"מלך השלדים" ירון ייני הודח מדירקטוריון אולטרה אקוויטי

האם "מלך השלדים הבורסאיים", ירון ייני, איבד שליטה בפירמידה החברות הציבוריות שרכש? בימים האחרונים התחוללה דרמה בחברת אולטרה אקוויטי, חברת ההחזקות המרכזית של ייני, שהובילה להדחתם של ייני עצמו ושל שותפו מוטי מנשה מתפקידיהם בדירקטוריון החברה (ייני כיו"ר ומנשה כדירקטור), ולכניסתם של מאיר גורביץ' (כיו"ר) ובנו יוסף גורביץ' (כדירקטור) לחברה במקומם.

השינוי בשליטה באולטרה אקוויטי, כיאה לחברה שדרכה רצופה בעסקאות תמוהות ובכישלונות למכביר, התרחש בחסות המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו, בעקבות בקשה לאישור תביעה נגזרת שהגישו באחרונה כמה דירקטורים חיצוניים (דח"צים) באולטרה אקוויטי. אותם דח"צים, עו"ד עודד עירוני ורו"ח אבי זיגלמן, טענו כי תוצאות אסיפת בעלי מניות שקיימה אולטרה אקוויטי במהלך חודש אפריל התקבלו שלא כדין.

השופטת רות רונן אישרה את הבקשה לתביעה נגזרת, וציינה בהחלטתה כי אין תוקף לכתבי ההצבעה שניתנו באסיפה, מה שהוביל לפקיעת כהונת הדירקטורים בחברה ולהחלפתם. בעקבות סיום תפקידיהם של ייני ומנשה באולטרה אקוויטי, טענו השניים כי גורביץ' כבר הספיק לדווח על שינוי בפרטיה של אולטרה אקוויטי, ובהם העברת מען החברה, החלפת עורכי הדין שלה, החלפת מורשי חתימה ומורשים לדיווח אלקטרוני ועוד.

ייני ומנשה טוענים, באמצעות משרד עו"ד ויקטור תשובה, כי שורת ההחלטות האחרונות שנתקבלו באולטרה אקוויטי, כולל הפסקת כהונתם בחברה, "התקבלו ובוצעו בניגוד לדין, והן לפיכך בטלות ומבוטלות מעיקרן". השניים יוצאים נגד החלטת ביהמ"ש, וטוענים כי היא "אינה משנה את המצב הקיים בחברה ערב ההחלטה, ובכלל זה את הרכב הדירקטוריון".

אולטרה אקוויטי עצמה היא חברה נטולת פעילות עסקית, ובאמצעותה החזיק ייני בחברת גרינסטון ודרכה בכמה חברות שלד נוספות - צמיחה, פרוטאולוג'יקס וגפן. מניית אולטרה אקוויטי נמצאת בהשעיה מהמסחר מאמצע חודש מאי, בעקבות פניית הדח"צים לביהמ"ש, ומשקפת לחברה שווי זעום של פחות מ-5 מיליון שקל.

מאבק ארוך מול משפחת גורביץ'

יציאתם הנוכחית של ייני ומנשה ממעורבות באולטרה אקוויטי הוא האירוע האחרון במסגרת מאבק ארוך שהם מנהלים מול משפחת גורביץ' כבר יותר משלוש שנים. בזירת פעילות אחרת בבורסה, גורביץ' האב נמצא בימים אלה לקראת אישור הסדר חוב אג"ח בהיקף של 215 מיליון שקל בחברת הנדל"ן הכושלת שלו ארזים, קצת יותר משלוש שנים לאחר הסדר חוב בהיקף של 400 מיליון שקל שעברו מחזיקי האג"ח בחברה.

במהלך 2012 זיהה ייני הזדמנות בקופת מזומנים בהיקף של 12 מיליון דולר שהייתה אז בידי החברה (אז אולטרה שייפ), וביצע עליה השתלטות. זמן קצר לאחר כניסתו של ייני לאולטרה אקוויטי, החליטו גם בני משפחת גורביץ' להפוך לגורם בחברה, רכשו נתח משמעותי ממניותיה, ומאז מתנהל בין הצדדים מאבק לגבי דרך פעילותה, שהגיע כבר בעבר לביהמ"ש.

לאחר השתלטותו על אולטרה אקוויטי, ניצל ייני את קופת המזומנים שלה לרכוש את מניות השליטה בחברת גרינסטון מידי לידר השקעות בשנת 2013. הוצאתו הנוכחית של ייני ממעורבות באולטרה אקוויטי מאיימת על עסקה למכירת השליטה בגרינסטון, שעליה סיכם ייני בחודש שעבר.

במסגרת העסקה, רכשו נסים דג'לדטי וגד טפר 54% ממניות גרינסטון תמורת 7 מיליון שקל. באולטרה אקוויטי הסבירו כי מכירת המניות נעשתה לצורך פירעון חוב לחברת תחנת הכוח גלובל פאוור של אהוד בן ש"ך וניסן כספי ול-KCPS תעשיות אנרגיה. אולטרה אקוויטי חתמה במהלך 2014 על הסכם למכירת השליטה בגרינסטון לידי השתיים, שתכננו לצקת לגרינסטון פרויקטים משותפים בתחום תחנות הכוח על בסיס גז טבעי וביו גז, אך העסקה לא יצאה לפועל.

גרינסטון עדכנה בשבוע שעבר כי צמד הרוכשים בעסקה, דג'לדטי וטפר, קיבלו מכתב מאולטרה אקוויטי, ש"בו נטען כי מכירת מניות החברה להם בטלה, ולאור כך הם נדרשים להשיב לאולטרה את מניות גרינסטון שנרכשו על-ידיהם" ולהימנע מביצוע פעולות נוספות שבידן לשנות את מצב החברה.

אגב, בתזמון מעניין, שמו של דג'לדטי, איש שוק אפור שהמשטרה המליצה בעבר להעמיד לדין, עלה בימים האחרונים לכותרות, עם פרסומים על הרשעתו בהשתלטות על נכסי אלכסיי זכרנקו, איש עסקים רוסי שהתעניין לפני כמה שנים ברכישת נכסים רבים בישראל, בהם חברת גאון נכסים, אולם נעלם באופן מסתורי.

באולטרה אקוויטי מציינים כי אם עד 27.7 (מחר) המצב בגרינסטון לא יחזור לקדמותו, טרם עסקת הרכישה, החברה תפנה "לערכאות המוסמכות על מנת לעמוד על זכויותיה". בגרינסטון הוסיפו כי טפר ודג'לדטי ציינו, כי "בהתבסס על ייעוץ משפטי שקיבלו הם סבורים כי טענות באי כוח אולטרה בדבר בטלות רכישת מניות גרינסטון על-ידיהם משוללות כל יסוד".

פנייתה של אולטרה אקוויטי לגרינסטון נעשית לאחר שבימים האחרונים פנתה רשות ני"ע במכתב לייני, שבו טענה כי עסקת המכירה של גרינסטון לא אושרה כדין. ברשות ציינו כי "לעמדת סגל רשות ני"ע, עסקת גרינסטון היא עסקה חריגה, אשר במועד אישורה בדירקטוריון החברה (31 במאי 2015), לחלק מחברי הדירקטוריון היה בה עניין אישי. משכך, קודם לאישורה בדירקטוריון, נדרש היה לאשרה בוועדת הביקורת של החברה", וזאת בהתאם להוראות חוק החברות. בהיעדר אישור זה, העסקה אושרה שלא כדין.