בטור הקודם סקרנו הבדלים איכותיים בין קרנות הפנסיה החדשות, וזאת בניגוד לתפיסה הרווחת שלפיהן ההבדלים היחידים בין קרנות אלו באים לידי ביטוי בגובה דמי הניהול ובתשואה על ההשקעות החופשיות שמשיגים מנהלי ההשקעות השונים.
ההבדלים שאותם סקרנו באים לידי ביטוי בתקנוני הקרנות, בעוד שההגדרות ("האותיות הקטנות") משתנות בפועל בין קרן לקרן. הבדלים אלו משקפים תמונת מצב נוכחית בין הקרנות השונות. בטור זה נרצה להצביע על מגמות עתידיות הנוגעות לחיסכון הפנסיוני בכלל ולקרנות הפנסיה בפרט. מגמות אלו מציבות סימני שאלה בנוגע לחיסכון הפנסיוני בשנת 2015, אשר חשוב שכל חוסך יכיר ויידע אותם.
שינויים בריבית התחשיבית
הריבית התחשיבית היא ריבית חסרת סיכון המשפיעה על חישוב מקדם הקצבה בקרנות הפנסיה החדשות ובחלק מפוליסות ביטוחי המנהלים. ככל שהריבית התחשיבית גבוהה יותר - מקדם הקצבה נמוך יותר, והקצבה שיקבל החוסך גבוהה יותר, וכן ההיפך.
הריבית התחשיבית עומדת כיום על 4%, בעוד שהריבית חסרת הסיכון בפועל נמוכה משמעותית. במצב שנוצר, הקצבאות שמשלמות הקרנות לפורשים גבוהות ממה שקרנות הפנסיה יכולות לאפשר לעצמן אם הן רוצות לשמור על האיזון שעליו הן בנויות. מי שמממן מצב זה הם החוסכים הצעירים בקרנות הפנסיה החדשות.
כרגע מדובר בתופעה שולית יחסית. בסוף שנת 2014 היו כ-2.1 מיליון חוסכים פעילים בקרנות הפנסיה החדשות, ורק כ-28 אלף מקבלי פנסיה (כמעט 1.5%), אולם שיעור זה הולך וגדל משנה לשנה. בשנת 2013, לצורך ההשוואה, שיעור מקבלי הפנסיה עמד על כ-1% ביחס לשיעור העמיתים הפעילים.
"תפוח אדמה לוהט" זה מונח לפתחו של משרד האוצר בשנתיים האחרונות, אך ההחלטה אינה מתקבלת. אף אחד, נבחר ציבור או פקיד ממשלתי רם דרג, לא רוצה שפגיעה בפנסיה תירשם על שמו, גם אם מדובר בצעד אמיץ, ובהחלטה נכונה שתפגע במעטים ותשמור על האיזון של קרנות הפנסיה החדשות. בהשאלה מתחום אחר ניתן לומר, כי "אם תתעלם - הבעיה לא תיעלם". ניתן להניח בסבירות גבוהה שבשלב כלשהו תתקבל החלטה בנושא, ומשמעותה תהיה פגיעה בחוסכים לקראת פרישה, בחוסכים הצעירים או בשניהם.
תקנון אחיד
המסמך המשפטי העומד בבסיס ההתקשרות בין החוסך לקרן הפנסיה הוא התקנון. טבעו של תקנון להשתנות בהתאם לנסיבות, לשינויים בתוחלת החיים ועוד. כפי שהוסבר בטור הקודם, כיום ניתן למצוא שינויים בין התקנונים, באופן שנותן יתרונות לקרנות מסוימות על פני אחרות.
לפי ידיעות שפורסמו לאחרונה, נראה כי כוונת משרד האוצר להנהיג תקנון אחיד. האם יהיה זה תקנון אחיד וזהה כמו זה של קרנות הפנסיה הגירעוניות (המוחזקות כיום על-ידי המדינה)? או שמא יהיה זה בסיס אחיד וזהה לכל קרנות הפנסיה החדשות, שעל גביו תורשה כל קרן להוסיף רבדים נוספים והגדרות משופרות? עוד מוקדם לקבוע, אך נראה כי האפשרות הראשונה היא זו שננקטת בפועל על-ידי משרד האוצר. אם אפשרות זו אכן תתממש, המשמעות עבור החוסך מן השורה היא יישור קו כלפי מטה, תוך שינוי ולעיתים פגיעה בכיסויים קיימים.
אג"ח מיועדות
קרנות הפנסיה החדשות נהנות מאיגרות חוב נושאות תשואה ריאלית מובטחת בשיעור שנתי של 4.86% על 30% מסך הצבירות בקרנות. מדובר על הטבה שמקורה בתקופה שבה קרנות הפנסיה היו בבעלות הסתדרותית, והיא מבטיחה לכל חוסך בקרנות שכבת הגנה בסיסית מפני תנודתיות השוק. העלות לקופת המדינה למימון הטבה זו מוערכת ב-3 מיליארד שקל בשנה.
האם שכבת הגנה זו תישמר גם בעתיד? נראה שלא. הטבה זו מהווה אפליה לקרנות הפנסיה ביחס לאפיקי החיסכון הפנסיוני האחרים. אין סיבה שחוסך צעיר בקרן פנסיה ייהנה מהטבה זו, לעומת חוסך בפוליסת ביטוח או בקופת גמל, המתקרב לגיל הפרישה, שאינו נהנה מהטבה זו, וחשוף יותר לתנודתיות אפשרית בשוק ההון, שאותה לא יספיק לתקן עד פרישתו.
עתירות נגד האוצר הוגשו בשנים האחרונות בנושא זה, וגם הוצגו מספר כיווני פתרון. גם כאן ניתן להעריך בזהירות שהמצב הנוכחי ישתנה בעתיד, וישפיע (לרעה) על החוסכים בקרנות הפנסיה וגם (לטובה) על חוסכים בגילאים הסמוכים לפרישה בכלל אפיקי החיסכון.
בטור זה העלינו מגמות אשר מימושן העתידי ישפיע על קהל החוסכים בכלל ועל עמיתי קרנות הפנסיה החדשות בפרט. הכרת מגמות עתידיות אלו יסייעו לקבלת ההחלטות של החוסכים כבר היום.
globes@mvs.co.il
הכותב הנו מנהל המטה המקצועי בסוכנות הביטוח מבטח סימון בקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
