בקשה לייצוגית נגד עיריית נתניה: העיר אינה נגישה לנכים

"המצב היום הוא שהעיר נתניה איננה נגישה לאנשים עם מוגבלויות, וכל הפעולות שכן נעשות על-ידי העירייה, ככל שנעשות, הן מעט ומאוחר מדי וללא עמידה בחוקים והתקנות" - כך נטען בבקשה לתביעה ייצוגית נגד עיריית נתניה שהגישו חמישה מתושבי העיר והסביבה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

התובעים - יהודה דורון מהיישוב בת חן ויוחאי דוק, חיה קינן, ששון עוזר ומאיר זוארץ מנתניה - הם נכים המרותקים לכיסא גלגלים, שטוענים כי העירייה לא מנגישה מספיק את העיר, ובעיקר את מרכז העיר, לנכים.

החמישה מבקשים מבית המשפט להכיר בתביעה כייצוגית ודורשים פיצוי לכלל נכי נתניה ואלא הפוקדים את העיר בסכום של 37.5 מיליון שקל, ובנוסף דורשים לחייב את העירייה לתקן את הליקויים.

בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד טל לביא, מציגים התובעים מספר דוגמאות לכך שאיכות חייהם נפגעת בשל חוסר הנגישות בעיר.

כך למשל מתלוננים התובעים ביחס לחניות נכים במרכז העיר. בבקשתם נטען כי גם חניות המסומנות כמיועדות לנכים אינן מאפשרות חניה לרכב נכים, המשרת נכה מרותק לכיסא גלגלים, שכן אין די מקום לפתיחת המעלית שממנה עולה ויורד הנכה מהרכב. חלק מהחניות סומנו ליד עצים, לצד אחרות הוצבו עמודים, ויש גם כאלה שסומנו באלכסון למדרכה לצד כלי רכב אחרים, וברווח שקיים הם טוענים כי אין אפשרות להפעיל את המעלית.

עוד טוענים התובעים כי הם אינם יכולים להחנות בבית המשפט בעיר, משום שהוא אינו נגיש לנכים. לטענתם, חניית הנכים ליד בית המשפט חסומה בעמוד ובפח אשפה, וגם אם הנכה כבר הצליח למצוא חניה אחרת, השביל המוביל לבית המשפט בנוי בשיפוע מסוכן ובניגוד לתקן ואינו מאפשר לנכים המרותקים לכיסא גלגלים להשתמש בו.

במקרה הזה טוענים התובעים כי יש אולי לבוא בטענה להנהלת בתי המשפט, אך "אין להתעלם מהעובדה שעיריית נתניה היא זו שהעניקה את ההיתר לבניין, והיא זו שאמורה לאכוף את החוק".

גם ביחס לתחבורה הציבורית, התובעים מתרעמים כי בנתניה יש רק תחנת אוטובוס אחת נגישה לנכים.

"תחנות האוטובוס ברחבי העיר וסככות ההמתנה השונות אינן נגישות לנכים. נניח שהנכה הבין והפנים שאין מקום חניה לרכב נכה במרכז העיר, והוא רוצה להתמודד עם התופעה באופן של הגעה עם אוטובוס בתחבורה פנימית בעיר - אז גם אפשרות זו נשללת ממנו".

נושא נוסף שמעלים התובעים הוא הנגשת המדרכות במרכז העיר. התובעים מלינים כי גם כאשר עיריית נתניה מבקשת לפתח את העיר, ובתוך כך מעניקה רישיונות לבעלי בתי-הקפה במרכז העיר להציב שולחנות וכסאות על המדרכות - דברים אלה נעשים בצורה כזו שאינה מאפשרת לנכים לעבור על המדרכות עם כיסא גלגלים.

התובעים אמנם ציינו לשבח את חוף הים בנתניה, שבו העירייה בנתה בחוף הים מעלית לשימוש הציבור, אך לאחר חניכת המעלית, נטען כי היא שינתה את היתרי החניה במגרש החניה הקרוב לחוף. במקור, נטען כי הכניסה עם הרכב עד לחוף הייתה אמורה להיות רק לנכים ולרכבי הצלה, אלא שכיום רק חלק מהחניה מוקצה לנכים, ולמעשה הנכים נאלצים להחנות רחוק מהחוף ולהגיע אליו באמצעות המעלית.

עוד נטען בבקשה כי לא רק שעיריית נתניה אינה פותרת את בעיית החניה של הנכים, פקחי העירייה ממהרים לרשום דוחות חניה לרכבי נכים אשר נאלצים להחנות במרחק משפת המדרכה או באלכסון. "הפקחים מתעלמים מהחוק הקובע כי נכים יכולים להחנות את רכבם במקומות אסורים לרכב רגיל, ובתנאי שאינם מפריעים לתנועה", נטען.

התובעים טוענים כי בשל אלה, העירייה מפרה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, את חוק חניית נכים ואת חוק הוראת הנגישות, ופוגעת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "התביעה הגיעה לידינו בסוף השבוע האחרון. מדובר בטענות מופרכות, שכן העירייה מובילה פרויקטים רבים בתחום הנגישות ופועלת ברגישות יתרה בכל הנוגע להנגשת המרחב הציבורי ושיפור איכות החיים של אוכלוסיית בעלי המוגבלויות.

"לראיה - בנתניה הנגישות היא לא רק לחוף הים אלא למים עצמם, כאשר למען מטרה זו השקיעה העירייה למעלה ממיליון שקל בסלילת שביל גישה מיוחד אל תוך המים, וכן נרכשו על-ידי העירייה למעלה מ-10 כסאות מיוחדים באמצעותם נכנסים הנכים לתוך המים עצמם. תגובה מלאה תימסר לבית המשפט".