעט כמו בר ספורט אונליין במהלך משחק".

הבר הווירטואלי שהוקם ברשתות החברתיות הוא חלק ממשהו שבעולם התקשורת מכניםDigital sports ecosystem. המערכת האקולוגית הזאת, אמר אנדרו מקיני, דוקטורנט לסוציולוגיה ב-City University of New York, שחוקר את ההרגלים של אוהדי ספורט בעידן המדיה החדשה, יוצרת מצב שבו המידע "הוא לא סטטי, אלא כל הזמן גדל. לא רק כי הספורט ממשיך, אלא גם כי אוהדים מייצרים בקונסיסטנטיות ידע ונתונים חדשים. כך שהשפע מגיע לא רק מלמעלה, אלא גם מלמטה".

***

מעבר למידע החדש, הדבר הכי משמעותי שהרשתות החברתיות מייצרות בספורט הוא לחץ. הצניחה בטווח הריכוז הממוצע (ירד מ-12 לשמונה שניות מאז תחילת המאה ה-21), שהיא אחת ההשלכות של צורות התקשורת החדשות, מכריחה את עולם הספורט לשקול לקצר פורמטים: ב-NBA קיצרו משחק קדם עונה ל-44 דקות; בטורנירי ראווה בטניס מתנסים עם נקודה מכרעת בשוויון 40:40 במשחקון, ושובר שוויון אלטרנטיבי של חמש דקות על השעון ב-5:5 במערכה; ב-MLS מתכוונים להפוך לגוף מהפכני בכדורגל העולמי מבחינת אכיפת חוק שש השניות (הגבלת הזמן שבו השוער יכול להשאיר את הכדור בידו); ובבייסבול הוסיפו העונה שעון שכופה על הקבוצות לחזור בזמן מוגדר מההפסקות בין האינינגים.

"אני חושב שכל ענפי הספורט חייבים להסתכל על הפורמטים שלהם, ובמיוחד על קצב המשחק", אמר קריסטיק. "המציאות היא שיש הרבה ענפים שהמסורת וההיסטוריה שלהם מגבילות אותם. אני לא רואה מצב שמשחקי כדורגל נמשכים פחות מ-90 דקות, אבל ברור שקצב זה משהו שיותר קל לטפל בו". אחד הענפים שמנסה לטפל בקצב הוא כדורעף, משחק שבו עוברות בממוצע 25 שניות בין הנקודות, בעיקר בגלל ההרגל של השחקנים להתכנס לחיבוק קבוצתי בסוף כל נקודה. "לפי ההערכות שלנו", אמר פרננדו לימה הברזילאי, מזכיר התאחדות הכדורעף הבינלאומית, "רק החיבוקים מוסיפים בערך חצי שעה למשחק".

המטרה של התאחדות הכדורעף הבינלאומית היא להכריח את הקבוצות להגיש תוך 15 שניות מסוף הנקודה הקודמת, מה שיקצר את המשחק משעתיים ל-1:45 שעות. "כיום אנחנו מאתגרים את הסבלנות של אנשים", אמר לימה, לשעבר מנהל ברשת הטלוויזיה Globo, "מפני שעם כל המדיה החדשה וכל מה שקיים היום, מאוד קשה לשמור על תשומת הלב של אנשים". אלא אם נותנים להם דרמות בסגנון דיאנדרה ג'ורדן.

 ספורטאים פעילים-הכי הרבה לייקים בפייסבוק