על הכוונת של מינהל התכנון: 2.5 מיליון מ"ק של עודפי עפר

מינהל התכנון מגבש תכנית מתאר ארצית לאתרי ויסות וטיפול בעודפי עפר, הכוללת חלופות לאתרי הוויסות והטיפול בעודפי עפר

אתר בנייה / צילום: תמר מצפי
אתר בנייה / צילום: תמר מצפי

מינהל התכנון במשרד האוצר מגבש בימים אלה הכנתה של תכנית מתאר ארצית לאתרי ויסות וטיפול בעודפי עפר (תמ"א 14 ד'). מדובר בתוכנית שתכליתה היא שימוש מיטבי בכל עודפי העפר מפרויקטים בכל רחבי הארץ ומניעת השלכה של עודפי העפר במקומות שאינם מיועדים לכך.

מדובר בכמויות אדירות של עודפי עפר - על פי נתוני מינהל התכנון ההיקף השנתי של עודפי העפר בישראל הגיע בשנים האחרונות לטווח שבין 8 מיליון מ"ק ל-10 מיליון מ"ק בשנה, מתוכם כ-75% מהחומרים מנוצלים באתרי הפעילות או בפרויקטים אחרים ואילו שאר החומרים מוטמנים באתרים מורשים או מסולקים באופן לא חוקי לוואדיות, מדרונות, שטחי חקלאיים ושטחים פתוחים. על פי הנתונים שהוצגו לוועדת העורכים במינהל התכנון, לא פחות מכ-2.5 מיליון מ"ק מושלכים בצורה בלתי חוקית. התכנית אותה מגבש נכון להיום מינהל התכנון מבוצעת בהמשך להחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבניה והיא תוצג לעיון והערות הציבור השבוע, ביום שלישי ה-28 ביולי.

על פי נתוני מינהל התכנון, באזור המרכז כמות עודפי העפר הצפויה בשנים הקרובות הינה הגדולה ביותר (20%), ואחריה אזור חדרה (16%) והגליל המערבי (16%), האזור בו כמות עודפי העפר הצפויה הינה הנמוכה ביותר הוא ירושלים (7%).

במסגרת הכנת התוכנית, בחנה הוועדה שורה של חלופות לאתרי הוויסות והטיפול בעודפי עפר. במסגרת הדיונים הוחלט כי עדיפות תינתן לשילוב פעילות אתר ויסות עם אתר פסולת מאחר והפעילות המתקיימת באתר דומה או במחצבות פעילות שבחלק משטחן מוצו עתודות חומר הגלם או במחצבות נטושות. במקומות אלו יהיו אתרים קבועים. כמו כן ממליצה הועדה שבמקומות המיועדים לפיתוח עתידי יהיו אתרים זמניים עד למימושם כגון אזורי תעסוקה, מחלפים, אתרי גפ"מ וכו'.

במסגרת עבודת הוועדה נבחנו עשרות רבות של אתרים. ועדת העורכים המליצה על כ-25 אתרים שיבחנו באופן מפורט, שיצומצמו גם הם כדי להגיע למספר האתרים המיטביים. מבין האתרים המומלצים ניתן למצוא את אתר צח"ר הסמוך לטובא זנגריה בגליל העליון ואתר הסמוך לקיבוץ קדרים; אתר הסמוך לבית השיטה ואתר הסמוך ליישוב אעבלין; אתר קרקעות הצפון ובז"ן; אתר עין איילה ואתר שפייה הממוקמים צפונית לפורודיס; אתר עירון הממוקם צפונית לחריש ומזרחית לכפר קרע; אתר אולגה הסמוך לחדרה; מחצבת פוייר הסמוכה למושב צור נתן וליישוב צור יצחק; אתר נחשונים; אתר ברקת הסמוך לשוהם; אתר רג"מ הסמוך לעיר לוד; אתר בית מאיר הסמוך לבית מאיר ומסילת ציון; אתר שמשון הסמוך למושב נחם; אתר רגמים מצפון לאשדוד; אתר קדמה הסמוך לקרית מלאכי; אתר נחלה שבין קרית גת לקרית מלאכי; אתר שדה יואב הסמוך לקיבוץ בעל אותו השם; אתר דודאים הסמוך לבאר שבע כמו גם נאות חובב וערוער באותו האיזור.

עוד נמסר מינהל התכנון כי צוות התכנון, בראשות משרד לרמן אדריכלים, קיים לפני מספר חודשים מפגשי היוועצות עם שורה של גופים ובעלי עניין המשיקים בפעילותם לנושא, בניהם ארגון הקבלנים, התאחדות התעשיינים, יזמים ומשרדי ממשלה. כמו כן, הוכנה פרוגרמה ראשונית ונקבע כי שטח כל אתר יהיה כ-140 דונם ויכלול מתקני מיון, מיחזור וטיוב וערימות זמניות בהיקף של כ-350 אלף מ"ק.

רונית מזר, מנהלת אגף בכיר לתכנון ארצי במינהל התכנון, התייחסה לתוכנית ואמרה: "הרציונל לביצוע התכנית הוא תנופת הפיתוח והבניה בה נמצאת מדינת ישראל. בשנים האחרונות מבוצעים במקביל עשרות פרויקטים תשתיתיים רחבי היקף ולפיכך חל גידול משמעותי בהיקף חומרי המילוי והעפר שאינם מנוצלים. בעקבות זאת ישנו צורך באיתור שטחים לאתרי ויסות וטיפול קבועים וזמניים, בהם יתקיים תהליך של טיוב החומרים והנפקתם למשק הבניה והסלילה במטרה לתת מענה לכלל העודפים עד לשנת 2040. מסמך המדיניות, שקדם להכנת התכנית, קבע יעד לניצול מקסימלי של החומרים, של כ-98% מעודפי החפירה עד שנת 2040, דבר שיוביל לצמצום משמעותי בפגיעה בסביבה ובשטחים הפתוחים, ובמקביל ישיא ערך כלכלי לחומרים אלו".