מדינת השיימינג

1. חבלי הלידה של נציבות הביקורת על הפרקליטות בראשות השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, שהחלה לפעול לפני כשנה, היו ועודם קשים מאוד. הפרקליטים, שהורגלו לעבוד במשך עשרות שנים בחופשיות מרבית, מתנגדים לביקורת הפרטנית עליהם, והם ניהלו סכסוך עבודה ממושך במטרה לשנות את רוע הגזירה מבחינתם.

הפתרון לקונפליקט אמור לבוא מ"ועדת גולדברג", בראשות השופט העליון (בדימוס), אליעזר גולדברג, שמנסה לגבש בימים אלה מתווה פשרה בין המדינה לארגון הפרקליטים.

בזמן שוועדת גולדברג יושבת על המדוכה, פרצו לחיינו פרשת עו"ד רות דוד-בלום ופרשת הנער גל בק ז"ל, והוכיחו את הצורך הרב בביקורת המערכתית והפרטנית על הפרקליטים.

במקרה של רות דוד, נתפסה פרקליטה בכירה לשעבר בביצוע עבירות פליליות חמורות. במקרה השני, תחקיר עיתונאי בערוץ 1 חשף סימני-שאלה רבים בנוגע להחלטת הפרקליטות לסגור את תיק החקירה בנוגע לדריסתו של גל בק בתל-אביב לפני כעשור, על-ידי נהגת ממשפחה מוכרת.

כאשר הוקמה נציבות הביקורת על הפרקליטות, אמרה יו"רית ארגון הפרקליטים, לימור פלד, ל"גלובס", שאין כל הצדקה למהלך כזה, שכן "הפרקליטים נתונים לביקורת יומיומית של בתי המשפט, מבוקרים על-ידי מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, מבקר הפנים של משרד המשפטים, נציבות שירות המדינה וועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין".

אולם נראה כי פרשות רות דוד וגל בק מאירות היום באור באור לא אמין את הטענות הללו של פלד. וגם קשה שלא לתהות - האם ביקורת יעילה על עבודת הפרקליטות לפני שנים הייתה עשויה למנוע את אותם מקרים מדאיגים?

2. יש משהו אירוני בכך שדווקא בשבוע שבו שרת המשפטים, איילת שקד, החליטה להקים ועדה למלחמה ב"שיימינג" ברשתות החברתיות, הודיעו שקד והפרקליטות על פתיחה מחודשת של תיק גל בק. זאת, הואיל והפרסומים הרבים והמכפישים שרצים ברשת על הצעירה שדרסה את בק מהווים דוגמה לעשיית "שיימינג" לאדם עוד לפני שניתן לו יומו בבית המשפט או בכלל.

מאז פרסום התחקיר, ואף שבעת האחרונה אירעו כמה מקרים טרגיים של אנשים שהתאבדו, בין היתר, בשל פרסומים מכפישים נגדם (תת-ניצב אפרים ברכה ז"ל ובכיר לשכת האוכלוסין, אריאל רוניס, הם רק חלק מהמקרים הללו), מוצפת רשת הפייסבוק באלפי פרסומים פוגעניים של גולשים בעניינה של הצעירה.

הם באים אליה בטענות על כך שנולדה למשפחה עשירה והעזה - שומו שמיים - לשכור את שירותיו של עורך דין מוכר ומקושר; קוראים להעניש אותה בחומרה על הריגתו של בק וסוקלים אותה באבנים (וירטואליות) בכיכר העיר החדשה. זאת, על אף שהחקירה המחודשת רק החלה, ושלא מדובר בנהגת שיצאה מביתה עם אקדח טעון כדי להרוג או לפגוע, אלא באירוע של תאונת דרכים טרגית, דבר שקורה ועלול לקרות לרבים מאיתנו.

התחקיר של כתבות הטלוויזיה איילה חסון ויפעת גליק הוא אמנם חשוב מאוד בעינינו, וגם ההחלטה לפתוח את החקירה מחדש היא נכונה; אבל הדברים הללו אינם מכשירים לא מוסרית ולא חוקית את כל אותן האמירות המתלהמות שמתרוצצות בפייסבוק, ולפיהן הבחורה היא "רוצחת", "צריך להכניס גם את אבא שלה לכלא", לנקוט בעניינה מדיניות של "עין תחת עין". ואלה הן דוגמאות בודדות ומעודנות יחסית לפרסומים הקשים.

ביקורת ציבורית היא חשובה והכרחית, אבל עיקרון חזקת החפות הוא לא פחות חשוב ואולי אף יותר. דווקא בעת הזו ראוי להזכיר כי למרות כל הפרסומים והתחקירים עדיין קיימת אפשרות שהחקירה המחודשת תגלה שהצעירה אינה אשמה בתאונה הטרגית שבה נהרג בק ז"ל, או לחלופין שלעולם לא נוכל לדעת מה באמת אירע שם.

למשתתפי "הקולוסיאום המודרני" של האינטרנט והרשתות החברתיות דומה שזה ממש לא משנה. הם כבר חרצו את דינה והענישו אותה בחומרה.

3. ולסיום, נביא ציטוט מכרטיס הפייסבוק של פרופ' אורן גזל אייל מאוניברסיטת חיפה, מומחה לחקר הליכי המשפט הפלילי. "איילה חסון מדווחת כי בעקבות הלחץ הציבורי (שהיא יצרה), הפרקליטות פותחת מחדש את תיק גל בק. ככל שהידיעה נכונה, זו ההוכחה הראשונה לטענה המקורית של חסון, כי מי שמקושר ומתוקשר יכול להשפיע על ההחלטות של רשויות האכיפה".