ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה תיערך ביום רביעי הקרוב. לישיבה הוקצו שש שעות, אם כי לפי הערכות היא תימשך הרבה מעבר לכך. יום לפני ישיבת הממשלה יוצג התקציב לקבינט החברתי-כלכלי שיקיים למעשה ישיבה מרתונית אחת במקום השתיים שתוכננו במקור מטרה שהשרים יבינו את כל מרכיבי התקציב והתכנית הכלכלית.
במהלך הלילה סיכמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון כי הישיבה המכרעת לאישור תקציב המדינה תיערך ביום שני הקרוב. ואולם, השרים שחלקם למדו על הקדמת המועד מהפרסום ב"גלובס" התרעמו על ההקדמה והתלוננו כי לא יספיקו ללמוד את החומר עד למועד הישיבה. לפני ההחלטה על הקדמת הישיבה העריכו בממשלה כי הישיבה לאישור התקציב לא תתקיים לפני יום חמישי הבא והתחושה בקואליציה הייתה שהתקציב עדיין רחוק מסיכום.
עם זאת, כפי שדווח אתמול ב"גלובס", באוצר סיימו למעשה את הכנת התקציב, למעט סוגיית תקציב הביטחון שגובהו יוכרע ככל הנראה היום. מעבר לכך צופים באוצר כי הקיצוץ הרוחבי וההחלטה לדחות את הפטור ממע"מ למוצרי יסוד יעוררו התנגדות בקרב השרים אך שר האוצר וראש הממשלה משוכנעים כי רוב מוצק מקרב שרי הממשל יצביעו בעד התקציב.
העוף יוזל
הרפורמה בענפי הפטם (עוף למאכל) המובאת בחוק ההסדרים אמורה להביא להוזלת מחיר העוף הטרי והקפוא כ-20%. ההוצאה על עופות מגיעה ל-4 מיליארד שקל לשנה ובאוצר משווים את היקף הפעילות הכלכלית שלו לזו שבענף הגז הטבעי. באוצר טוענים שלמרות שהענף אמור להתנהל כשוק חופשי מועצת הלול שאמורה לעסוק בוטרינריה והסברה ראתה לעצמה כמשימה ליצור קרטל שיביא לעליית מחירים.
באוצר טוענים עוד כי הקרטל נוצר בעקבות הסכם שנחתם ב-2012 שתיאם כמויות גידול אפרוחים בין מגדלי הפטם: "מועצת הלול לקחה על עצמה כמשימה לארגן את 15 המגדלים וליצור קרטל חוקי". לפי האוצר, מיום שקרטל הפטם התחיל לעבוד הייתה עלייה של למעלה מ-20% במחירי העוף, בעיקר לפני החגים.
לפי ההצעה שמקדם האוצר, ייקבע כי ההסכם מ-2012 לא יהיה חוקי. בנוסף ייקבע כי תיאום מחירים שאינו בין מגדלים אינו חוקי. בנוסף קובע החוק כי מועצת הלול לא תעסוק יותר בעוף טרי. באוצר דוחים את הודעת מועצת הלול כי היא מפסיקה לעסוק בנושא וטוענים כי גם משרד החקלאות אינו אמור לפקח על המועצה. שר החקלאות כבר הודיע על התנגדותו לרפורמה אך באוצר מאמינים כי יצליחו לשכנעו לתמוך ברפורמה. באוצר הודו היום כי לא נעשתה רפורמה בענף הלול למרות שיש בכך צורך גדול והביעו תקווה כי הרפורמה תיערך בקרוב.
הרפורמה השנייה שמקדם האוצר הוא בענף חלב הצאן שמתפתח במהירות. הענף מנוהל כיום לפי מכסות ומחירים מובטחים. האוצר סבור שהמכסות מגבילות את הייצור לשוק המקומי כשעודפי החלב מיוצאים לחו"ל. באוצר מגלים כי "גבינות צאן של תנובה נמכרות בארה"ב בחצי מחיר ממחירן בישראל".
לפי הרפורמה, ייצור גבינות הצאן יימשך בארץ תוך מתן הקלות למגדלים בפריפריה ומגבלות שימנעו יצירת קרטל.
הרפורמה השלישית שמקדם האוצר בתחום יוקר המחיה עוסקת בדגי המאכל המגודלים בישראל. מדובר בדגי בריכה כמו אמנון, קרפיון ובורי שעליהם מוטלים מכסים בשיעור של מאה אחוז ויותר. בענף הדגים בחר האוצר במודל חדש של הורדת מכסים תמורת סבסוד ישיר של המגדלים בהיקף של 20-30 מיליון שקלים לשנה.
באוצר מודים כי ברפורמה הזו צפוי פגיעה במגדלים כתוצאה מפתיחת השוק לייבוא, זאת בניגוד לרפורמה בעוף הטרי ובחלב הכבשים. לפיכך האוצר יציע פיצוי למגדלי הדגים בצורת מענקים לפיתוח תשתיות ולמו"פ.
לדברי גורמים באוצר "אם בשורה התחתונה המדינה רוצה שיימשך גידול הדגים בארץ אז צריך לתמוך בחקלאים ישירות ולא דרך התעריף. קודם כל כי זה לא שקוף ושנית כי הרווח מגיע גם לסיטונאים ולקמעונאים. זאת הגישה המקובלת היום במדינות ה-OECD ואנחנו פתוחים לשקול את הרחבתה לענפים נוספים". עם זאת באוצר סבורים שבחקלאות הצומח ובעיקר בענפי הפירות והירקות מרבית הענפים תחרותיים, רמות המחירים סבירות ביחס לעולם - זאת בניגוד לגבינות ולדגים ששם המחירים גבוהים
הענף המרכזי שלא טופל ברפורמות הוא ענף הרפת, שהוסדר לאחרונה ב-2012 בהסכם עם הרפתנים שיהיה בתוקף עד 2018, אך האוצר מתכננים לטפל בו החל משנה זו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
