האוצר: בזמן שמחירי המזון קפצו - רווחי חברות המזון המריאו

אגף הכלכלן הראשי באוצר קובע באופן ברור: זינוק של 36% במחירי המזון בישראל בשנים 2004-2012 מוסבר ברובו בהתגברות הריכוזיות של יצרני המזון הגדולים. באוצר מציינים כי הזינוק במחירים גבוה משמעותית מעליית מדד המחירים לצרכן בתקופה זו, וכן לא היה מתואם עם קצב צמיחת התוצר.

בסקירה שפורסמה היום (א') מציין האוצר כי הרווח המצרפי של יצרני המזון הגדולים בשנים 2005-2012 זינק נומינלית פי 4.3 - זינוק ריאלי של 278% (!). באותה תקופה שכרם הממוצע של העובדים בחברות אלה גדל בתקופה זו ב-23% בלבד במונחים ריאליים, וההוצאות של החברות ביחס למחזור המכירות לא השתנו באופן משמעותי.

הכלכלן הראשי ניתח לצורך הבדיקה את שיעור הרווחיות ורממת הרווחים המצרפית בענף המזון בשנים 2003-2012 וכן את השינויים ברמת הריכוזיות בענף בתקופה זו. לפי הממצאים, שיעור הרווחיות והרווח המצרפי זינק מ-4% ב-2003 ל-9% ב-2010, וירד במקצת ב-2011 בגלל המחאה החברתית ל-8% ולכ-7% ב-2012.

האוצר מציין כי חרף הירידה ברווחיות הענף ב-2011-2012, היא עדיין גבוהה משמעותית משיעור הרווחיות במחצית הראשונה של העשור הקודם.

עוד ציינו באוצר כי יצרני המזון הגדולים רשמו גידול ברווחיות ב-2012, בעוד שכלל החברות בענף (גם היצרנים הקטנים) רשמו ירידה ברווחיות. נתונים חלקיים לשנת 2013 מצביעים על המשך הגידול ברווחיות בשנה זו.

האוצר בדק את 20 יצרני המזון הגדולים בישראל, ומצא כי כי הירידה החדה ברווחיות חברות המזון בשנים 2005-2002 (בהן שיעור הרווחיות נחתך כמעט בחצי) נרשמה דווקא על רקע התאוששות המשק מהמיתון של שנות האינתיפאדה השנייה והתיסוף בשער החליפין בשנים אלה. הגידול החד ברווחיות חברות המזון בשנים 2002-1997 חל דווקא על רקע פיחות חד בשקל באותן השנים.

"לפיכך, גם אם התיסוף החד בשקל בשנים 2008-2006 היה בו כדי לתרום לגידול בשיעור הרווחיות של חברות המזון, עדיין אין במשתנה זה לבדו כדי להסביר את השינויים שחלו בשיעור הרווחיות של חברות המזון בעשרים השנים האחרונות", כתבו באוצר.

קריסת קלאבמרקט

באוצר מתייחסים בסקירה גם לקריסת רשת קלאבמרקט ב-2005, ומציינים כי נפילתה היא פועל יוצא של שחיקת הרווחיות של רשתות השיווק על רקע התגברות התחרות בענף, ופגעה בעיקר בספקים הקטנים והבינוניים. כשהרשת הכושלת נרכשה על-ידי שופרסל, זה הגדיל משמעותית, לטענת האוצר, את הריכוזיות בענף והגדיל משמעותית את הרווח המצרפי של היצרני הגדולים.

ועדת קדמי קבעה בבדיקת ענף המזון אחרי המחאה כי הרשתות הגדולות והספקים הגדולים ניצלו את כוחם כדי ליצור קשרים חוזיים ועסקיים בלתי הוגנים שהגבילו את התחרותיות והביאה לקריסתם של מספר רב של ספקים.

 יצרני ויבואני מזון