הסנונית המבשרת על העתיד?

המוסכמה הכללית היא כי יש האטה כלכלית במשק הישראלי, אבל עם המשך צריכה רגילה, ובמיוחד המשך מאסיבי של לקיחת אשראי למימון הפעילויות של אותה צריכה; בעיקר בתחום הדיור, אבל גם בתחום הרכב, ובכל מה שניתן להעמיס על תשתית כרטיסי האשראי.

כמו כן, ממשיך תהליך כרסום ההון העתידי של האזרחים, זה הנמצא בכל הכלים הפיננסיים של החיסכון של הטווח הארוך (פנסיות, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, ואפילו קרנות ההשתלמות) לצורך ההשלמה של אותו פער בין הרצון המיידי לצרוך, וחוסר הגידול בהכנסות השוטפות.

ולמרות המשך הרצון של האזרח לתרום את חלקו לתאוצת הכסף המקומית, מהות ביצועי המקרו של המשק אינה כל כך מעודדת, וזו הסיבה המוצהרת למדיניות כה אגרסיבית בריבית של בנק ישראל. לפניכם גרף הגידול של התוצר שלנו:

 משה-שלום-תוצר-04-08

החריגה הבולטת של הרבעון האחרון של 2014 לא מצליחה לשכנע שאנו נמצאים בכיוון חיובי מתמשך. והשיפור הקטן ברבעון הראשון של השנה מראה כמה איננו נמצאים בנקודה שבה הדינאמיקה של הצמיחה במשק תוכל "להגן" על מי שמהמר ומוציא מעבר ליכולתו להחזיר. מן הגרף הזה אנו יכולים גם להבין מה שקורה בשוק המניות הקטנות, זה המשקף את הכלכלה של העסקים המקומיים, ולא כל כך את זו הגלובלית, על פי החברות הבינלאומיות.

מדובר, כמובן, במדד היתר-50, אשר את הגרף השבועי שלו הייתי רוצה להציג בפניכם השבוע:

 משה-שלום-יתר-04-08

בניגוד למדד המוביל שלנו, דהיינו מדד ת"א 25, המכיל, כאמור, את החברות הגדולות במשק, ומושפע מאוד מן הכלכלה החיצונית, ממה שקורה בייצוא, ומעסקאות הרכישה הגדולות הנעשות חדשות לבקרים, מדד היתר משקף את השכבה השקטה של כלכלה המקומית.

ומה אנו למדים מן הגרף?

■ מי שהשקיע במדד, או במה שהוא מייצג כסל, נמצא היום נמוך מן השיא שראינו בתחילת אוקטובר 2013 (!) - כמעט שנתיים, שבהן ההשקעה במדד הזה לא הניבה דבר עבור המאמינים בו.

■ היו מאז שלושה מקרים שבו המדד ניסה לפרוץ לשיאים חדשים, כאשר כל ניסיון כזה דמה לקודמו, דהיינו הגעה לסביבת 610, ודחייה מטה מהירה.

■ קו המגמה, אשר תחם את העלייה כולה מאז התחתית של 2011, נחצה כלפי מטה באוקטובר 2014, ועכשיו, אותו קו מגמה מהווה התנגדות למחיר להמשיך מעלה. את זה ראינו היטב בניסיון השלישי שלו, והאחרון, לפרוץ את שיא כל הזמנים (1 סגול).

■ בסה"כ, שיא כל הזמנים הצליח להוות תקרה למדד שלוש פעמים (4 סגול) כאשר יש כרגע סטייה שלילית גדולה בין המחיר למומנטום (5 סגול). סטיית ארוכת טווח כזו יכולה לנבא ירידה בקנה מידה יותר רחב, מאשר סטייה קצרה יחסית, כמו זו שראינו בסוף שנת 2013 (3 סגול).

■ כאשר המדד נעצר בדיוק ברמת התיקון שליש Fibonacci (2 סגול), הרבה אנליסטים ראן את זה כסימן חיובי ביותר. תיקון קטן יחסית מצביע בדרך כלל על מגמה עיקרית חזקה. אבל, זה לא מה שקרה עד כה.

בסופו של דבר, מדד היתר לא מצליח לצאת מן הדשדוש הרחב מאוד שבין 490 ו-610, כאשר לאחרונה (מאז אפריל השנה) הוא אפילו לא מצליח לצאת מן הדשדוש קצר הטווח שבין 547 ו-610. זה הוריד הרבה תקוות אצל מי שאכן ניבא כאן יכולת חיובית רחבת היקף.

סיכום טכני קצר מראה מצב די נהיר:

■ המדד כלוא בתעלה מקבילה שבין קו 2 ו-1.

■ המדד כלוא בתחום דשדוש צר בין 547 ו-610.

■ מומנטום המדד מראה עייפות, וחולשה בהגעה של המחיר לאזורי השיא.

כל עוד כל הדברים האלו ימשיכו להתקיים, הסבירות לגבי העתיד של המדד, ומה שהוא אומר לגבי הכלכלה הישראלית שלנו, תהיה שלילית. שלב ראשון למימוש אותה שלילה תהיה שבירת 547 כלפי מטה, כאשר שבירת 485 מטה תהיה הסמן השלילי המובהק הרבה יותר.

לעומת זאת, ניסיון מוצלח של פריצת אזור 610, בסגירה שבועית, תבטל את המבט השלילי, ותפעיל הרבה מאוד פקודות קטיעת הפסד של שורטיסטים.

ועוד משהו קטן: היסטורית, מדד היתר מהווה בדרך כלל את הסנונית הראשונה שמבשרת את הכיוון הכללי של שוק המניות הישראלי בכלל. זה לוקח לעיתים זמן של התאמה, אבל בסופו של דבר מתקיים סנכרון מגמתי של הטווח הארוך בין המדדים.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.