משקיעים במט"ח? העולם צריך להתארגן לעלייה של הדולר

שום דבר לא יכול להכות את העליונות המוחלטת של המטבע האמריקאי. ארה"ב מהווה אמנם "רק" 20% מהתוצר הגולמי העולמי, אך חלקו של הדולר ביתרות המט"ח העולמיות הוא 60%. רוב המסחר בסחורות-קומודיטיז מתבצע בדולרים.

נייר עבודה של הבנק להסדרים בינלאומיים, הבנק של הבנקים המרכזיים, קובע שהיקף האשראי הדולרי ללווים שאינם אמריקאים הוא כמעט 8 טריליון דולר. לפי מחקר עדכני יותר של קרן המטבע הבינלאומית, תקופות קודמות של דולר חזק לוו בגל של משברים במדינות המתעוררות. כעת, כשהדולר נוסק שוב - מדד הדולר מול המטבעות העיקריים עלה ב-20% מאוקטובר 2014 - ההשלכות של עליית הדולר שוב רלבנטיות.

אך תחילה, קצת פרספקטיבה. למרות שמדד הדולר עלה מ-80 נקודות באוקטובר ל-100 במארס השנה, תנודה זו צנועה יחסית במונחים היסטוריים. בשנים 1981-1985 מדד הדולר נסק מ-90 ל-160 נקודות, לפני שמאמץ בינלאומי מתואם הוריד אותו כל הדרך חזרה למטה בתוך שלוש שנים.

ניתוח של הדולר הוא אמנות יותר מאשר מדע. הימור עליו יכול לשקף אמון בכלכלת ארה"ב, או בריחה למקלט מבטחים מסערה במקום אחר בעולם. אותו מחקר של קרן המטבע הראה שעליית ריביות בארה"ב מועילה לכלכלה העולמית אם היא משקפת אופטימיות לגבי הצמיחה, אך מזיקה אם היא תוצאה של מחנק אשראי. במקרים רבים השתלב כוחו של הדולר עם חששות מצמיחה איטית בעולם. באוקטובר 2014, לדוגמה, דפלציה עולמית דחפה אולי את הדולר לריצה הנוכחית שלו. לאחרונה, תשומת הלב מתמקדת יותר בביצועי הכלכלה האמריקאית.

מדהים להיווכח עד כמה המדיניות המוניטרית של ארה"ב מקדישה מעט תשומת לב ישירה לתפקידו העולמי של הדולר. מי שעוקב אחרי הודעות הפדרל ריזרב, או דברים שאמרה היו"רית שלו, ג'נט ילן, יתקשה למצוא התייחסות רבה לעולם שמעבר לגבולות ארה"ב. ילן ממוקדת בנתונים, אך כולם מקומיים: אבטלה, אינפלציה והתמ"ג האמריקאי. הכלכלה העולמית נכנסת לתמונה רק כשיש אפשרות שהיא תשפיע על הכלכלה האמריקאית. עדכון נתוני התמ"ג בשבוע שעבר חיזק את הסיכוי להעלאת ריבית מתי שהוא לפני חג המולד.

אפשר היה לצפות שהפד יחשוש יותר מהתחזקות המטבע שלו, בייחוד על רקע הראיות שהוא פוגע ברווחיות חברות בנות של עסקים אמריקאיים בחו"ל. אך ארה"ב היא כלכלה סגורה ביסודה, שבה תנאי הביקוש המקומי חשובים יותר מהביקוש בחו"ל. מי שחוששת מהשלכות הדולר החזק היא דווקא קרן המטבע, שהזהירה לאחרונה מפני "איזון מחדש פתאומי משמעותי של תיקים בינלאומיים" אם הפד יעלה את הריבית.

סיבה נוספת לעליית הדולר היא העדר חלופות אמינות. אלו שחששו מירידת מעמדו של הדולר כמטבע יתרות בגלל ההקלה המוניטרית, לא הבינו שהמעמד הזה לא בנוי על כוחו של הדולר, אלא על העומק שלו: נכסים דולריים נפוצים בכל מקום, וקל מאוד למכור אותם.

מאמצי סין לאושש את שוק המניות שלה - כולל השעיות מסחר והדפסת יואן - מראים כמה רחוק היא עוד צריכה ללכת. גם האירו אינו יכול לאתגר את הדולר כאשר הבנק המרכזי האירופי מנוע מבחינה פוליטית מהזרמת מזומנים במצבי משבר.

הוגה מוניטרי חשוב אמר פעם, "אל תנסו למצוא היגיון בשינוי מחיר". מה שקובע אינו מחיר המטבע, אלא הכוחות שמניעים אותו. כעת הדולר חזק מפני שגם ארה"ב חזקה. למרות חששות קרן המטבע, חוסר ההתייחסות של ג'נט ילן לתנאים מחוץ לארה"ב לא צפוי לעבור שינוי. הוא גם לא צריך לעבור שינוי. ההעלאה הבאה של הריביות בארה"ב תהיה החדשה הכי ישנה בהיסטוריה של הפד. לא יהיה שום תירוץ לבהלה בשווקים.