פרשת הקוטג': חובת פיצוי לצרכן בגין הטעיה בתכולת המוצר

בעקבות פרשת המשקל החסר בקוטג' של תנובה, ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) והמועצה לצרכנות מקדמים הצעת חוק: חובת מתן פיצוי לצרכן במקרה של הטעיה בתכולת המארז.

חוק הגנת הצרכן מפרט כי תכולת המוצר (משקל, כמות, נפח) מהווים מידע מהותי בעסקה מול הצרכן, ועל כן עליהם להיות ברורים ומפורטים על גבי האריזה. "אי-התאמה בין התכולה המוצהרת על גבי אריזת המוצר, אותה קבע היצרן, לבין התכולה בפועל פוגעת בצרכן, גם אם אי-התאמה זו נובעת מתקלה בתהליך הייצור. תקלה בתהליך הייצור עלולה לקרות, אך החברות אמורות להקים מערך בקרה אמין שינתר את התקלות בזמן ויודיע עליהן", נכתב בנימוק להצעת החוק.

בשבוע שעבר געשה הרשת בעקבות מבחן משקלים שהעלה לפייסבוק צרכן ששקל עשרות אריזות קוטג' אישי של תנובה. בדיקתו העלתה כי המשקל הנקוב על גבי האריזה, 125 גרם, לא היה נכון במקרים רבים, עד כדי פערים של 20%-30%. בתגובה הבטיחה תנובה לבדוק את העניין ולפצות את הצרכנים.

"לאור תלונות צרכנים רבים בעניין פערי משקל, ולאור העובדה כי לעיתים צרכנים מתקשים לקבל את הפיצוי עליו הכריזה החברה, קיים צורך להסדיר בחוק חובה למתן פיצוי הולם", מסבירים במועצה לצרכנות.

בהצעת החוק מוצע לחייב את העוסקים לפצות את הצרכנים במקרה של משקל חסר באריזה, מעבר לסטיות המותרות על-פי הדין או התקן, ולספק להם מוצרים זהים ללא תשלום.

בהצעה נקבעה אבחנה בין שני מצבים ולפיכך גובה פיצויים שונה: במצב בו הפער במשקלים נבע מתקלה בתהליך הייצור, והחברה בחרה לפצות את הציבור מיוזמתה, הפיצוי יעמוד על כפל מוצרים - מוצר חלופי במקום זה שהתגלה בו פער בתכולה ומוצר נוסף.

לעומת זאת, במצב שבו מי שגילה את הפער הוא הצרכן (בדומה לפרשה האחרונה), יהיה על החברה לפצות את הצרכן ב-5 מוצרים, אחד עבור זה שהחזיר ועוד 4 נוספים כפיצוי.

עוד מוצע כי במקרה שבו בית העסק סירב לפצות צרכן שפנה מיוזמתו, בית המשפט יוכל לחייב אותו במתן פיצוי ללא הוכחת נזק, כפי שקובע החוק (עד 10,000 שקל).