ההיי-טק האירופי צומח בצילו של עמק הסיליקון

אמבריש מיטרה זוכר היטב את שיחת הטלפון ההיא. הקול מעברו האחר של הקו - נציג חברה אמריקנית שהוא מסרב לנקוב בשמה - הזמין אותו לחצות את האוקיינוס ולדון באפשרות למכור את Blippar, חברת הסטארט-אפ בת השלוש שלו, תמורת מיליארד וחצי דולר.

השיחה נמשכה רק כמה דקות. מיטרה, מייסד ומנכ"ל החברה, חשב על ההצעה ואז דחה אותה. כיום, שנה לאחר מכן, הוא אומר שאינו מתחרט. החברה הלונדונית נותרה עצמאית.

"עשינו את הדבר הנכון", אומר מיטרה (36), "יזם תמיד יודע מתי למכור את החברה. אתה יודע מתי אתה על הגל, אתה רואה את הנתונים הפנימיים ואת המדדים הכלכליים. אנחנו מאמינים שנהיה אחת החברות הגדולות בעולם".

ביטחון עצמי כזה הוא חזון נפוץ בעמק הסיליקון: מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, סירב לכמה הצעות רכש בסך מיליארדי דולרים, ואילו מייסד סנאפצ'ט, אוון שפיגל, סירב בשנת 2013 להצעת רכש בסך 3 מיליארד דולר מפייסבוק. על ההחלטה להישאר עצמאים הקלו משקיעי הון סיכון ששמחו לממן את העסקים מהירי הצמיחה.

"עניין של זמן"

יזמים באירופה, שאינם נהנים משפע משקיעי הון סיכון כמו בעמק הסיליקון, נוטים להיעתר להצעות רכש משמעותיות. סקייפ, שירות שיחות הווידיאו שייסדו יאנוס פריס הדני וניקלאס זנסטרום השוודי ב-2003, נמכר לאיביי תמורת 2.6 מיליארד דולר ב-2005.

חברות סטארט-אפ טכנולוגיות באירופה מציבות לעצמן כעת יעדים גבוהים יותר. Blippar, שיצרה אפליקציה חינמית למציאות רבודה וזיהוי תמונות, קיבלה בחודש מרץ 45 מיליון דולר מ-Qualcomm Ventures, זרוע ההון סיכון של יצרנית השבבים האמריקנית.

את ההחלטה לשמור על עצמאות קיבל מיטרה בתקופה שבה זוכות חברות הטכנולוגיה האירופיות להשקעות גדולות מאי פעם. לפי מסד נתוני ההשקעות דאו-ג'ונס VentureSource, היקף המימון של חברות טכנולוגיה באירופה כמעט הוכפל בין השנים 2010 ו-2014 - מ-4 מיליארד דולר בשנה ל-7.75 מיליארד. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2015 גייסו החברות בתחום יותר מ-2.5 מיליארד דולר. מדובר בסכום הגבוה ביותר בכל רבעון שהוא מאז ראשית העשור.

"אני באמת מאמין שזה רק עניין של זמן עד שתצא מאירופה חברת טכנולוגיה ענקית", אומר מארק טלושץ', מנכ"ל Mangrove, פירמת הון סיכון לוקסמבורגית שהיתה מראשוני המשקיעים בסקייפ. "זה באמת רק עניין של זמן, כי זה כבר לא עניין הון".

ההשקעות בחברות טכנולוגיה אירופיות אמנם גדלות, אך הן עדיין רחוקות מאוד מן הנהוג בארה"ב. במרוצת חמש השנים האחרונות, קרנות הון סיכון בארה"ב גייסו 96 מיליארד דולר, לפי נתוני התאחדות ההון סיכון הלאומית, והשקיעו (בעזרת מינוף) סכום כולל של 160 מיליארד דולר - 70 מיליארד מכלל זה בעמק הסיליקון לבדו. הפער בין היבשות מתרחב, גם בצד המימון וגם בהיבט של הערכות השווי. אובר, שפיתחה אפליקציית מוניות, קיבלה ממשקיעים 5.9 מיליארד דולר; זאת, לעומת כ-600 מיליון דולר שקיבלה קבוצת התשלומים סקוור. בעמק הסיליקון יש גם מאגר נכבד יותר של מנהלים ומתכנתים מנוסים.

לאור זאת, חוסיין קנג'י, שותף ב-Hoxton Ventures הלונדונית, ממליץ לרבות מחברות הפורטפוליו שלו לעבור מאירופה לאזור סן פרנסיסקו. "בעיני, גם הכסף החכם, בעיקר מבחינת הידע והניסיון, נמצא בארצות הברית", הוא אומר.

אלא שמשקיעים ויזמים נוטים יותר ויותר להאמין, אולי יתר על המידה, בכך שבקרוב תצמיח גם אירופה את ענקית הטכנולוגיה הגלובלית הראשונה שלה.

אחת המועמדות המובילות לתואר היא ספוטיפיי, שבסיסה בשטוקהולם וכבר הפכה לשירות הסטרימינג הגדול בעולם. בחודש יוני גייסה החברה 526 מיליון דולר בסבב מימון לפי הערכת שווי של 8.5 מיליארד דולר, והיתה לאחת החברות הממומנות ביותר בהיסטוריה של ההון סיכון האירופי. דניאל אק, מנכ"ל החברה, מספר שגם הוא כבר דחה הצעות רכש משמעותיות.

"העניין הוא אף פעם לא מכירת החברה," אמר אק, "העניין הוא שיהיה ממש מגניב לבנות גוגל או פייסבוק או חברה בסדר גודל כזה בשוודיה ובאירופה. אף אחד עדיין לא עשה את זה באמת".

קרב מול גוגל

השאיפה לראות ענקית טכנולוגיה אירופית מעולם לא היתה כה מופגנת, ובאיחוד האירופי בוחנים את הגופים האמריקניים בשבע עיניים רגולטוריות. עמק הסיליקון, שנישא פעם על כפיים בזכות רוחו החדשנית, נמצא כעת תחת מתקפה בגין הדומיננטיות שלו בשוק, אסטרטגיות ההתחמקות ממיסוי שהוא נוקט והאופן שבו הוא מטפל במידע אישי - זאת, בעקבות הגילויים שחשף אדוארד סנודן.

באפריל הגיע הקרב לשיאים חדשים, והנציבות האירופית האשימה את גוגל באופן רשמי בניצול לא חוקי של הדומיננטיות שלה בשוק החיפוש ובפעולה מונופוליסטית - והגישה את כתב האישום המשמעותי ביותר מסוג זה בהיסטוריה של עידן האינטרנט. הרגולטורים הודיעו גם כי תתקיים חקירה בענייני נוהלי הפרטיות בגוגל ופייסבוק, כמו גם באשר לפרקטיקות המיסוי של תאגידים רב לאומיים, ובכללם אפל ואמזון.

כמה ארצות וערים, בייחוד בצרפת ובגרמניה, שוקלות לאסור גם על פעילותה של אובר וחלקן עבר עושות זאת. החודש השעתה אובר באופן זמני את שירות שיתוף ההסעות שלה, UberPop, בכמה מקומות באירופה, ובכללם צרפת, שם נעצרו בספטמבר שניים מבכירי החברה ונדרשו לעמוד למשפט על רקע האשמות בעניין חוקיותו של השירות.

כל אלה עוררו מחאה רבתי מצד מקורות שונים בארצות הברית, ובכללם אפילו הבית הלבן. הנשיא אובמה טען שבעלי תפקידים באירופה נוקטים איפה ואיפה מתוך שאיפה לתמוך ב"אינטרסים מסחריים מסוימים שלהם". בחודש פברואר אמר אובמה לאתר החדשות Re/code ש"האינטרנט היה שלנו. החברות שלנו יצרו אותו, הרחיבו אותו, שיכללו אותם בדרכים שאירופה לא יכולה להתחרות בהן".

בקרב הרגולטורים באירופה יש המאמינים שהם צריכים לסייע לחברות הטכנולוגיה ביבשת ולהגן עליהן שמא ייבלעו בידי יריבותיהן האמריקניות. עם הדוגלים בעמדה זו יש למנות את פלורנס ריינל, בכירה ב-CNIL, הגוף הצרפתי המפקח על סוגיות הנוגעות לפרטיות. ריינל גרסה כי חוקי הגנת הנתונים הנוקשים של אירופה הם עניין חיובי, שמספק יתרון תחרותי לחברות המקומיות. אלא שמשקיעי הון סיכון באירופה גורסים כי מדובר באסטרטגיה כושלת, שתוכל להאט את התקדמותן של החברות ממפרץ סן פרנסיסקו, אך לא לעצור אותן.

"אם מישהו מאמין שהאירופים יצרו סביבה עסקית טובה משל האמריקנים הוא פשוט משלה את עצמו", אומר טלושץ', "זה לא בתרבות שלנו".

חברות הטכנולוגיה האמריקניות הניצבות כעת תחת מתקפה באירופה גורסות כי המסגרת הרגולטורית של האיחוד האירופי מסכלת את עלייתם של ענקיות טכנולוגיה משום שהיא מאלצת אותן להישמע לחוקים דרקוניים.

"אין בזה היגיון"

בכינוס של יזמי היי-טק שהתקיים בלונדון בחודש יוני טען אריק שמידט, יו"ר גוגל, כי מוטב שאירופה תיצור "שוק דיגיטלי יחיד".

"כשאתה קונה פריט מוזיקה או בידור, הגבולות הפנימיים של אירופה קובעים את המחיר, את המ*בצע ואת הזמינות," אמר, "אין בזה שום היגיון מבחינתם של אזרח או אזרחית שהגבולות הללו פתוחים בפניהם עצמם".

שמידט התפרץ לדלת פתוחה. בחודש מאי הוציאה הנציבות האירופית הצעות להקמתו של שוק דיגיטלי יחיד, אשר יכלול רפורמת חקיקה רחבת היקף, ממשלוח חבילות ועד קמעונות מקוונת.

גם אם אירופה לא תצליח להעמיד ענקיות טכנולוגיה במספר דומה לזה שמציע קליפורניה, יש התולים תקוות באיכותן של החברות. המשקיעים מפגינים נכונות יוצאת דופן לתת ביטוי כלכלי לתקוותיהם.

קרנות הון סיכון חדשות צצות בערים כמו לונדון, בריסל ושטוקהולם. להערכת Hoxton Ventures, בלונדון לבדה יש כיום כ-20 קבוצות שמנסות לגייס כסף כדי להקים קרנות להשקעה בהיי-טק. אלה יוכלו להזרים אל סצנת הטכנולוגיה האירופית עוד 1.5 מיליארד דולר. גופים חדשים אחרים בעיר, ובכללם Mosaic Ventures ו-Felix Capital, העמידו קרנות בהיקף של 140 מיליון דולר ו-120 מיליון דולר, בהתאמה.

משקיעי הון סיכון מארצות הברית - שעיקמו את האף במשך שנים לנוכח הפעילות באירופה - מתחילים גם הם בגישושים.

עם אלה יש למנות את פיטר ת'יל, ממייסדי פייפאל, שהשקיע בחודש שעבר בשני סטארט-אפים ברלינאיים באמצעות קבוצת Valar Ventures שלו. המדובר בפניית פרסה מבחינת של ת'יל, יליד גרמניה, שציין בעבר כי הוא חושש להשקיע באירופה משום שהיא "בטלנית עם ציפיות נמוכות".

במרוצת 12 החודשים האחרונים הובילה קרן ההון סיכון אנדרסין הורוביץ - אשר בין מייסדיה נמצא מארק אנדרסין מנטסקייפ - סבב מימון בסך 58 מיליון דולר עבור TransferWise, קבוצת העברת כספים מקוונת היושבת בלונדון, והשקיע גם 20 מיליון דולר ב-Improbable, יצרנית עולם וירטואלי היושבת גם היא בלונדון.

"אי אפשר להמעיט בערך העובדה שהאנשים הכי קיצוניים, אליטיסטיים ומרוחקים אומרים שהם אמורים להשקיע פה הרבה כסף", אומר קיראן או'לירי, שותף בחברת ההון סיכון הברלינאית Earlybird.

הון חדש מגיע אל השוק גם ממשקיעים "לא מסורתיים" ובהם משפחות עשירות ועשירים אחרים, בנקי השקעות, קרנות גידור ותאגידים שונים. משקיעים אלה, המתמקדים לא פעם אך ורק בשוק הטכנולוגיה האמריקני הפרטי, המציע את מיטב ההזדמנויות לקבוצות הון סיכון אמריקניות מבוססות, מתגייסים במקרים שבהם הכסף נחוץ יותר מכול - סבבי מימון "מאוחרים" בהיקף של מיליוני דולרים.

Funding Circle, חברה בריטית מובילה בתחום הלוואות עמית לעמית, גייסה באפריל 150 מיליון דולר - אחד מסבבי המימון הגדולים ביותר אי פעם לסטארט-אפ אירופי. בראשו עמדה DST Global הרוסית, פירמת הון סיכון שבראשה עומד יורי מילנר, שהיה מראשוני המשקיעים בפייסבוק, Airbnb ועליבאבא. אלא שהסכום כלל גם כסף שהגיע מ-Blackrock, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, מקרן ההשקעות הממשלתית Temasek מסינגפור, ממנהלת הנכסים ביילי-גיפורד מאדינבורו וכן מקבוצת ההשקעות האמריקנית Sands Capital Ventures.

אלא שיש הזוכרים את מפץ הדוט.קום ואת פקיעת הבועה של 1999, והם חוששים שהשוק האירופי אימץ גם אחד ממאפייניו החיוביים פחות של עמק הסיליקון: הייפ בלי כיסוי.

טלושץ' חושש שמא מדובר ב"בועה". הוא מזכיר כי TransferWise ושאזאם, אפליקציית זיהוי שירים, זכו השנה להערכות שווי של מיליארד דולר אף שלדעתו טרם הציגו מודלים עסקיים מבוססים.

סונאלי דה-רייקר הלונדונית, שותפה ב-Accel Partners, מספרת שהחברה שלה תהתה אם להשתתף בסבבי מימון חדשים בהיקף של בין 50 ל-100 מיליון דולר בחמישה סטארט-אפים אירופיים שכבר נכללים בפורטפוליו שלה.

"במקרים מסוימים מדובר בחברות שלא היו בנמצא לפני שנה, שנה וחצי", אמרה, "זה קורה בקצב שפעם לא חשבנו שנראה. ב-15 השנים שלי באזור לא ראיתי דבר כזה".

שלוש אפליקציות המוזיקה הבולטות באירופה

ספוטיפיי (שוודיה)

שירות הסטרימינג המוזיקלי הגדול בעולם, עם 20 מיליון לקוחות משלמים ברחבי העולם ועוד 55 מיליון משתמשים בגרסה חינמית, עם פרסומות. החברה, שיושבת בשטוקהולם, מחזיקה גם במאגרים נאים של מזומן לאחר שגייסה יותר ממיליארד דולר.

פרסומים מחודש מאי מעידים כי הכנסותיה של ספוטיפיי עלו ב-2014 ב-44%, למעט יותר ממיליארד אירו. אלא שגם הפסדיה של החברה גדלו, והגיעו לסך 165 מיליון אירו לנוכח השקעותיה המשמעותיות בטכנולוגיה ובשיווק, בעוד שרוב ההכנסות המשיכו לכיסם של בעלי הזכויות במוזיקה. אם לא די בכך, אפל הוסיפה ללחץ כשהשיקה שירות סטרימינג.

שאזאם (אנגליה)

אפליקציית זיהוי השירים גייסה כ-125 מיליון דולר, בין היתר ממשקיעים דוגמת America Movil של קרלוס סלים וקרן ההון סיכון האמריקנית קליינר, פרקינס, קולפילד ובאיירס. לאפליקציה יותר מ-500 מיליון הורדות, ובחברה נטען כי יש לה יותר מ-100 מיליון משתמשים פעילים בחודש. לשאזאם יש כמה ערוצי הכנסה: גביית עמלה על מכירות מוזיקה שנמצאה דרך השירות, עסקאות עם יצרניות מכשירים וכן פרסום.

לפי דוחות של החברה משנת הכספים שהסתיימה ביוני 2013, הכנסותיה של שאזאם עלו ב-42% לסך כ-31 מיליון ליש"ט בהשוואה לשנה שעברה, ואילו ההפסדים הצטמצמו מ-3.33 מיליון ליש"ט בשנת 2012 לסך 1.98 מיליון ליש"ט.

SoundCloud (גרמניה)

הקבוצה, שמקום מושבה בברלין, מתארת את עצמה כ"פלטפורמת האודיו המובילה בעולם," ומציעה מוזיקה, פודקסטים ותוכניות רדיו ל-175 מיליון איש בחודש. משקיעים העריכו את שוויה בכ-700 מיליון דולר, והיא גייסה כסף ממשקיעים אמריקניים מובילים דוגמת קליינר, פרקינס, קאופילד ובאיירס, וכן Union Square. החברה אינה רווחית, אך החלה לנסות להכניס כסף רק בשנה שעברה.

כדי להצליח, SoundCloud צריכה להגיע עם לייבלים מוזיקליים להסכמים שיאפשרו לה להציע מוזיקה המוגנת בזכויות יוצרים. עד כה נתקלה בהתנגדות מצד שניים משלושת הלייבלים הגלובליים המובילים: יוניברסל וסוני. בכירים בתעשיית המוזיקה אינם משוכנעים ביכולתה לייצר הכנסות בהיקף מספק.

 סטארטאפים בולטים באירופה