העולם כולו במת אובמה

לפני תשע שנים, הסנאטור המתחיל ברק אובמה הצטרף אל משלחת של הסנאט, שיצאה לביקור במזרח אפריקה. בקניה נפגשו הסנאטורים עם קבוצה של מנהיגי שבטים סומליים. זקני השבט, במחוות ידידות, הזמינו את אורחיהם האמריקאים להתלבש כדרך הסומלים, בגלימה לבנה ובטורבן. המצלמות הקליקו.

ברק חוסיין אובמה עשה כן כמי שכפאו שד. הוא סיפר אחר כך, כי ידע יפה איזה שימוש יעשו יריביו הפוליטיים בצילום. הוא עדיין לא הציג את מועמדותו לנשיאות, אבל מועמדות כזאת ריחפה עליו מאז נודע לאמריקה בקיץ 2004, כאשר נשא את הנאום המרכזי בוועידת המפלגה הדמוקרטית. איש לא חשב אז, שאובמה יושבע לנשיא ארבע שנים וחמשה חודשים אחר כך, אבל הכול ידעו שנכונו לו עתידות.

הוא חשש שיריבים לשעתיד, אל-נכון רפובליקנים, בהכרח אנונימיים, יפיצו יום אחד את הצילום הזה, כדי לעורר את כל האסוציאציות הלא נעימות, שהשם וצבע העור ותווי הפנים והשיער המקורזל צריכים לעורר אצל מי שלא השתחררו מן הדעות הקדומות של עידן קודם.

קלינטון פלירטטה

למרבה העניין, הצילום של ברק בבגדי הסומלים הופץ בסביבות מארס 2008, בעיצומן של הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית. הכף כבר התחילה לנטות לטובת אובמה, הילרי קלינטון התקשתה להתאושש מאכזבות הסיבובים הראשונים; רוב המדינות עדיין לא הצביעו, אבל רוח עזה נשבה בגבו של אובמה. ואו-אז, כבמטה קסם, הופיע הצילום. איש לא ידע את מקורו, אבל חשד עמוק קינן בלב אנשיו של אובמה, אולי גם בלבו שלו, שהמקור לא היה רפובליקני.

קלינטון התחילה פלירט פומבי כמעט בוטה עם מצביעים לבנים מן המעמד הבינוני הנמוך, בערים הקטנות של המערב התיכון ושל הדרום. היא נחלה סדרה של ניצחונות במדינות מפתח, והתקרבה לשמוט את הקרקע מתחת לרגלי אובמה. לא היה אלא ספק מועט, שלפחות חלק מן הנהירה אל דגל קלינטון הייתה קשורה בצבע עורו של אובמה. אפשר לזקוף מידה גדולה של סלחנות לזכותו של הנשיא, שלמחרת ניצחונו, בנובמבר 2008, הוא הזמין את קלינטון להיות מזכירת המדינה שלו, והציל בזה את עתידה הפוליטי.

"לאומן קנייתי"

אפריקה, וכמובן האסלאם של אביו הקנייתי, ושל אביו החורג האינדונזי, עמדו לרדוף את אובמה, ולהגיח מכל פינה נסתרת, כל אימת שייעשה נסיון להטיל דופי במניעיו. קשה להשתומם שניסיונות כאלה נעשו בוקר וערב על האינטרנט, באנגלית או בעברית, מאת מורחי כתובות גרפיטי אנונימיים. אבל הניסיונות לא הסתיימו בביבי הרשת.

בשלהי תקופת כהונתו הראשונה של אובמה, דינש ד'סוזה (Dinesh D'Souza), אינטלקטואל ימני רדיקלי ממוצא הודי (הוא השתמש בעורו השחום מאוד, כדי להתגונן מפני האשמות של גזענות), שירטט פרופיל של אובמה כ"לאומן קנייתי", בוגד שוחר רע, שנועד מיומו הראשון להרוס את אמריקה. את שנאת אמריקה הנחיל לו אביו, ברק סיניור, לוחם-חופש קנייתי, שאיבה עמוקה למערב פירנסה את מעשיו.

"המערב" בקניה היה בעיקר בריטניה הגדולה, האדונית האימפריאלית, שניהלה מערכת דיכוי מסועפת נגד המחתרת האפריקנית בקניה בשנות ה-50, והשליכה אלפים רבים לכלא. אבל אמריקה היתה היורשת הטבעית והמוכחת של האימפריאליזם הבריטי, ולפיכך ראויה לשנאת העמים המשתחררים.

התיזה של ד'סוזה זכתה בברכתם של אנשי ימין בולטים, כולל ניוט גינגריץ', אחד הטוענים למועמדות הרפובליקנית לנשיאות ב-2012, שנהנה מסובסידיות נדיבות של המיליארדר שלדון אדלסון. ד'סוזה גם הפיק סרט תעודה באורך מלא, שהופץ מסחרית בבית קולנוע באמריקה סמוך לבחירות לנשיאות. זה היה סרט עשיר בספקולציות, שזור בהזהרות דרמטיות מפני חורבן אמריקה בארבע השנים הבאות אם אובמה יחזור וייבחר.

ב-2015, לאובמה איו עוד דאגות אלקטורליות. הוא חזר ונבחר ב-2012, מפלגתו הובסה בבחירות לקונגרס של 2014, וההצבעות של 2016 כבר לא ישפיעו עליו. משוחרר מן הצורך להיות זהיר מאוד, הוא שם השבוע את פעמיו לקניה, ארץ אבותיו.

כמו קנדי, או לא

ההשוואה הטבעית הייתה עם מסע השורשים של הנשיא האתני האחרון בתולדות אמריקה, ג'ון קנדי (מקודם, ומאז, כל הנשיאים היו פרוטסטנטים אנגלו-סאקסים לבנים). קנדי נסע לאירלנד, שממנה היגרה משפחתו מאה שנה קודם. המסע ההוא היה סנטימנטלי בלבד. אירלנד לא היתה חשובה במיוחד פוליטית או אסטרטגית, וגם לא הייתה שרויה במשבר פנימי כרוני.

קניה, לעומת זאת, היא חוליה מרכזית באסטרטגיה של ארה"ב באפריקה ובאוקיינוס ההודי. היא מדינת עימות לכל דבר במלחמה נגד הג'יהאדיזם. לא זו בלבד שמעשי טרור המוניים זרעו בה הרס מאז 1998, אלא שצבאה עומד במלחמה נגד שלוחת אל קאעידה בסומליה.

קניה מנסה זה רבע מאה לבסס משטר דמוקרטי, אבל מתקשה להבחין בין מפלגות לשבטים. התוצאה היא לעתים קרובות טראגית. הבחירות של 2007 קירבו אותה להפליא למלחמת אזרחים. הנשיא הנוכחי של קניה, אוהורו קנייאטה, בנו של הנשיא המייסד ג'ומו (שמת ב-1978), היה מבוקש זמן מה בחשד של פשעים נגד האנושות בידי בית הדין הבין לאומי בהאג בגלל מעשיו במהלך מערכת הבחירות ההיא. ההאשמות הוסרו בסופו של דבר.

קניה מזדנבת בתחתית הליגה העולמית של נקיון כפיים, מקום 145 מתוך 174 ב-2014, עם 25 נקודות מתוך 100 (כאשר 100, מציינת טוהר כפיים מלא ואפס מציין זיהום מוחלט).

מסורת? הצחקתם

אובמה נהג במארחיו ובשומעיו כדרך שזקן החמולה נוהג באחייניו הצעירים. הוא הוכיח אותם על כל צעד ושעל. הוא אפילו הציע בפומבי לנשיא קניאטה לעשות קצת פעילות ספורטיבית, כדי להיפטר מכרסו המתעגלת. דוד ברק עושה, ותראו את התוצאות. הוא לעג במפגיע לכל אלה המתרצים את ליקוייה של קניה ב"שמירת המסורת".

קניה "רחוקה משלמות", הוא הכריז. "פוליטיקה, המיוסדת בלבדית על שבט ועל זהות אתנית, מועדת לקרוע ארץ לגזרים. זה כישלון; כישלון של חוסר העזה". אשר ל"סרטן השחיתות", אמר אובמה, הוא גוזל רבע מיליון מקומות עבודה מקניה מדי שנה. קניה זקוקה ל"חוקים תקיפים נגד שחיתות", והמושחתים צריכים לעמוד לדין. האבטלה בקניה מגיעה, על פי הערכה, ל-40% מכוח העבודה, אחד השיעורים הגבוהים ביותר בעולם - מקום 191, על-פי מרכז המידע המקוון של הסי.איי.אי.

הנשיא צלף ללא רחם ב"מסורות הרעות" של קניה: נישואי ילדים, כריתת אברי מין של נשים, אלימות נגד נשים ומניעת חינוך מבנות. "מסורת רעה היא לנהוג בנשים כמו היו אזרחים מדרגה שניה". מעשה "טיפשות" הוא לאסור על מחצית האוכלוסייה את הכניסה אל מערכת החינוך ואל שוק העבודה.

אכן, אובמה בקניה הוא מקרה קלאסי של "נאמנים פצעי אוהב". מי עוד היה יכול להוכיח את הקנייתים על פניהם מבלי שיידחה ברוגז, וייחשב לאויב ולגזען, חוץ מן הבן האובד, החוזר אל בית אבא וסבתא, כדי להגיד את האמת.

אולי קצת יותר מדי אמת לטעמם של אמריקאים מן הימין, החושדים שאובמה אינו סתם "לאומן קנייתי", כמו אבא, אלא קנייתי טבין ותקילין, במובן הזה שהוא נולד בקניה, ולפיכך עצם נשיאותו מנוגדת לחוקה (אין אדם יכול להיבחר לנשיא ארה"ב, אלא אם כן נולד על אדמתה).

"אני חושב שאני נשיא טוב מאוד"

מותר לנחש שאובמה ידע, ואובמה ציפצף. בתחנתו השניה באפריקה, אדיס אבבה, הוא נשא נאום במליאת האיחוד האפריקני, הארגון המאגד נומינלית את כל 54 מדינות היבשת. שם הוא לגלג על המסורת האימפריאלית, שהתפתחה באפריקה מאז עצמאותה: הנשיאים המסרבים להיפרד מארמנותיהם וממכוניות השרד שלהם, ומזייפים בחירות ומשנים חוקות כדי למלוך עד יום מותם, או אפילו אחרי מותם, באמצעות בניהם. "אני חושב שאני נשיא טוב מאוד, וגם אני הייתי יכול להיבחר לכהונה שלישית", הוא אמר.

מיותר כמעט לומר, שההכרזה הזו הילכה קסמים, או אימים, על הסיעה הגדולה של שונאי אובמה באמריקה. כל מי שהיו מוכנים להאמין שהוא מוסלמי קנאי, או קומוניסט רדיקלי, או הומוסקסואל נהנתן (כן, גם זה), או שהוא זייף את תעודת הלידה שלו, מוכנים גם להאמין שברק חוסיין אובמה זומם לבטל את החוקה האמריקאית, ולהישאר בבית הלבן גם לאחר ינואר 2017.

מאחר שאובמה חופשי עכשיו להתעלם מכל האנשים האלה, הוא משגר סימנים ברורים שהוא נהנה להיות נשיא, אולי בפעם הראשונה מאז ירח הדבש של תחילת 2009. הוא עוקץ, הוא קורץ, הוא מוכיח, הוא מטיף, הוא מקניט. הוא משתמש בכוח הגדול ביותר השמור לנשיאים, מה שאחד מקודמיו, טדי רוזוולט, קרא לפני מאה שנה ויותר, "בימת הדרשן" (bully pulpit). העולם כולו במה, במת אובמה.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny