בירושלים עדיין אדישים

את אשר יגורנו בא לנו, ובגדול. נתוני המגמה שהתפרסמו בחודשיים האחרונים כבר לא מותירים מקום לספק - המשק בנסיגה. הירידה בפעילות הכלכלית במשק באה לידי ביטוי בירידה בייצור התעשייתי, במסחר וכמובן במרבית ענפי היצוא. רק יצוא ההיי-טק שורד את הטריטוריה החיובית, בינתיים. גם כאן נצפתה בחודשים האחרונים ירידה לעומת מה שהתרגלנו לראות בעבר.

שתי נורות אדומות היו צריכות להידלק בירושלים. האחת - נתונים אלו מגיעים דווקא לאחר נתונים מעודדים המצביעים על התרחבות הסחר העולמי בשנת 2015. השנייה - שער הדולר, או ליתר דיוק סל המטבעות. השפעת שער החליפין על הנתונים מגיעה בעיכוב של מספר חודשים. נתוני החודשיים האחרונים אינם לוקחים בחשבון את הצניחה בשערי החליפין לה אנו עדים לאחרונה. במצב כזה לא קשה לנחש כיצד ייראו נתוני המגמה בחודשים הקרובים. המצב רק ילך ויחמיר.

דווקא על רקע התגברות מאסיבית של הפעילות הספקולטיבית בשוק המט"ח המקומי, בירושלים, כך נדמה, יצאו מוקדם מאוד לפגרת הקיץ. בנק ישראל, מאז מסיבת העיתונאים האחרונה מתקשה להתמודד עם הספקולנטים שאינם בוחלים בשום אמצעי על מנת לחזק את השקל. הבנק ממשיך בהתערבויות ספורדיות אולם ללא הועיל וכמעט מדי יום שובר השקל שיא חדש. ביום שישי האחרון זה קרה שוב. בנק ישראל יכול לנקוט בטקטיקות אחרות וצעדים נוספים אולם לבנק ישראל לבדו קשה להילחם ונשאלת השאלה - להיכן נעלם האוצר?

את התשובה המקוממת ניתן למצוא בשורה של התבטאויות והערכות שהושמעו לאחרונה מכיוונו של משרד האוצר. דווקא בשנת 2015, כשפעילות המוסדיים בשוק המט"ח בירידה, כשהיקף המרות ההיי-טק בירידה וכשבנק ישראל רוכש את כל העודף בחשבון השוטף, מתעקשים באוצר להצהיר שהם לא מזהים התגברות בפעילות הספקולטיבית לקול צחוקם הרועם של הספקולנטים.

מה שמדאיג יותר הוא התעלמותו המוחלטת של הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה מהשפעת שער החליפין על נתוני המשק. בתחזית הצמיחה שפרסם נווה הוא מעריך שצמיחה ב-2016 תהיה 3.3%. בין גורמי הסיכון הוא מעריך את מדיניות הריבית, סיכונים גיאופוליטיים ותעסוקה. ושער החליפין? הס מלהזכיר. בדו"ח אחר טוען נווה כי השפעת שער החליפין על היצוא נמוכה. ובדו"ח נוסף טוען נווה כי תרומת היצוא לצמיחה היא כמחצית האחוז בלבד. אז אם אלו הרוחות החדשות שנושבות באוצר מה הפלא שהספקולנטים ממשיכים לחגוג?

אני סבור שהגיע הזמן שכלכלני האוצר ירימו את ראשם מהספרים והנוסחאות ויתחילו לחוש ולהבין מה קורה בשטח. האתגרים העומדים בפני התעשייה הישראלית גורמים לה להתייעל ולהשתפר כל הזמן אולם כשרואים מה קורה בשוק המט"ח ומבינים מה גורם לכך ועד כמה ירושלים אדישה לנושא, זה מקומם וגורם לתעשיינים רבים לחשוב. אחת הסיבות לגידול בסחר העולמי והתאוששות הכלכלה היא שמדינות נלחמות למען התעשייה שלהן. לפני שנה הבאתי כאן דוגמה לתעשיין המייבא נייר. במשך שנים לא הצליח היצרן האמריקאי להילחם במחירי היצרן הסיני ואף השוודי. משום מה בשנה האחרונה מכה האמריקאי את מתחריו בכל הצעת מחיר (מישהו אמר סובסידיה? הס מלהזכיר). ודוגמה נוספת מהשבוע שעבר: יצואן מתחום תעשיית הרכב קיבל הבהרה שאם לא יעביר קו ייצור לארה"ב יפחתו ההזמנות מלקוחותיו העיקריים למינימום. אתם הבנתם את זה שם בירושלים?

הגיע הזמן שבאוצר יפסיקו להתעלם מהשפעת שער החליפין על כל חלקה טובה בכלכלת ישראל. בשער 4 תוכל כלכלת ישראל לעמוד בפני כל אתגר. בשער 3.5 כל מה שיישאר לכלכלני האוצר ובנק ישראל זה לכתוב את הפוסט מורטם.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.