כיצד יהפוך הבית החכם למנוע הצמיחה של בזק?

מיזם הבית החכם של בזק עומד להיות אחד המיזמים החשובים ביותר של החברה בשנים הבאות. עד כדי כך חשוב, שרן גוראון, המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל השיווק, אומר שמדובר במיזם שחשוב לחברה באותה מידה שהרשתות הביתיות היו חשובות לה כאשר נכנסה לתחום בעשור הקודם.

גוראון יודע על מה הוא מדבר. הוא היה זה שהשיק את הצעד הכי חשוב של בזק במשך שנים - הפיכת הרשתות הביתיות למוצר שמזוהה עם החברה בצורה חזקה מאוד. עולם ה-IOT (Internet of Things) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשנים האחרונות, והבית החכם שייך לעולם הזה. חברות הבזק וספקיות השירותים בכל העולם משוועות לשירותי ערך מוסף ומנועי צמיחה שיסייעו להן להגדיל את ההכנסות כדי להתמודד עם הביקושים לעוד ועוד השקעות להרחבת רוחב הפס המגיע לבתים.

אם עד כה הרשתות הביתיות חיברו לנו את המחשבים, הטלפונים החכמים, מחשבי הלוח והטלוויזיות, עכשיו הן יחברו גם את התאורה, המקרר, התנור. על המכשירים האלה יותקנו חיישנים שיעניקו אותות והתראות, לגבי עשן, לחות, רעש ותנועה. שלל הטכנולוגיות האלה, קיבלו את הכינוי הכולל בית חכם והן מתמקדות בניטור.

בשיחה עם "גלובס" אומר גוראון כי החברה אינה מוסרת מידע לגבי היקפי המכירות של היחידות שנמכרו (ואשר כוללות מצלמה, בתוספת חיישנים - בין השאר לרעש ולעשן), אך הוא נשמע נינוח מאוד לגבי התוצאות עד עתה. "לא היה פרסום שלנו לגבי המכירות, אבל עכשיו אני יכול להגיד לך שמכרנו 1,000 יחידות בשלושת הימים הראשונים ומאז קצב המכירות עולה על הציפיות שלנו, ומכרנו אלפי יחידות. נצטרך להתארגן להזמנה נוספת".

- מה הצעד הבא שלכם אחרי ההשקה?

גוראון: "אנחנו מתחילים בקרוב את השלב השני, שהוא השקת הבית החכם בשיתוף עם הסניף של איקאה בנתניה. נאפשר לכל מי שמגיע לחוות את מה שאנחנו מדברים עליו. כל תעשיית ה-IOT תהיה בהשקה: משקיעים, קרנות, אנג'לים. לאחר ערב ההשקה נפתח מתחם לקהל הרחב, שבו יציגו עשרות חברות סטארט-אפ שמשתפות איתנו פעולה בנושא. זו תהיה הזדמנות לפגוש את כל מי שמצוי בתחום הזה".

- המוצר שלכם קוטלג כמוצר אבטחה, ככל הנראה בעיקר בגלל המצלמה שנשלטת מרחוק. האם זו הגדרה נכונה?

"בהחלט לא. מוצרי הבית החכם התחילו בעולמות של אבטחה, אבל ככל שהשנים עוברות, העולם הזה מתפתח לתחום שנקרא מוניטורינג. אנחנו לא מדברים על אבטחה, אלא על ניהול ושליטה. לנו אין ערך מוסף בתחום האבטחה. הצורך של כל אחד מאיתנו לדעת מה קורה בתוך הבית, מי נכנס ומי יוצא - על הצורך הזה אנחנו עונים, ולשם נכניס מוצרים נוספים. בכל אספקט של החיים הדיגיטליים אנחנו מחפשים שליטה וניטור, ולשם אנחנו מכוונים".

- מה יהיה השלב הבא של עולם הניטור?

"המוצר הולך למקום שבו יותר ויותר מוצרים מקבלים מערכות חכמות, והמערכות החכמות האלה צריכות להתחבר למקום כלשהו. אם יש דלת חכמה, היינו רוצים דרך פורטל אחד לדעת מה קורה עם הדלת הזו ואיזה טביעת אצבע פתחה את הדלת החכמה. יהיו הרבה מאוד מוצרים כאלה שידרשו ניטור וניהול".

- איך התחום הזה מתפתח בעולם?

"התחום בהחלט מתפתח ומה שאנחנו רואים זה שהמוצרים הולכים ונהיים פשוטים יותר להתקנה עצמית, ללא צורך בטכנאים. אחד הערכים המוספים זו האפליקציה, ובכל העולם לוקחים טכנולוגיות קיימות ומנסים להנגיש אותן למוצרי הקצה. לפחות לפי מה שאנחנו נחשפנו, השימושים באסיה יקרים יותר, אבל הניסיון להנגשה נמצא בכל מקום בעולם. בנוסף, יש הרבה מאוד חברות שמה שהן עושות זה להפוך מוצרים טיפשים לחכמים. לדוגמה, להלביש מנעול חכם על מנעול קיים. תאורה חכמה. זו תהיה פריצת הדרך הבאה בעולם - להלביש את הפתרונות החכמים על המוצרים הטיפשים, כך שניתן יהיה לנטר ולנהל אותם".

- לפי אותו היגיון, למה בזק לא נכנסת לעולם הטלוויזיות החכמות?

"כי זה שוק שמתפתח בלעדינו. אין לנו ערך מוסף להביא לשם. הבית החכם זה כמו ה-Wi-Fi. אנחנו כרגע רואים את הבית החכם כמוצר ערך מוסף, כמו שנכנסנו לעולם ה-Wi-Fi".

"מוצר לשוק הרחב"

החברה שבזק בחרה לשתף עמה פעולה בהשקת היחידה נקראת איי קונטרול. כריס סטיבנס, סמנכ"ל השיווק של החברה האמריקאית, נמנה עם מייסדי החברה, והגיע לישראל כדי להשתתף בהשקת המוצר. סטיבנס מחפש בישראל טכנולוגיות, ולכן מבקר כאן לא מעט.

בשיחה עם "גלובס" מספר סטיבנס: "החברה הוקמה לפני 11 שנה על-ידי ועוד כמה שותפים. כרגע יש לנו 300 עובדים בכל העולם. יש לנו 28 מיליון יחידות שכבר פועלות ובקרוב נגיע ל-100 מיליון יחידות בכל העולם. אנחנו מעדיפים לראות את עצמנו כחברת סטארט-אפ, אבל האמת היא שאנחנו בעולם ה-IOT כבר הרבה שנים".

- מה אתה רואה במדינות השונות שבהן אתם פועלים?

סטיבנס: "יותר דברים משותפים מאשר שונים. מצלמות וחיישנים דומים מאוד בכל העולם, והמוצר שמושק בישראל הוא בעצם אירופי יותר".

- איך אתם משווקים בעולם - דרך מפעילים או דרך משווקים?

"בישראל נשווק דרך בזק, אבל במקומות אחרים דרך משווקים שונים. יש לנו יחידות שונות לשיווק ספציפי לפי מגזרים, למפעילים, לחברות שירותים, לשוק העסקי וכיוצא באלה. כך שיש לנו מגוון גדול של מוצרים ומערכי מכירות".

- בדרך-כלל המוצרים מיועדים להתקנה עצמית?

"בדרך-כלל מוצרים לבית, כן. יש מוצרים מתקדמים יותר שדורשים טכנאי, אבל לא השקנו אותם כאן. אולי בעתיד".

- לאן העולם הולך?

"מה שקורה בארה"ב זה ש-IOT נהפך במהירות למוצר צריכה, כלומר נהפך מוצר לשוק הרחב. חברות התקשורת הגדולות - כולן שם. כולל חברות הכבלים. אנחנו לא יכולים לדבר על מספרים, אבל מדובר במיליוני התקנות בכל חברה. לגבי שאר העולם, המפעילים מחפשים מנועי צמיחה חדשים ומחפשים ערך ולגייס נאמנות של לקוחות, אז זה מה שקורה בארה"ב, וזה עובר משם לכל העולם".

- בדרך-כלל המפעילים מסבסדים את המוצר?

"כן. זו הנורמה. ההתקנות הגדולות בבתים מסובסדות על-ידי המפעילים. בדיוק כמו כאן".

השבוע

מנותק (1)

התנהלות לא ראויה

אתמול הודיע משרד התקשורת על קנס שהוא מתכוון להטיל על בזק. מבלי להיכנס לשאלה מי צודק והאם הקנס במקומו, מה שמוזר הוא שמשרד התקשורת מפיץ את ההודעה על הקנס עוד לפני שהגיעה בכלל לחברה הנקנסת. הרעב להציג מצג שבו המשרד מפגי ועוצמה כלפי החברות המפוקחות על-ידו, מתגלה בעצם כמעשה פחדני. יכול להיות שהמשרד צודק בקנס זה או אחר, אבל למה לא לאפשר לחברה להגיב? הרי רבים מהקנסות אפילו לא נגבים, וכל מה שנותר מהם הוא ההודעה לעיתונות. האם במצב כזה לא נכון לשלוח את ההודעה לחברה שנקנסת ולתת לה שהות להכין את תגובתה? מה שקורה היום הוא לא ראוי.

מנותק (2)

מכת מדינה

מהי שחיתות ציבורית? אחת ההגדרות היא כאשר הרגולטור אינו ממלא את תפקידו. זה לא חייב להיות מלווה בדמי שלמונים שפקיד כלשהו מקבל בתמורה לצעד כזה או אחר. מספיק שרגולטור מעלים עין מעבירה שעושה חברה מפוקחת, ומאפשר לה להרוויח מיליונים על חשבון הציבור כתוצאה מההבלגה. כך למשל, כאשר חברה כלשהי מפרקת רשת וזה עובר מבלי שמישהו ימצמץ בכלל. כך למשל, כאשר חברה מחויבת בהפרדה מבנית ועומדת מעל המקפצה ועושה מה שהיא עושה, וכנ"ל כאשר חברה מחויבת על-פי הוראת המפקח לספק שירות שחיוני לתחרות ומחליטה שהיא עושה דין לעצמה ולא מספקת אותו. יש עוד הרבה דוגמאות, אבל השורה התחתונה היא שהשחיתות הציבורית בישראל הפכה למכת מדינה.