עומס החום בשיא והמזגנים בבתים, במשרדים ובקניונים עובדים מסביב לשעון. 30% מצריכת החשמל בישראל היא צריכה ביתית, והמזגנים תופסים את החלק הגדול ביותר מבין מכשירי החשמל בבית, כ-35%. הרבה יותר מאשר המקרר הפועל כל השנה (18%) וממכונת הכביסה והטלוויזיה (9% כל אחת). המזגנים הם שיאני החשמל לא רק משום שיש היום מזגן בכל חדר, אלא גם בגלל ששטח הדירות הממוצע גדל מאוד - מה שאומר שיש יותר שטח לקרר.
צריכת החשמל לקירור אינה מתבטאת רק בחשבון החשמל הביתי - שגם הירידה הצפויה ב-2015 לא תחזיר אותו לרמתו לפני עשור - אלא משפיעה על כל משק החשמל של ישראל, הנדרש לעמוד כל העת בעלייה בתפוקת החשמל.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הקירור והחימום של הבית הוא בידוד הבניינים. מחקר שערכו האדריכלים רוני דניאל ויאיר שוורץ עבור המועצה הישראלית לבנייה ירוקה מצא ששיפור הבידוד בבניינים ישנים וחדשים - באמצעים שונים - יכול להביא לחיסכון משמעותי בצריכת החשמל. המחקר, חשוב לציין, נעשה ביוזמת כמה מהחברות הפועלות בארץ בתחום הבידוד, אולם אין בכך כדי להתעלם ממסקנותיו, והמסקנות חד משמעיות: הוספת בידוד למעטפת של דירות יכולה להביא לירידה משמעותית בצריכת החשמל למיזוג (קירור או חימום): במבנים קיימים הוספת בידוד יכולה להביא לחיסכון של 14.2%-26.6% מצריכת האנרגיה לאקלום, בהתאם למבנה. בשורה התחתונה, בהנחה שנוסיף בידוד לכל הבניינים בארץ, טוענים מחברי המחקר, פוטנציאל החיסכון השנתי הוא כ-585 מיליון שקל.
המחקר במלואו יוצג בכנס השנתי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, שייערך ב-9 בספטמבר.
מילכוד הגיל
הבנייה הרוויה החדשה מתאפיינת במודעות גדולה יותר לבידוד, אם כי גם בה יש מקום לשיפור (אף שהקבלנים מצדם יגידו שגם כך החמירו הדרישות בכל דירה חדשה: ממ"ד, נגישות, בטיחות אש, ועוד).
אולם על פי המחקר, ההשקעה המשתלמת ביותר - עד פי 25 - היא בבידוד של בנייני רכבת ישנים, שאמנם יש להם בדרך כלל רק שתי חזיתות, אולם הם סובלים מבידוד גרוע. הבעיה היא שאלה מטבע הדברים הבניינים שהכי יקר להוסיף להם בידוד - ושלאור הזמן הארוך להחזר ההשקעה, אין סיכוי שהבעלים שלהם יעשו זאת בעצמם. מעבר לכך, רבים מבעלי דירות באותם בניינים כבר חולמים על שדרוג קרוב של הנכס (פינוי בינוי, תמ"א 38 וכדומה), כך שיהיה קשה לשכנע אותם להוסיף בידוד לדירה הישנה.
מתוך הנחה הגיונית שאי אפשר יהיה להוסיף בידוד לכל דירה בארץ, חישבו דניאל ושוורץ כמה יעלה ביצוע של בידוד בדירות שהכי זקוקות לכך, נניח בכל הדירות שנבנו עד שנות ה-90. במקרה כזה, החיסכון יהיה של 450 מיליון שקל. התסריט המשתלם ביותר הוא של זה שיפוץ 10,000 מבנים בלבד, ובסך הכול כ-120 אלף דירות - והוא יחסוך למדינה 66 מיליון שקל בכל שנה.
"דירה זה המוצר שהצרכן משלם עליו הכי הרבה - וגם המוצר שהוא יודע עליו הכי מעט. למשל, אתה בכלל לא יודע כמה תשלם על חשמל כשתגור בדירה", אומר האדריכל רוני דניאל. "זה לא הגיוני".
"באיחוד האירופי למשל, עד 2020 כל המבנים - ישנים וחדשים - צריכים לקבל דירוג אנרגטי, בדיוק כמו שנותנים אצלנו למכשירי חשמל, ואנשים כבר התרגלו לחפש את זה. בצרפת, בריטניה וגרמניה זה כבר חובה, וגם בטורקיה ובסלובניה - לכן אנחנו חושבים שזה לא מופרך לדרוש את זה פה".
- מה היקף הבעיה?
"יותר מ-50% מהמבנים בארץ הם לא מבודדים. יש פלח של מבנים - כל מה שנבנה מסוף שנות ה-70 ועד תחילת שנות ה-90, שהם כבר מבנים גדולים שדורשים הרבה אנרגיה.
"המדינה יכולה להרוויח הרבה ולחסוך מאות מיליוני שקלים בעזרת תוכנית בידוד - שהיא עצמה תיזום אותה. ברור שאי אפשר לבנות הכול מיד, אבל בידוד זה אחד הדברים שיכול לתרום הכי הרבה להפחתת החשמל שאנחנו צריכים לייצר. זה חוסך אנרגיה וכסף למשק ולצרכנים".
הבעיה היא ששורת המכשולים העומדת בינינו לבין יישום תוכנית בידוד גדול מאוד: יש חסמים בתקינה וברגולציה, חוסרים בתחום ההכשרה המקצועית לכוח אדם, מיעוט מוצרים שעומדים בתקן, שמרנות, חוסר במידע, היעדר תמריצים לחשיבה ירוקה בבנייה, ונוסף לכך - בבנייה למגורים ליזם אין אינטרס שיהיה חיסכון בתפעול השוטף של המבנה.
- המדינה צריכה לקחת את זה על עצמה?
דניאל: "כן, כי החזר ההשקעה הוא לא מחר בבוקר. ההחזר על ההשקעה בבידוד יכול לקחת 10 ואפילו 20 שנה, ואין לצפות מבנאדם פרטי שיעשה את זה. המדינה צריכה לחשוב במונחים של המוביל הארצי או של כביש 6 - במונחים של פרויקט תשתית גדול. המדינה יכולה לתמוך ביזמים, והשוק הפרטי ירוץ על זה אם המדינה תתמוך בזה. אנחנו רואים בעולם שזה מעיר את הכלכלה, יוצר ידע ומיומנות. זה לא פתרון קסם - צריך להכשיר אנשי מקצוע. בטורקיה, למשל, יש 80 אלף מקומות עבודה בתחום הבידוד, ולפני כן היו רק כמה אלפים בודדים".
- יגידו לך: "עזוב אותך מההשקעה בבידוד, סוף סוף מצאנו גז".
"להיפך - גם הגז הוא משאב מתכלה, ובסוף הוא ייגמר. ככל שנוכל להיות יותר יעילים מבחינה אנרגטית, הגז יספיק ליותר שנים. הממשלה כבר החליטה שהיא רוצה להקים קרן לתמלוגי הגז, אנחנו מציעים שהדבר ההגיוני הוא להשקיע בהתייעלות אנרגטית לתושבים, כי זה לאורך זמן".
- מה אתם מציעים בפועל?
"שהמדינה תיתן הלוואות בתנאים טובים, שתעשה הסדרים עם חברת חשמל על הטבות למי שחוסך, להכין תוכנית לביצוע הדרגתי. המדינה גם יכולה להחליט שהיא מקצרת הליכים למי שעושה שיפוץ שכולל בידוד לקבל קיצור הליכים, או נותנת תמיכה והטבות למי שעושה תמ"א 38 ירוק. יש המון דברים שאפשר לעשות - וזה התפקיד של המדינה".
מרכיבי השימוש בחשמל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
