את החברות הישראליות שנסחרות בשוק ההון הבריטי (בורסת המשנה AIM והבורסה הראשית Main Market) אפשר לחלק לשתי קבוצות: קטנות וגדולות - כאלו ששוות כמה עשרות בודדות של מיליוני דולרים, וכאלו ששוות לפחות כמה מאות בודדות של מיליוני דולרים. אין ממש אמצע.
את הקבוצה השנייה, ולא במפתיע, מאכלסות בעיקר חברות בשליטת טדי שגיא (מרקט טק, 1.7 מיליארד דולר; Safecharge, 628 מיליון דולר; plus500, 689 מיליון דולר; פלייטק, 4.6 מיליארד דולר), וכן ענקית הימורי הקזינו 888 (948 מיליון דולר).
חברה ישראלית נוספת, שאינה מאפשרת משחקי מזל או מסחר בני"ע, או משפצת שוק קניות, היא טליט תקשורת (Telit communication), שנסקה באחרונה לרמות שיא וכעת נסחרת לפי שווי של 589 מיליון דולר, עלייה של 36% מתחילת השנה. מחיר מנייתה הנוכחי הוא 327.5 פני, ירידה קלה משיא של 340 פני אליו נסקה לפני עשר יממות.
הרוח הגבית לה זכתה מניית טליט תקשורת הגיעה, בין היתר, מתוצאותיה הכספיות שפורסמו הבוקר ומתחזית שנתית שסיפקה (לראשונה בתולדותיה), אך מה שבאמת נתן את הדחיפה הוא דוח אנליזה שיצא לאחרונה על החברה, ולווה במסעי רוד-שואו - אשר גרם לפחות למשקיע אחד לרכוש מניות של טליט ואף להפוך לבעל עניין.
תחזית שנתית ראשונה ומעודדת
על כך נרחיב בהמשך, אך עתה לתוצאות הכספיות. טליט, נזכיר, היא שחקנית ה-M2M מספר 1 על פני הגלובוס. טכנולוגיית Machine To Machine מאפשרת להעביר מידע בין שתי מערכות אלקטרוניות באמצעות תקשורת ניידת (בעיקר סלולרית), וללא התערבות אנושית. כמו כן, בעידן האינטרנט - וליתר דיוק Internet Of Things (IoT) כפי שנהוג לומר כעת - כל מכשיר, כל מערכת ושירות יהיו מחוברים לרשת, וטכנולוגיית M2M כמו זו של טליט כבר הופכת לחלק בלתי נפרד ממהפכה זו.
טליט רשמה במחצית הראשונה של השנה (החברה מחויבת לדיווח חצי שנתי) הכנסות של 156.3 מיליון דולר, גידול שנתי של 13.1%. מנוע הצמיחה של החברה, פתרון IoT, יצר הכנסות של 11.1 מיליון דולר, גידול שנתי של 20.6%, כאשר הצמיחה בהכנסות מפתרון זה באה לידי ביטוי בשיעורן מסך ההכנסות - 7.1% במחצית המדווחת לעומת 6.7% במחצית המקבילה אשתקד.
בשורה התחתונה, רשמה טליט EBITDA (רווח לפני הוצאות מימון, מס, פחת והפחתות) של 21.8 מיליון דולר לעומת 17 מיליון דולר במחצית המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת שופר אף הוא משמעותית - 20.7 מיליון דולר לעומת 12.7 מיליון דולר במחצית המקבילה. מאזן החברה נקי מחוב.
תוצאות אלו גרמו לחברה לספק, לראשונה בתולדותיה, תחזית שנתית מעודדת למדי ל-2015: הכנסות של 347-354 מיליון דולר (צמיחה שנתית של 19.2%) ו-EBITDA של 42-47 מיליון דולר (שולי EBITDA של 12.7%).
ההתפלגות הגיאוגרפית של הכנסות החברה מעלה תמונה די מעניינת: אזור אסיה-פסיפיק היה אחראי ל-21.1% מהן לעומת 10.3% במחצית המקבילה אשתקד, ולדברי טליט ההסבר לכך טמון ב"התבגרות של השוק האסייתי ובפירות שהחברה מתחילה לראות מהשקעתה בו". לעומת זאת, שיעור ההכנסות ממדינות אמריקה ירד מ-47.7% ל-41.5%, בשל "מחסור ברכיבי סמארטפון שנבע מביקוש גבוה שלא נענה מספיק מהר", אך החברה מצפה כי אזור אמריקה יחזור לצמוח עד סוף השנה.
טליט - וזהו נתון די מהותי - כבר מעסיקה 814 איש לעומת 733 לפני שנה, גידול של 11% במצבת כוח האדם של החברה.
"המכפיל הנמוך לא מוצדק"
כאמור, אחת הסיבות העיקריות לנסיקת המניה היא דוח אנליזה ראשוני של בית ההשקעות הגרמני Berenberg שעוסק בחברה. הדוח שפורסם באמצע יוני הצמיד למניה מחיר יעד של 410 פני (נסחרה אז לפי 270 פני) והמלצת "קנייה". Berenberg הוא הגוף השלישי שמכסה את החברה אחרי בנקי ההשקעות Canaccord Genuity ומורגן סטנלי. כפי שרמזנו בתחילת דברינו, האנליזה של Berenberg וסבבי רוד-שואו שקוימו על רקע פרסומה, גרמו לבית השקעות ששמו Kabouter להיכנס לפוזיציה בחברה, ועד כה יש בידיו 6.2% מההון של טליט - בעל העניין השני בגודלו אחרי עוזי כץ, המייסד והמנכ"ל ובעל המניות הגדול בחברה.
Berenberg טוען כי "טליט נסחרת כעת לפי מכפיל רווח חזוי של 12.5 לרווחי 2016, וזהו מכפיל נמוך לעומת שחקניות M2M אחרות. זהו תמחור לא מוצדק בגלל היסטוריית הביצועים של החברה, היותה שחקנית מובילה בשוק שלה ופוטנציאל שיש לה להגדלת רווחיות".
לדברי כץ, "המחצית הראשונה מתחילה לבטא את כוחן של הרכישות שביצענו בתחומי הרכב ושירותי ה'אינטרנט של הדברים'. הרכישות האסטרטגיות של טליט בתחומי קישוריות ה-IoTופלטפורמת היישומים (AEP) במרוצת השנים האחרונות, הוסיפו זרם של הכנסות חוזרות לתחומי העסקים המסורתיים של החברה, ואנו צופים שתחומים אלו יגדילו את חלקם בהכנסות החברה גם בשנים הבאות".
כץ ציין עוד כי "המיקוד וההשקעות המשמעותיות שלנו בשנים האחרונות החלו להניב פירות, באמצעות פלטפורמה מובילת שוק של מודולי תקשורת ושירותי יישומי קישוריות והעברת נתונים, שמאפשרים לנו לנצל טוב יותר את עליית ה-IoT. הודות לפלטפורמה זו, אנו יכולים להרשות לעצמנו להיות יותר אגרסיביים בחיפוש אחר הזדמנויות בשוק, ולהגדיל את חלקנו בו. אנו מאמינים בקונספט ה-Telit IoT Engine עליו הכרזנו, ומפתחים יכולות לספק ערך מוסף גבוה יותר ללקוחות ה-IoT שלנו. התחזית שלנו לשאר השנה ולעתיד היא חיובית ביותר לתחום ה-IoT ולטליט".
כץ, נזכיר, רכש במאי אשתקד את מניות שותפיו בחברה תמורת 25.4 מיליון דולר, לפי מחיר מניה של 194 פני. המשמעות היא שהרווח שלו "על הנייר" הוא 69% - לא רע בתור התחלה. שיעור ההחזקה שלו עומד על 19.9%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.