ההכרעה על המלצות ועדת לוקר עוברת לנתניהו: היום (ד') מזמן ראש הממשלה בנימין נתניהו לדיון בלשכתו את שר הביטחון בוגי יעלון, את שר האוצר משה כחלון ואת גורמי המקצוע הנוגעים לנושא כדי לדון בעמדות הצדדים המנוגדות זו לזו.
בעוד יעלון הבהיר אתמול כי התוכנית הרסנית לצבא וכי הוא "שטחי ומנותק לחלוטין מהמציאות סביב מדינת ישראל ובתוכה", בדיון שקיימה היום צמרת משרד האוצר נשבו רוחות אחרות. בכירים באוצר סבורים כי לדוח יש חשיבות רבה וכי יש ליישמו במלואו.
נתניהו לא צפוי לקבל הכרעה בסוגיה עוד היום, אולם במערכת הפוליטית מעריכים כי נטייתו היא לצדד בעמדת האוצר ולעמוד על כך שמרבית ההמלצות ייושמו. המלצות ועדת לוקר הגיעו לידיו של ראש הממשלה כבר לפני כשבועיים והן הועברו להתייחסויות המשרדים כדי לקבל את הערכות הצדדים.
לדברי גורמים המעורים בדיוני התקציב, נתניהו צפוי לשמוע היום את כחלון ויעלון ולהכריע בהתאם בנושא גודל תקציב הביטחון. החלטתו של נתניהו תיגזר מכך שהתקציב ייתן גם מענה לאיומים הנוגעים לישראל ותאפשר בד בבד התייעלות במערכת הצבאית, ובמקביל תאפשר להשקיע בתקציבים החברתיים שבראשם הבריאות, החינוך והרווחה. לדברי הגורמים, הרצון הוא לייצר איזון בין הצרכים הביטחוניים של ישראל לאלו החברתיים, ולצורך כך ימצא האיזון הדרוש סביב אישור המתווה. כך למשל, ועדת לוקר ממליצה להנהיג תקציב חמש שנתי, סעיף שגם הצבא מעוניין בו, ולכן נראה שהוא יאומץ, בניגוד לסעיפים אחרין שאולי יוותרו בחוץ.
הכדור עובר לידי ראש הממשלה כנהוג באירועים תקציביים מאז ומעולם, אולם הפעם כשנתניהו עומד בראש ממשלת 61 הבעיה לגשר על עמדות הצדדים ערב אישור תקציב המדינה היא גדולה במיוחד. נתניהו יצטרך למצוא את הדרך למצוא את העמק השווה בין שני הצדדים כשבקע הדיון על תקציב המדינה צפוי להתקיים ביום חמישי הבא בממשלה.
שר האוצר אינו מעוניין להחריף את המתח מול משרד האוצר כשהוא זקוק לאצבעו של יעלון באישור התקציב, ולכן התלהמות לא תאפיין את ההתנהלות של האוצר במקרה הנוכחי. עם זאת, באוצר מתכוונים להציב כתנאי את אישור דוח לוקר ככתבו וכלשונו ובתמורה יאפשרו את הגדלת תקציב הביטחון ל-59 מיליארד שקל כפי שמציע הדוח. ועדת לוקר ממליצה בין היתר כי תקציב הביטחון יעמוד ב-5 השנים הקרובות על סכום קבוע של 59 מיליארד שקל לשנה ושינוי שלו יתאפשר רק במקרה של מלחמה או מיתון.
מנגד, בכירים במערכת הפוליטית מעריכים כי גם אם יאושרו, המלצות הדוח ימוסמסו בסופו של דבר, וכי המתווה שיאומץ יהיה דומה מאוד ל"מתווה גדעון".
בניגוד לאוצר שבחר לנהל קרב שקט, במערכת הביטחון גברה היום הביקורת על המהלך. תא"ל במיל' ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, העריך הבוקר בגגלי צה"ל כי "הדוח פשוט לא ייושם. באופן שבו הוא כתוב לדעתי אין שום סיכוי, הוא לא ייושם. כדי ליישם אותו הוא צריך לעבור שינויים דרמטיים", אמר.
מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, תקף בחריפות את מסקנות הדו"ח ועדת בראיון לניב רסקין בגלי צה"ל. הראל טען כי חברי הוועדה כמעט ולא נפגשו עם גורמים מהצבא וממשרד הביטחון. "הכנו תוכנית ל-14 מפגשים, הם הקצו לנו ארבע פגישות. לא הסכימו להיפגש איתנו, אני אישית רדפתי אחרי לוקר במשך ארבעה חודשים", אמר, "אני חושב שהוועדה לא רצתה לשמוע את משרד הביטחון". בתשובה לשאלה האום חברי הוועדה באו עם מסקנות מהבית, ענה הראל: "זה אתה אמרת".
עמדה הפוכה הציג חבר ועדת לוקר, הפרופ' בן ציון זילברפרב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר. "אף אחד לא בא עם מסקנות מהבית, פרט לשני אלופים שם כולנו אנשים שהקריירה שלהם היא באזרחות. אנחנו באנו ללמוד, אם היינו מקצים 14 פגישות לכל אחד העבודה לא הייתה נגמרת ב-5 שנים. היה לנו זמן קצוב בהתאם לזמן הקצוב הזה אנחנו נפגשנו עם כל הגורמים הרלוונטים בחלק הראשון של עבודת הוועדה", אמר זילברפרב.
בתוך כך, בכנסת גברו היום הקריאות לקיים דיון בהמלצות הוועדה גם במשכן. ח"כ האלוף (במיל') איל בן ראובן (המחנה הציוני) הודיע הבוקר ליו"ר ועדת חוץ וביטחון כי הוא מבקש דיון דחוף בוועדה בנושא דוח ועדת לוקר שפורסם אתמול. "לאור פרסום הדוח ופרסום תוכנית הרמטכ"ל להתייעלות צה"ל יום קודם. אני מבקש כי ועדת חוץ וביטחון תתכנס במהירות לדיון במשמעויות הדוח ותוכנית ולגיבוש מסקנות בנושא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.