כיל מגבירה הלחץ על נתניהו על יישום המלצות ששינסקי 2

ראשי החברה לישראל - כיל מגבירים את הלחץ הכבד על מקבלי ההחלטות, במשרד ראש הממשלה, באוצר, במשרד הכלכלה ובקרב ראשי המפלגות בקואליציה ובאופוזיציה וחברי הכנסת, בניסיון להוציא את יישום המלצות ששינסקי 2 מחוק ההסדרים ובהזדמנות זו להסדיר שורת עניינים נוספים שעדיין פתוחים בינם לבין המדינה: יישום פסק הבוררות, הבדיקה בעניין מניית הזהב ומעל לכול - הארכת הזיכיון ואולי אף ניסוח הסכם זיכיון חדש. במאמצים שולבו גם עובדי החברה בדרום שפועלים אצל נציגיהם הפוליטיים.

מתברר כי הכרעת היועמ"ש לממשלה בשבוע שעבר שלא להוציא את ששינסקי 2 מחוק ההסדרים לא ריפתה את ידיהם של ראשי כיל במאבק נגד יוזמת האוצר, והניסיונות להוציא את ההמלצות נמשכים דרך לשכת רה"מ, בניסיון לכפות על האוצר הסרבן את המהלך מלמעלה.

השלב הנוכחי בקמפיין של כיל החל בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שאליה הגיעו עידן עופר, בעל השליטה בחברה, וניר גלעד, יו"ר כיל והאיש החזק בחברה לישראל. הפגישה נומקה על ידי אחד המשתתפים ברצון של החברה לישראל לנסות להסביר ואפילו להתנצל בפני נתניהו על הרושם שנוצר, כאילו ניצלה החברה לישראל את מערכת הבחירות ואת מצבו הבעייתי של נתניהו בסקרים שלפני הבחירות כדי ללחוץ (יש אומרים "לסחוט") ממנו, באמצעות השביתה המתמשכת ממש בימי מערכת הבחירות, ולהחליש את כוחו הפוליטי בקרב העובדים, בוחרי הליכוד בכלל ובדרום בפרט. הפגישה התקיימה אמנם באווירה עניינית אך לדברי נוכחים נתניהו נראה מרוחק מאוד מהאורחים.

עם זאת, בכירים בלשכתו ממשיכים לקיים מגעים עם אנשי החברה לישראל, ולפחות חלקם השתכנעו, ככל הנראה, שיש לבחון ברצינות את הוצאת המלצות ששינסקי 2 מחוק ההסדרים המצורף לתקציב 2016 בעניין תנאי רווחי היתר שעליהם תחויב החברה לשלם מסים מוגדלים, ולקיים שיקול ודיון חדש. עמדתו של נתניהו עצמו נכון לעכשיו היא שאין להוציא את ההמלצות מחוק ההסדרים.

המלצות ששינסקי 2 לעניין התמורה שמקבלת המדינה בגין השימוש במשאבי הטבע שלה, מטילות מס רווחי יתר בשיעור מקסימלי של 42% ותמלוגים אחידים בגובה 5% על כל משאבי הטבע מ-2017. מס רווחי היתר יהיה דיפרנציאלי ויוטל בכל מקרה שבו התשואה של החברה תעלה על 14%. ההערכה באוצר היא שיישום המלצות שישנסקי 2 יוסיפו לקופת המדינה מעל חצי מיליארד שקל בשנה, הרוב מכיל.

שר האוצר משה כחלון מסרב עד היום לקיים פגישות אישיות עם ראשי החברה לישראל - כיל, ואלה בחרו לכתוב לו מכתב המפרט את עמדתם. כחלון עומד על כך שהמלצות ששינסקי 2 יובאו לכנסת במסגרת חוק ההסדרים וזוהי גם עמדת הדרג המקצועי באוצר. עם זאת, בכירים במשרדו, מבין החדשים והוותיקים במשרד, ממשיכים לקיים מגעים שוטפים עם ראשי החברה לישראל - כיל בהובלת ניר גלעד, שהוא בן בית ומבקר קבוע במשרד האוצר. ככל הידוע יש ביניהם כאלה שמבינים את עמדת עופר גלעד ופועלים, לא תמיד בגלוי, לשכנע להוציא את ששינסקי 2 מחוק ההסדרים, בטענה כי ראוי להמלצות הללו דיון משלהן כולל עיון מחדש בהמלצות עצמן תוך ביצוע שינויים "מינוריים" כפי שהם מציגים את זה.

נכון להשבוע, לא הצליחו הבכירים המבינים את עמדת החברה לישראל לשכנע את ראש הממשלה ושר האוצר להוציא את ההמלצות מחוק ההסדרים ו/ או לשנות אותן. במקביל מתקיימות שיחות של גורמים שונים עם שרי סיעות בממשלה וחברי כנסת בוועדת הכספים ובכלל להוצאת ששינסקי 2 מחוק ההסדרים ולקיום "דיון דמוקרטי שמתחשב בצורכי הדרום ובהשקעות האדירות שהחברה לישראל מבקשת לבצע".

הוצאת המלצות ששינסקי 2 אינה הנושא היחיד שראשי החברה לישראל פועלים לגביו, וגם לא העיקרי, אלא רק העניין העכשווי, המיידי יותר. החברה מעוניינת לבצע סוג של "עסקת חבילה" שתטפל בכמה וכמה עניינים. לחברה רשימת דרישות ובהן: לחשב את פסק בוררות התמלוגים של השופטת בדימוס טובה שטרסברג כהן שקבעה ניצחון חד משמעי למדינה בדרישתה לתמלוגים בגין העבר, באופן שיחסוך משמעותית את העלות לחברה; להסביר - אולי לסיים - את הבדיקה המעמיקה שמתקיימת במשרדי החשבת בעניין החששות כי החברה הפרה את הוראות תנאי מניית הזהב, מה שעלול להביא לסנקציות נגד החברה; והעניין המרכזי והכבד ביותר שיש לעופר וגלעד מול ראש הממשלה ושר האוצר - הארכת הזיכיון הנוכחי ועדיף חתימה על זיכיון חדש, רב שנתי, בתנאים חדשים ומועדפים, בהקדם. הזיכיון הנוכחי יסתיים ב-2030.

כזכור, כחלק מהמלצות ששינסקי 2 הוקם צוות באגף החשבת הכללית שיגבש את גובה הפיצוי הכספי שהמדינה תיתן לכיל בתום תקופת הזיכיון, בגין השקעותיה לאורך השנים בכלל ובשנות סוף הזיכיון בפרט. מה שטרם קם, למרות שהתקבלה החלטה על כך לפני חודשים, הוא הצוות הממשלתי שאמור לקבוע את הערכות המדינה לתום תקופת הזיכיון והתנהלותה להמשך הד רך.

רה"מ: "לא התקבלו החלטות"

מלשכת ראש הממשלה נמסר: "ראש הממשלה מאמין בהידברות ישירה ושוטפת בין הממשלה למגזר העסקי ולאורך כל שנות כהונתנו הקפיד להדגיש את העובדה שהקטר שסוחב את המשק הוא הסקטור הפרטי ושיש לו תרומה משמעותית לצמיחה וליצירת מקומות עבודה. כתוצאה מכך מתקיימים מפגשים שוטפים עם ראש הממשלה כדי לשמוע את עמדותיהם לרבות מפגש שהתקיים לפני כמה שבועות עם ראשי כיל - החברה לישראל בהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה וגורמי מקצוע אחרים. בניגוד לנטען לא התקבלו שום החלטות והנושא בשלב זה לא נמצא על הפרק, המדיניות הזו הובילה לאורך כל שנות כהונתו של ראש הממשלה לכך שהמשק הישראלי צלח את המשברים העולמיים והאבטלה בישראל נמצאת בשיעור הנמוך ביותר זה עשרות שנים".

מלשכת שר האוצר נמסר: "השר לא מקיים פגישות עם ראשי החברה לישראל. אנחנו תומכים בהמלצות ששינסקי 2, והן חלק מחוק ההסדרים".

מכיל נמסר כי "כיל מציגה לממשלה תוכנית השקעות בנגב בהיקף של מעל 5 מיליארד שקל בהמשך להחלטות הממשלה ומחויבותה להבטיח ולעודד השקעות ותעסוקה בנגב ובעיקר בנגב המזרחי, כיל מקיימת בחודשים האחרונים דיאלוג רציף עם הנוגעים בדבר בממשלה ובכנסת. במסגרת זו, כיל מציגה תוכנית השקעות לשנים הקרובות בהיקף של מעל 5 מיליארד שקל בפרויקטים שונים בנגב המזרחי. בנוסף, כיל מציגה מידע שלם על השפעת החלטות הממשלה על הסביבה העסקית שאיתה כיל מתמודדת, שאינה מאפשרת המשך השקעות בישראל, ואף עלולה לפגוע באופן מהותי בתעסוקה ובפעילות הקיימת היום, בעיקר במפעלי המגנזיום, תרכובות ברום ומוצרי המשך מבוססי פוספט.

"כיל שואפת לסביבה עסקית שתהפוך את ישראל לתחרותית בהשוואה לרוב מדינות העולם, וכן לסביבה עסקית יציבה וודאית, שתאפשר תכנון והשקעה לטווח ארוך. כיל מוצאת במשרדי הממשלה אוזן קשבת והסכמה כי יש מקום לתיקון עיוותים במסקנות ששינסקי 2, וכן הבנה כי השקעות הענק שלה בנגב יחוללו צמיחה ופיתוח, יעודדו תעסוקה ומסחר - לרווחת התושבים, העובדים, המדינה והחברה. כיל מקווה כי ההדברות תביא למציאת הסדרים ראויים במכלול הנושאים, שיאפשרו לה לשוב ולהשקיע בישראל לאחר שהשקעות אלו נעצרו בהחלטות דירקטוריון כיל במארס ובאוגוסט 2014".