בכיר בבנקים: "האיום האירופי בחרם הוא דרמטי"

האם הבנקים בישראל עומדים להתמודד עם חרם קשה מכיוון אירופה? סוכנות הידיעות רויטרס פרסמה היום (ד') ידיעה ולפיה האיחוד האירופי הסכים השבוע לקדם את יוזמת תיוג המוצרים הישראליים שמיוצרים בשטחי הגדה המערבית, אך כעת יש הצעות ללכת רחוק הרבה יותר, ולפעול גם נגד בנקים ישראליים.

בנייר עמדה המתפרסם היום, המועצה האירופית ליחסי חוץ - שהמלצותיה משמשות לעתים קרובות את קובעי המדיניות בבריסל - טוענת שהאיחוד האירופי מפר את החוקים שלו עצמו, וחייב לפעול בקצב מהיר יותר להפרדה בין יחסיו המסחריים עם ישראל לפעילות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, שישראל מחזיקה מאז 1967.

דיפלומטים אירופים טוענים זה מכבר שהתוויית המוצרים מהשטחים היא רק צעד ראשון בסדרת צעדים שהאיחוד האירופי יכול לנקוט נגד ישראל בשל מדיניות ההתנחלויות שלה, אם כי במונחים כספיים יהיה לכך אפקט זניח יחסית על הכלכלה הישראלית. ואולם ההצעות החדשות יכולות להיות עמוקות ורחבות יותר, ולהגיע לבנקאות, הלוואות ומשכנתאות, הסמכות (כולל אקדמיות) שניתנות במוסדות בהתנחלויות ומעמד הפטור ממס שניתן למוסדות צדקה אירופיים שמשקיעים ביישובים מעבר לקו הירוק.

"לפי הרגולציה והעקרונות שלה, אירופה אינה יכולה להתחמק מבחינה משפטית מהחובה שלה לבדל את ישראל מהפעילות שלה בשטחים הפלסטיניים המוחזקים", קובע הדוח, תחת הכותרת "דיפרנציאציה של האיחוד האירופי ויישובים ישראליים".

במערכת הבנקאית מופתעים

במערכת הבנקאית הופתעו מאוד מהפרסום היום בסוכנות רויטרס בדבר האפשרות שהאיחוד האירופי יטיל סנקציות על הבנקים בישראל. גם בשוק ההון נרשמה תגובה חריפה להודעה, ומניות הבנקים החלו לצנוח לאחר הפרסום ברויטרס. את הירידות הובילו הבנקים בעלי הפעילות המהותית יותר בחו"ל - הפועלים , לאומי ודיסקונט שירדו בכ-2.5%.

בבנקים מכירים את סוגיית החרם; בשנים האחרונות הודיעו כמה גופים מוסדיים באירופה כי יחרימו את הבנקים הישראליים בשל הפעילות שלהם מעבר לקו הירוק. אלא שעד כה החרם התבטא בכך שאותם מוסדיים החליטו למכור את החזקותיהם בבנקים הישראליים - נזק לא דרמטי במיוחד. כעת כבר מדובר בעניין מהותי הרבה יותר - סנקציות שיטיל האיחוד האירופי על עבודה עם בנקים ישראליים, ו/או הטלת סנקציות על הפעילות שלהם באירופה.

"ההתנחלויות מבחינת האירופאים זה גם ירושלים והגולן, כלומר נוגע כמעט לכל הבנקים. מדובר באיום שקשה לכמת, אך הוא דרמטי", אמר גורם בנקאי בכיר. גורם אחר אמר: "זה עלול להתגלות כאיום המשמעותי ביותר על הבנקים, יותר ממסקנות ועדת שטרום, שעובדת בימים אלה על הגברת התחרות במערכת הבנקאית".

בבנקים מציינים כי אינם יכולים להתמודד מול איום שכזה וגם לא נכון כי יעשו זאת, וכי הטיפול צריך להיות ברמה ממשלתית. אלא שבקרב הרגולטורים נשמע, לפחות כלפי חוץ, פחות לחץ מהעניין. "נראה כי מדובר בהמלצות של גוף המייעץ לאיחוד האירופי, ולא בהחלטה של האיחוד עצמו. כדאי לחכות להחלטות עצמן, ולבחון את המשמעות שלהן, ולא להיבהל מכל פרסום של רויטרס", אמר גורם ממשלתי. "אני חושש שבממשלה לא מבינים את המשמעות", אמר גורם בנקאי ששוחח עם הרגולטורים.

ובחזרה לדוח - עורכיו טוענים שבאמצעות דחיפה עמוקה יותר של ההפרדה בין יחסי האיחוד עם ישראל להתנחלויות, ישראל תצטרך להחליט איזה סוג יחסים היא רוצה עם אירופה, ותבחר לחזור לשיחות עם הפלסטינים על פתרון של שתי מדינות.

ההצעה המשמעותית ביותר היא בנושא הבנקאות, תחום שבו המוסדות הישראליים הגדולים מנהלים עסקאות יומיומיות עם עמיתיהם האירופים, ומספקים אגב כך הלוואות ומימון גם לעסקים וליחידים ישראלים שמתגוררים ופועלים בשטחים. על פי הנחיות של הנציבות האירופית מ-2013, לא ניתן לספק הלוואות של מדינות חברות באיחוד לישויות ישראליות שפועלות מעבר לקו הירוק.

בתיאוריה, העובדה שממשלת בריטניה מחזיקה בשליטה בכמה בנקים שהולאמו בעקבות המשבר הפיננסי של 2008, הבנקים הללו מנועים ממתן מימון לבנקים ישראליים שיש להם עסקים בשטחים. "האם המגעים היומיומיים בין הבנקים האירופיים לישראליים עולים בקנה אחד עם דרישת האיחוד האירופי שלא לספק תמיכה חומרית לכיבוש?" שואל הדוח.

הנושא מתרחב להלוואות ומשכנתאות. ישראלי עם אזרחות כפולה אירופית שהוא תושב השטחים אינו יכול בתיאוריה למשכן את ביתו בהתנחלות תמורת הלוואה של מוסד אירופי, מפני שהאיחוד אינו מכיר בשטרי קניין ישראליים מעבר לקו הירוק. תחום נוסף שבו האיחוד מפר אולי את החוקים שלו עצמו הוא ארגוני צדקה ותרומות אירופיים שפטורים ממס, ותרומותיהם מממנות פעילות בשטחים, שלפי החוק הבינלאומי נחשבות לא-חוקיות. הדוח תוהה אפילו לגבי מגעיו של האיחוד האירופי עם מוסדות כמו משרד המשפטים ומטה המשטרה, שממוקמים במזרח ירושלים.

הדוח הסודי

סוגיית החרם מעסיקה לא מעט את ירושלים. ב-2013 ערך הכלכלן הראשי באוצר דוח סודי בניסיון להעריך את ההשפעות הכלכליות על המשק שיהיו לחרם אירופי בדרגות שונות של חומרה. על-פי הכלכלן "במידה ומדיניות האיחוד האירופי כלפי ישראל אכן תוחרף עשויים להיגרם למשק נזקים משמעותיים ביותר".

לפי התרחיש המתון ביותר - של סימון מוצרים מהשטחים והחרמה וולנטרית - הנזק לייצוא הישראלי יעמוד על כמיליארד שקל בשנה, והתוצר המקומי יקטן בכחצי מיליארד שקל. כ-500 ישראלים עשויים לאבד את פרנסתם בתרחיש המתון ביותר.

בתרחיש הבא, החרמה מלאה על-ידי האיחוד האירופי של תוצרת מהשטחים והחרמה בהיקף מזערי של תוצרת מתוך גבולות 67', כבר מזנק הנזק לייצוא ל-4.37 מיליארד שקל, הפגיעה בתוצר קופצת ליותר מ-2 מיליארד שקל ומספר המובטלים עולה ל-1,800.

בתרחיש הקיצוני ביותר הכולל את ביטול הסכם הסחר בין ישראל לאיחוד, עצירה מוחלטת של השקעות ישירות במשק הישראלי ופגיעה של 100% בייצוא הישראלי לאירופה, מגיע הנזק המצטבר לייצוא ליותר מ-80 מיליארד שקל, הפגיעה בתוצר ליותר מ-40 מיליארד שקל ואובדן מקומות העבודה ל-36,500 משרות.