הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה ראשונה את המלצות הוועדה לצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, שהוגשו על-ידי שר האוצר, משה כחלון, במטרה להילחם בהון השחור, בפשיעה הכלכלית ובהלבנת הון.
על-פי ההערכות, הכלכלה השחורה בישראל מביאה לאובדן הכנסות של מיליארדי שקלים חדשים מדי שנה לקופת המדינה, והשימוש במזומן הוא ה"דלק" המניע אותה.
הוועדה הוקמה לפני כשנתיים במטרה להילחם בהון השחור ובהלבנות ההון, ובמסגרת הדיונים בה עלה כי שיעור הכלכלה השחורה בישראל מהתוצר הוא 20% - נתון שמוביל לאובדן הכנסות ב-40-50 מיליארד שקל בשנה.
את הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר הראל לוקר, מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו; וחברים בה מנהל רשות המסים, משה אשר; יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, פול לנדס; מנהלת מחלקת החשבות ומערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עירית מנדלסון; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי; סגן המפקח על הבנקים, אור סופר; המשנה לפרקליט המדינה, יהודה שפר; וראש אגף חקירות במשטרה, ניצב מני יצחקי. שותפים נוספים להמלצות הוועדה הם המפקח על הבנקים, דודו זקן ; הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה; וסגן שר האוצר לשעבר, ח"כ מיקי לוי.
הרפורמה שהוצעה על-ידי הוועדה כוללת הפחתת שימוש במזומן, הפחתת שימוש בצ'קים מוסבים והגדלת שימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. לפני כשנה אושרו ההמלצות על-ידי הממשלה, ואתמול, כאמור, עבר החוק שנוסח על בסיס ההמלצות בקריאה ראשונה.
אחד הנושאים המרכזיים בהם עוסק החוק, כאמור, הוא הגבלת השימוש במזומן. החוק המוצע קובע מגבלה של 10,000 שקל על עסקאות במזומן בטווח המיידי, כשלאחר מכן תוקטן המגבלה ל-5,000 שקל, ואיסור סיחור צ'קים בסכומים דומים. כמו כן, יוגבל סכום העסקה בעסקאות מזומנים בין צדדים פרטיים לסכום של עד 50,000 שקל בטווח המיידי, ובשלב הבא - ל-15,000 שקל.
הפרת האיסור על ביצוע עסקאות במזומן מעל לסף שהוגדר, תיקבע כעבירה פלילית שבגינה יוטל קנס מנהלי או עיצום כספי לעוסק.
בנוסף נקבע בחוק כי כל עסקה מעל לסכום המגבלה תבוצע באמצעות צ'קים, העברה בנקאית, כרטיסי חיוב מיידים וכרטיסים נטענים. תיירים המבקרים בישראל יוכלו לבצע רכישות במזומן ללא הגבלה, כאשר ברכישות מעל 25,000 שקל יהיה המוכר הישראלי חייב בדיווח לרשות המסים.
באשר להגבלת השימוש בצ'קים, נקבע בחוק כי יוטלו מגבלות על צ'קים סחירים, המשמשים תחליף למזומן. הוועדה המליצה להגביל את האפשרות לפרוע צ'ק שסוחר יותר מפעם אחת.
על-פי הצעת החוק, בטווח הקצר ניתן יהיה להסב צ'קים פעם אחת, ובתנאי שכל פרטי הנסב יפורטו. בשלב הבא לא ניתן יהיה להסב צ'קים כלל, למעט הסבה לגוף פיננסי מפוקח, תאגיד בנקאי או בנק הדואר.
בנוסף, תיאסר הוצאת צ'קים ללא רישום שם המוטב - איסור זה, בתוספת איסור הסחירות, ימנע מצבים בהם צ'קים של אזרחים מתגלגלים לגורמים שונים ללא ידיעתם.
ועדת לוקר המליצה גם על קידום השימוש באמצעים אלקטרוניים, ובין היתר, על-פי הצעת החוק הבנקים יחויבו להציע כרטיס דביט (כרטיס חיוב מיידי) לכל לקוח, עמלות הכרטיס יפוקחו, ויינקטו צעדים משמעותיים לקידום השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים מתקדמים.
שר האוצר, משה כחלון, מסר כי "מדובר בצעד נוסף להגברת האכיפה והענישה במסגרת המלחמה בהון השחור. החוק מאפשר מלחמה בפשיעה ובהלבנת הון, תוך שהוא מביא להרחבת בסיס המס, וזאת ללא צורך בהעלאת מסים ומבלי לפגוע בשגרת חייהם של האזרחים. בנוסף, החוק יביא לפיתוח טכנולוגיות ושירותים שיקלו על חיי האזרחים במסגרת עסקאות בסכומי כסף גדולים. כפי שהתחייבנו בהסכמים הקואליציוניים, לצעד זה יצטרפו מהלכים נוספים אשר יובאו לחקיקה בהקדם".
רו"ח עופר אלקלעי, שותף מנהל באלקלעי-מונורוב העוסק שנים רבות בתחום מניעת הלבנת הון מטעם גופים רגולטורים שונים, בהם משרד האוצר והרשות לניירות ערך, סבור כי הרפורמה המוצעת מבורכת, אך טמונות בה בעיות מהותיות שיש לתקן בטרם יושלם את הליך החקיקה.
"הרפורמה מהווה כלי חשוב במלחמה על הכסף השחור והלבנת ההון, ואין ספק כי במציאות בה למשל ניתן להיכנס למשרד נסיעות ולשים על השולחן 20 אלף שקל, ללא שאיש יפצה פה - יש לנקוט בפתרונות פחות נוחים ומקובלים בדמות רפורמה כזו", הוא אומר, אך מוסיף: "בה-בעת, לא ניתן להתעלם מבעיות מהותיות שיישומה של הרפורמה צפויה ליצור. כך למשל, בשל מדיניות מתן האשראי המצומצמת של הבנקים לבתי העסק הקטנים והבינוניים, רבים מהם הזקוקים לכסף נזיל לצורך מימון פעילותם, פונים לניכיון צ'קים בעלי תאריך פירעון עתידי הנמצאים ברשותם. כפועל יוצא של הרפורמה, שתכלול בין היתר גם את ביטול השימוש בצ'קים סחירים והרשאה להנפיק אך ורק צ'קים בעלי חותמת למוטב בלבד, עסקים וחברות לא יוכלו יותר לנכות צ'קים".
עוד לדברי רו"ח אלקלעי, "מדובר במכה אנושה הן לחברות האשראי החוץ-בנקאיות והן לבעלי העסקים, שרבים מהם צפויים למצוא את עצמם במצב של מחנק אשראי. חלקם עלולים אף לקרוס בשל כך. לפיכך, הרפורמה להגבלת השימוש במזומן צפויה לחזק את השליטה הבנקאית בשוק ולהגדיל עוד יותר את התלות של ציבור בעלי העסקים ברצונו הטוב של הבנקאי להעניק לו אשראי, גם בריבית גבוהה מאוד".
כמו כן, לטענתו, "ישום הרפורמה עלולה לפגוע דווקא בשכבות החלשות באוכלוסייה, שאינם נוהגים להחזיק בחשבונות בנק ובפיקדונות ובכרטיסי אשראי. מגזרים נוספים שצפויים להיפגע הם המגזר הערבי והמגזר החרדי. נכון שהון שחור רב זורם בהם, אולם בה-בעת, חלקם אינם מחזיקים בחשבונות בנק בשל אי-אמון במערכת הבנקאית או בשל חוסר רצון מצידה לקבלם כלקוחות.
"בסופו של דבר, יש לזכור את השורה התחתונה: מדינת ישראל אלופה בחקיקת חוקים - אולם חלשה מאוד באכיפתם. מבלי שיוקצו משאבים כספיים לצורך הכשרת כוח-אדם שיאכוף את החוק, החוק לא יגשים את מטרתו".
לא סומכים גם על רואי החשבון ועורכי הדין?
בין יתר האיסורים המעוגנים בחוק המזומן, מוצע לקבוע איסור על עורכי דין ורואי חשבון לקבל במזומן סכום של 50,000 שקל ויותר במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח, מבלי לגרוע מתחולת יתר המגבלות המוצעות - אשר אף הן מגבילות את נותני שירותים אלה, אשר לא יוכלו לגבות שכר-טרחה בסכום העולה על המגבלות בחוק במזומן. עבירה על ההגבלה שהוטלה על עורכי דין ורואי חשבון, נקבע, תהווה עבירה פלילית שבצדהּ קנס בשיעור 25% מהסכום שלגביו נעברה העבירה.
לדברי עו"ד יעל גרוסמן, המתמחה באיסור הלבנת הון, "הצעת החוק כוללת שני נושאים רלוונטיים לעורכי דין ורואי חשבון. האחד הוא האיסור על עורכי דין ורואי חשבון לבצע שירות פיננסי, כגון רכישת נכס, הקמת חברה וכדומה עבור לקוח בסכום במזומן של 50 אלף שקל ומעלה. איסור זה, שהיה כלול בעבר בהצעת החוק בנושא נותני שירות עסקי, הועבר משם להצעת חוק זו.
"האיסור השני מתייחס לגובה שכר-הטרחה שיוכלו עורכי דין ורואי חשבון לגבות במזומן. כאן נקבע שהם לא יוכלו לגבות שכר-טרחה במזומן בסכום של מעל 10,000 שקל. בכך תוטל עליהם מגבלה זהה לזו שתוטל על כלל נותני השירותים במשק.
"אולם בגלל חשיבותו של השירות המשפטי, שחייב להיות נגיש גם למי שפועל במזומן, כולל אלה שמנועים מלפתוח חשבון בבנק - חייב המחוקק לאשר, במקרים המתאימים, תשלום במזומן לעורכי דין ורואי חשבון בסכומים גבוהים יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
