ראשי הקרן שהשתתפה באקזיטים של מיליארדי דולרים מדברים

אם מקשיבים טוב טוב למנהלי קרנות הון סיכוןשמספרים על השלמת גיוס של קרן חדשה, אפשר לשמוע בדרך כלל אנחת רווחה. בוורטקס, שמכריזה בימים אלה על סגירה בהיקף של 100 מיליון דולר לקרן הרביעית שלה (מתוך 120 מיליון דולר שהפירמה מתכננת לגייס), אנחת הרווחה הזו בולטת במיוחד. לא פחות מתשע שנים עברו מאז השלימה הפירמה את גיוס הקרן הקודמת.

נפגשתי עם שלושה מהשותפים בקרן, עמנואל תימור, דוד הלר וינאי אורון. רגע לפני שסיימנו, שאלתי את תימור איך הרגיש בשלוש השנים האחרונות שבהן הקרן לא ביצעה השקעות חדשות.

תימור: "מילת המפתח היא סבלנות וזה גם מה שאנחנו משדרים ליזמים שלנו. עבדנו קשה בתקופה הזאת עם חברות הפורטפוליו וגם כדי להשלים את גיוס הקרן החדשה. ברור שאתה לא רוצה להיות במצב הזה וזה לא קל. אתה רוצה לדעת שזה מאחוריך וחזרת להשקיע. כיף להשקיע, אבל העיקר זה הסבלנות".

בנקודת הזמן הנוכחית מעדיפים בוורטקס להדגיש את ההצלחות של השנים האחרונות. השקעות חדשות לא היו, אבל ההשקעות הישנות הבשילו והקרן רשמה בשנתיים האחרונות שלוש מההצלחות הגדולות בהיסטוריה שלה: היא החזיקה 12% מחברת ווייז כשזו נמכרה לגוגל בקרוב למיליארד דולר, 10% מחברת סייבר ארק כשזו הונפקה לפני פחות משנה (היום החברה נסחרת בקרוב ל-1.9 מיליארד דולר) וכ-5% מחברת סולאראדג' אשר מפתחת פאנלים סולאריים. החברה הונפקה לאחרונה ונסחרת כעת לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר.

"מהפך של ממש"

הקרן החדשה של ורטקס כבר ביצעה ארבע עסקאות (על הרביעית היא תכריז בתקופה הקרובה. נייר כוונות נמסר גם לקראת השקעה חמישית). כרגיל, בוורטקס מדגישים את הקשר של הפירמה למשקיעים, שותפים בכל ארצות המזרח הרחוק. "יש לנו את מספר המשקיעים הגדול ביותר במזרח ברחוק ואת היקף ההשקעות הגבוה ביותר משם", מטעים הלר.

- בפעם האחרונה שישבתי אתכם השנה היתה 2007. מה קרה מאז?

תימור: "לפני עשור היתה שאלה משמעותית: האם, למרות כל הרעש סביב ההיי-טק הישראלי - טכנולוגיות מדהימות וכל זה - יש זכות קיום לתעשייה עצמאית. אנשים שאלו בקול רם כמה חברות עצמאיות אנחנו כבר יודעים לגדל, וסיפרו שיש מעט מאוד חברות שרשמו מכירות משמעותיות.

"עברו מאז כמה שנים, והיום רואים קאדר שגדל משמעותית של חברות מובילות עולמיות בשוויים משמעותיים. חלקן נמכרו כמו ווייז ואפליקציית המסרים המידייים viber, חלקן עצמאיות, ויש לא מעט חברות שמוכרות בעשרות מיליונים, עם תיאבון להיות חברות עצמאיות ומובילות. זה מהפך של ממש בתעשייה".

- אני חושב שאתה מתבלבל. אני לא בטוח שאנשים שאלו אם יש צורך בהיי-טק הישראלי. אנשים בסך הכל תהו אם יש צורך בקרנות הון סיכון ישראליות.

תימור: "והיום רואים תשואה יפה והמשקיעים מאוד מרוצים. רואים חזרה של משקיעים לארץ, ממש נהירה שלהם לכאן, גם משקיעים אסטרטגיים וגם פיננסיים, הם חוזרים מארה"ב ומגיעים מיפן, סין, רוסיה, קוריאה.

"אתה צודק שאם התעשייה לא תייצר החזרים למשקיעים אז לא תהיה תעשיית הון סיכון, אבל המשמעות היא שלאחר מכן כמות הסטארט-אפים תרד בחצי. ככה זה גם היה בשנות התשעים".

אורון: "כל האקוסיסטם פה עלה מדרגה. היום למשל יש כסף ותיאבון להשקעה בשלבים מאוחרים על בסיס אורגני ולא רק אופורטוניסטי, בהצלחות מובנות מאליהן. ברמה הכללית ההתחזקות הזו טובה לכולם. יש לשוק יכולת להצמיח חברות יותר גדולות. חברות שלנו שבעבר התקשו לגייס בסיבובי התרחבות מאוחרים, עשו סיבובים כאלה בשנים האחרונות הרבה יותר בקלות".

- מי למשל?

אורון: "סולאראדג' וסייבר ארק. שתיהן גייסו סיבובים גדולים לפני ההנפקה, ויש חברה נוספת שעוד מעט תודיע על סיבוב גדול".

"מגנט של יציבות"

מה שקורה בדרך כלל עם כניסה של הרבה כסף פחות מקצועי לשוק הוא שהמערכת הופכת ליציבה פחות. זה קרה בשנת 2000, זה קרה בשנת 2006. ואז, אתם יודעים, מגיעים לשוקת שבורה ולקרנות שלא מצליחות לגייס. ואם לחזק את זה, הרי שבדרך כלל המצבים האלה קשורים לחוסר יציבות בכלכלה הגלובלית, גם היום הכלכלה העולמית לא במצב מי יודע מה. מה זה אומר מבחינת היכולת לשמר את הפריחה בתעשייה?

תימור: "המשבר בכלכלה העולמית מלווה אותנו כבר הרבה שנים באופן יחסי. לאורך השנים האלה אתה יכול לראות שההיי-טק הוא מגנט של יציבות וצמיחה. אם פעם היו מחפשים את היציבות בבנקים, הרי שהיום כדי למצוא יציבות הולכים דווקא להיי-טק. הסיבה היא שאנחנו נמצאים בצומת טכנולוגי, הטכנולוגיה החדשה מאפשרת שינויים אדירים בכלכלה".

- זה היה נכון גם בשנות התשעים. היה אז משהו טכנולוגי חדש שקראו לו אינטרנט, ואתה זוכר מה קרה בשנת 2000.

תימור: "כן ולא. אנחנו נמצאים בתקופה שבה השילוב של ביג דאטה והרשתות החברתיות והפס הרחב מאפשרים דברים חדשים מדהימים. יש כאן הזדמנות אדירה ליזמים ולכן גם למשקיעים. תראה את עולם ה-IT והאנטרפרייז משתנה בגלל הענן, עולם האבטחה מומצא מחדש, עולם הטלוויזיה עובר שינוי בגלל טכנולוגיות, עולם המוזיקה עבר את זה, העיתונות מצויה לקראת הסוף, עולם הבנקאות נמצא רק בתחילת הגל השני, עולם המוניות - מי חשב עליו? בתחומים כמו סחר אלקטרוני השינוי רק מתחיל.

"יש הזדמנויות אדירות שטכנולוגיה מביאה, כי היא מביאה יעילות ולכן צומחות פה כל היוזמות האלה שחלקן טכנולוגיות נטו וחלקן הן טכנולוגיות כמאפשרות גודל. כשאנחנו מתמקדים בשלבים הראשונים אנחנו מרגישים בנוח עם ההזדמנויות והאסטרטגיה שלנו. אתה צודק שההצלחות מושכות הרבה כסף וצריך להיות מאוד זהירים, במיוחד בשוויים הגדולים ובשלבים המאוחרים, אבל הבסיס מאוד אמיתי".

- ובכל זאת, מה עושה את ההבדל בין קרן ששורדת גם אחרי עשרים שנה לבין אלה שלא?

הלר: "בראש ובראשונה - צריך משקיעים מרוצים. זה נכון בשני היבטים - פיננסי ואסטרטגי. המשקיעים הפיננסיים מסתכלים רק על תשואות, האסטרטגיים מסתכלים על מה יצא להם מעבר לתשואות מבחינת הגישה לישראל. אני חושב שבשני המבחנים האלה אנחנו עומדים יפה מול המשקיעים שלנו. בגלל זה הביזנס בר קיימא. אתה רואה שהמשקיעים חוזרים".

- היה לכם במהלך השנים בוורטקס רגע שהמשקיעים היו לא מרוצים עד כדי כך שהם אמרו מספיק ודי?

הלר: "לא. ואני חושב שצריך להגיד על הקרן עוד משהו - היא שונה מכל האחרות בישראל. כשכל האחרות רדפו אחרי כסף אמריקאי, חטפו ב-2008 וחיפשו חלופות, אנחנו נמצאים במזרח כבר מהמאה הקודמת. הכסף של המזרח הרחוק הוא מצוין, אבל חוץ מזה הם מסתכלים על ישראל בעין שונה. במזרח מחפשים חדשנות ורעיונות פורצי דרך. יש פה את זה בשפע. ומכיוון שהם גם סומכים על הצוות שלנו, אז הם פה מההתחלה - כבר 18 שנה. לעבוד עם המזרח 18 שנה זה לא מובן מאליו. אנחנו איתם הרבה לפני שהיה שם כל כך הרבה כסף שהופנה לסטארט-אפים בכלל ולישראל בפרט. לשכנע אותם אז להשקיע בחב'רה צעירים וברעיונות פורצי דרך שהם לא אלקטרוניקה, זה לא היה דבר מובן מאליו".

- מה המשמעות של אסיה כשוק עבור הסטארט-אפים שלכם?

הלר: "קח את סייבר ארק, לדוגמא. היא זיהתה את השינוי בשוק בסינגפור ואת הצורך של המגזר הבנקאי בפתרונות שלה. אנחנו, באמצעות השותפים שלנו שם, פתחנו את השער. כיום, מאז שרשות המידע הסינגפורית נתנה את החותם על המוצרים של סייבר ארק, כל בנק מכניס אותם".

ינאי: "חברות שגייסו עכשיו שניים-שלושה מיליון דולר לא תמיד עושות את הצעד הראשון לכיוון המזרח, אלא מתרחבות קודם לארה"ב, אבל צעד שני ושלישי תמיד הולך למזרח. לקראת הנפקה, למשל, חברות רוצות להראות שהן לא מוכרות רק בארה"ב או אירופה".

- אני רוצה לדבר רגע על הזמן שלוקח להגיע לאקזיט. המספרים שלכם מדברים לא פעם על עשר שנים. איך זה מסתדר עם המבנה המסורתי של קרן הון סיכון, שצריכה להראות החזר תוך זמן קצר יותר?

תימור: "אחת הסיבות להצלחה שלנו היא מערכת היחסים שלנו עם המשקיעים שדוד דיבר עליה קודם, והסבלנות שלהם היא חלק ממערכת יחסים הזאת".

- למשקיעים במזרח יש יותר סבלנות?

"בשני הצדדים יש סבלנות. גם אצלם וגם אצלנו. ובכלל, אתה לא יכול כאיש הון סיכון ליזום אקזיט. אנחנו מאמינים שחברה קמה ונופלת על היזמים שלה, ושאנחנו יכולים לעזור. יש חברות בהיסטוריה של ורטקס שבהן הדיאלוג שלנו עם היזם סייע לשנות את האסטרטגיה, וייצר אקזיט גדול. במקרה אחר זה היה ההבדל בין לסגור לבין למכור את החברה בשלושים מיליון דולר. אבל זה מתחיל מהיזמים. אנחנו שם כדי לעזור. לגבי האקזיט, כאנשי הון סיכון נעשה את התהליכים החשובים כדי לעזור. אנחנו מייצרים לחברות הפורטפוליו שלנו אופציות של לקוחות וגם של קונים".

- שאלה גסה: עד לפני שנתיים הביצועים שלכם היו על הפנים. האם עד 2013 ורטקס בעצם נכשלה?

עמנואל: "החברות האלה היו רשומות בספרים לפי שווי גבוה".

- ראיתי כבר הרבה חברות שהיו שוות מאות מיליוני דולרים בספרים ונסגרו לפני האקזיט. זוכרים את קיארו?

תימור: "זו דוגמא מצוינת. אתה בטח זוכר שקיארו, שפעלה בתחום האופטיקה, לא הציגה מכירות. לפניי שנתיים, סייבר ארק מכרה בעשרות רבות של מיליוני דולרים. היא המציאה טכנולוגיה חדשה, המציאה את עצמה מחדש בדרך, פיתחה וייצרה ערוצי מכירות ותוך כדי זה ייצרה רווחיות משמעותית. זה מיוחד וראוי להערכה, ולכן היזמים אודי ואלון ראויים לכל שבח. וזה נכון גם לגבי סולאראדג'. אז כאן טמון ההבדל.

"ושוב, זה משקף את השינוי בתעשייה. יש היום עשרות חברות ישראליות שמוכרות בעשרות מיליוני דולרים וצומחות במהירות, חלקן קונות טכנולוגיה, חלקן אפילו קונות חברות, זה נפלא. זה לא קיארו. לנו כמשקיעים וליזמים יש ביטחון עצמי לבנות חברות גדולות, וזה המהפך של השנים האחרונות. היום, להבדיל מבעבר יש פה גם טכנולוגיה וגם יכולות ניהול. זה חלק מהאקוסיסטם הזה שדיברנו עליו. בגלל זה יש גם יותר משקיעים בסיבובים מאוחרים ומנגד יותר אנג'לים, כי יש פה יותר היצע".

אורון: "יש לנו היום אפילו את הלוקסוס להגיד 'לא' להצעות רכישה שהן לא מספיק טובות".

- ובכל זאת, היו גם פעם חברות שמכרו בעשרות מיליוני דולרים ולמרות הכל נסגרו. מעניין אותי, מאיפה הביטחון שהכל יהיה בסדר? הרי היו דברים מעולם. מעניין אותי המצב הנפשי של ה-VC בנקודת הזמן שבה הוא יודע שיש לו משהו טוב ביד והוא יודע שהוא יכול למכור, אבל מעדיף להמשיך.

תימור: "קודם כל, לא תמיד נישאר בחברות. כשמגיעה הצעה בוחנים אותה בדחילו ורחימו. היו מקרים שאמרנו 'לא', והחברות נסגרו אחר כך. זה לא שנגיד 'לא' אוטומטית ונגיד לחברה שהיא חייבת להגיע למיליארד דולר. מסתכלים על החברה, היזמים, התחום ומקבלים את ההחלטה. וזה לא רק אנחנו שמקבלים את ההחלטה, יש גם משקיעים אחרים, והכי חשוב: היזמים. אם היזם יגיד שהוא מעוניין למכור, כנראה שזה מה שיקרה. הוא הרי גם זה שצריך להצטרף לחברה הקונה. החשיבות שלו גדולה יותר מהיקף האחזקה שלו. אז יש מקרים שאנחנו חושבים שצריך למכור, ויש כאלה שאנחנו רוצים לא למכור ולהישאר כל הדרך. אלה החלטות לא קלות, וכן, אנחנו מקבלים אותן עם פרפרים בבטן".

- לנוכח האקוסיסטם הגדל והצומח והעובדה שבעבר כשזה קרה נכנסו לכאן שחקנים בינלאומיים בולטים, מה הסיכוי שלכם להמשיך ולהשקיע בחברות הכי טובות בישראל?

אורון: "אני חושב שדיל פלואו קשור לרשת ההיכרויות של כל אחד מאיתנו. בסופו של דבר הדיל פלואו הכי טוב הוא לא של מי שדופק בדלת, אלא של מי שאתה מכיר וסומך עליך, מי שעבד איתנו בעבר ועמדת לצידו גם ברגעים הקשים. ולכולנו יש רשתות קשרים מסועפות שעבדנו עליהן הרבה שנים. בנוסף, יש גם את השם של ורטקס והיכולת שלה לעזור, ועוד כמה דברים שהם מעט פחות חשובים, כמו קבוצת ורטקס, שהיא קבוצה בינלאומית של קרנות אחיות שמושקעות בהרבה מקומות במזרח וגם בעמק הסיליקון. זו רשת שאנחנו בקשר רציף איתה ומשתמשים בה, כמו למשל כדי לעשות דיו דיליג'נס משותף, בעיקר בסין".

הלר: "יש את האלמנט של המעבר מהמערב למזרח. יזמים מבינים שהם יצטרכו להגיע למזרח".

- למרות שאתה משקיע בשלבים מוקדמים? זה מעניין את היזם בשלב הסיד?

הלר: "כן, היום יזם מסתכל גם על סין. הם כבר מבינים שבשלב כזה או אחר הם יילכו גם למזרח. כשהם צריכים לחשוב ממי לקחת כסף, זה הפך להיות חלק ממערכת השיקולים של חלק מהיזמים, והם מדברים איתנו על זה כבר מהשלב הראשון".

- בשורה התחתונה, יש לכם גישה לעסקאות הטובות בשוק?

הלר: "כן".

שאלה כמעט אחרונה. מה הכווייה הכי כואבת שלכם?

תימור: "היתה חברה שהשקעתי בה שיכולנו למכור, ולא מכרנו כי הלכנו על הטווח הארוך. בסוף החברה נכשלה ונסגרה. אני מעדיף לא להזכיר את שמה".

- מתי תשיקו את ורטקס 5?

תימור: "בעוד ארבע שנים".

"לעבוד עם המזרח 18 שנה זה לא מובן מאליו. אנחנו איתם הרבה לפני שהיה שם הרבה כסף שהופנה לסטארט-אפים בכלל ולישראל בפרט"

"אבא עדיין מגיע למשרד ביום שישי בשמונה בבוקר"

ינאי אורון הוא האורון השלישי בקרן ורטקס. אחותו יפעת היתה שותפה בקרן במשך כמה שנים וכיום היא מנהלת את תחום ההיי-טק בבנק לאומי. האבא יורם ייסד את הקרן וניהל אותה מאז הקמתה ועד היום. אורון האב הוא מאנשי ההון סיכון הוותיקים, החשובים והדעתניים בענף, והוא גם עמד בעבר בראש ארגון קרנות ההון סיכון.

פעם ישב פה איש בשם יורם אורון והחליט על קטנה כחמורה. הוא היה המייסד, הבוס, בעל הבית. הוא אפילו גר פה קרוב. הוא לא יושב פה היום. מה השתנה?

ינאי אורון: "יורם הוא איש עם הרבה יכולות, והוא אחד השותפים בקרן. בעבר הוא היה יותר דומיננטי, והיום הוא אחד מהחברים בצוות. יש לו תרומה אדירה לוורטקס ולחברות שלנו".

- אז מה, דמוקרטיה?

"אנחנו מקבלים החלטות בקונצנזוס".

- הוא פעיל כמו פעם?

"כן".

- עדיין מגיע למשרד ביום שישי בשמונה בבוקר?

"כן כן".

ורטקס

שנת הקמה: 1997

חברות בולטות בפורטפוליו: Mobile, LeadSpace, Heptagon, Aternity, Argus Cyber Security, E8 Storage, Webyclip

אקזיטים בולטים: Waze, CyberArk, SolarEdge, dbMotion, Percello, Voltaire Actimize, Identify, PowerDsine, Visiontech, Telegate, Morecom, Tradeum