מיני מבחן דרכים: לקסוס RC-F - שוורצנגר על גלגלים

היפני המודרני מתייחס לתרבות האמריקנית בשילוב של לעג והערצה. מצד אחד האמריקנים נתפסים כסוג של ברברים חומרניים, שאין להם חיבור לצד הרוחני ולקולקטיב. מצד שני, היפנים מעריצים ומקצינים את הסממנים הבולטים ביותר של התרבות האמריקנית. סניפי מקדונלדס ביפן הם מהרווחיים בעולם, הדיסנילנד של טוקיו מאפיל על המקור, ובייסבול הוא ספורט לאומי.

גם עולם הרכב לא מחוסן מפני ההשפעה הזו, ולראיה לקסוס RC-F החדשה: מכונית על מבית חטיבת היוקרה של טויוטה, שכל כולה הומאז' מודרני למכוניות השרירים האמריקניות ולתרבות ה"הוט רוד".

נתחיל במנוע. מאסה ענקית, שבמרכזה שמונה צילינדרים עבים בצבע כחול, שמתפתלים כמו נחשים בקן. המנוע בנפח חמישה ליטרים, ומייצר 477 כוחות סוס ברוטאליים בלי טורבו, סופרצ'ארג'ר ושאר אמצעי תגבור נפוצים. ככל שמטפסים בקשת הסל"ד הצליל שלו משתנה ליללה מצמררת, שכמותה אפשר לשמוע כיום רק על מסלולי הנאסקאר.

הביצועים דרמטיים - 4.5 שניות מאפס ל-100 קמ"ש ו-270 קמ"ש, אבל מי שרגיל למנועי טורבו חזקים יצטרך לשנות ציפיות: הכוח נבנה בצורה הדרגתית וחלקה ומגיע לשיא בסל"ד גבוה. בשילוב עם תיבה אוטומטית חלקה במיוחד, נדמה לנהג שהוא נוסע ב-30-40 קמ"ש פחות מהמהירות האמיתית שלו.

העיצוב נראה כאילו נוצר על ידי אמן קומיקס יפני, שניסה ללכוד ולתמצת את המהות של מכוניות השרירים האמריקניות. הכול נמצא שם: חרטום ברוטלי עם גריל שחור וכונסי אוויר ענקיים בתחתית הפגוש, לצד פנסים זעירים; בליטה ענקית ומרושעת על מכסה המנוע; סנפירים בולטים בצדדים; ספויילר מתרומם מאחור וקשתות גלגלים שריריות. הנוכחות היא כמו של ארנולד שוורצנגר על גלגלים, והשאלה הנפוצה ביותר שנשאלנו ברחוב היא "זו לקסוס?!".

תא הנוסעים מינימליסטי ושימושי באופן מפתיע. לצד צמד מושבי ספורט עמוקים ומנהרת תמסורת גבוהה ממוקם מערך מידע ותפעול, שלקוח מהדגמים הרגילים של לקסוס, למעט צג דיגיטלי במרכז לוח השעונים, שמשנה את תצורתו בהתאם למצבי הנהיגה של המכונית. המושבים האחוריים מרווחים באופן מפתיע ויכולים לארח שני מבוגרים ויש אפילו תא מטען שימושי. גם נוחות הנסיעה מתקבלת על הדעת במונחים של מכוניות על.

ואיך נוסעת? בדיוק כפי שאפשר לצפות ממכונית מסלול, שרק במקרה קיבלה גם רישיון לנוע על כביש ציבורי. נקדים ונאמר שאין סיכוי להבין את מלוא הפוטנציאל של המכונית הזו על כביש ציבורי בישראל. לשם כך תצטרכו למצוא מסלול מרוצים (אין) או לחפש ביוטיוב את סרטוני הדריפטינג של המכונית.

אבל גם על כביש רגיל, אחיזת הכביש טוטאלית, ההגה חד, מהיר ומדויק כמו חרב סמוראים מסורתית, הבלמים מדהימים וביחד עם המנוע מקבלים שטף של אנדורפינים, שהמוח משגר למערכת העצבים כדי להרגיע את תחושת הסכנה. בקיצור, התמכרות מיידית ובלתי הפיכה. כמו כל סם קשה, המחיר בהתאם. כ-700 אלף שקל פלוס מינוס בישראל. מחיר לא ריאלי? נסו לספר את זה לנרקומן שחייב את המנה הבאה שלו.