כישלון רב-מערכתי

1. כתב אישום קשה ומפחיד כנגד המערכת הממשלתית-ביטחונית כולה, לאורך עשרות שנים, הונח היום תחת הכותרת היבשה "סוגיות בנוגע לתקציב הביטחון...". הדוח הזה איננו "סוגיות", ובטח שלא בעניין תקציב הביטחון. זהו שרטוט ארוך שנים של הזנחה פושעת ומפחידה על לב ליבה של המהות הישראלית: ביטחון המדינה ותושביה.

בהסתכלות מלמעלה מדובר בתיאור פרטני ומנומק של הכישלון הרב-מערכתי המתמשך של כל ראשי הממשלה, שרי הביטחון, הרמט"כלים, שרי האוצר, הקבינט הביטחוני, ועדות החוץ והביטחון בכנסת, המטה לביטחון לאומי. כתב קטגוריה על כל מי שנדמה לנו שאנחנו סומכים עליו, שמקבל מהציבור כבוד, סמכות ומשכורת כדי להבטיח את ביטחונו. כל מי שכלול בכינויים "הדרג המדיני" ו"הדרג הביטחוני".

אם זה מה שרואים ב-10% הבולטים של הקרחון מעל פני האדמה, ישמור אלוהים מה קורה ב-90% הנסתרים.

2. מסתבר שהחברים האלה, בחליפות ובחאקי, לא עושים את תפקידם. הרבה רוח, ברקים ורעמים, דיונים, ויכוחים, זיעה לתוך הלילה, ב"בור", בחדרים אטומים, בבניינים עלומים. עשרות רבות של ועדות היגוי, צוותים, יועצים, דוחות, כותרות, ומאות מיליארדים שזרמו - וגשם אין.

הדרג המדיני אמור לקבל החלטות (אם הוא מקבל) - אבל אין מי שמבצע, אין מי שמבקר, אין מי שעורב ובטח לא בודק. אין מי שמתקן בדרך או מעיר הערות. אף אחד לא לוקח אחריות ואף אחד לא נענש על מריחה. הדרג המדיני אמור לקבוע יעדים ברורים, מערכת הביטחון אמורה ליישם אותם, והממשלה, הקבינט, המטה לביטחון לאומי, ועדת חוץ וביטחון - אמורים לעקוב אחר הביצוע.

אבל זה לא נעשה. הממשלות מתברברות, השרים והח"כים דואגים לעצמם ולטיפוח עתידם הפוליטי, משרד הביטחון עסוק בחלוקת הנאות בינו לבינו, והצבא רץ, טס, פול גז בניוטרל (עד שהוא עוצר אימונים כי "נגמר הכסף"). המטה לביטחון לאומי ממשיך להתמחות ב"עבודת מטה" ולהכין ניירת ונשאר מרוחק (אולי אפילו מיותר?), בדיוק כפי שראינו באימה בדוח וינוגרד שלאחר מלחמת לבנון השנייה.

אגב, מסקנה אחת מהוועדה ההיא כן בוצעה: החליפו את השם מהמועצה לביטחון לאומי למטה לביטחון לאומי, וראש המל"ל עלה בדרגה והפך ליועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה. גם החוק תוקן, הורחב וקבע כי תפקיד המטה לביטחון לאומי הוא גם מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה וועדותיה בענייני החוץ והביטחון ודיווח על יישומן לראש הממשלה. אם זה כך, אז מה קרה למשל עם הפרויקט הלאומי הכי גדול שאמור היה להיות פה בעשורים האחרונים: מעבר צה"ל לנגב? זה שמדברים בו כבר הרבה מאוד שנים - הולך להיות עוד כישלון. הבניינים ייבנו, המחנות יתפרסו, החיילים ישרתו בדרום, אבל פקק ענק יתייצב בכל בוקר וערב על הכביש מהמרכז לבאר שבע ודרומה, ולהפך. לא מעבר משפחות לנגב, לא פריחת הנגב, ובטח שלא ההכרזה הזחוחה של ראש הממשלה נתניהו מלפני כשנה וחצי: "אני לא נותן בדרך כלל טיפים להשקעה, אבל מי שיש לו שכל - שיילך לדרום".

3. היכרות אישית מעמיקה ונרחבת עם מערכת הביטחון יש לעורך וכותב הדוח יוסי ביינהורן, האחראי על מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה. שילוב של אהדה, הבנה וחיבה מובנית למערכת הביטחון בהיותו אחד מבניה, תת-אלוף (במיל'), תותחן, ראש אגף תכנון, עוזר של כמה רמטכ"לים ושרי ביטחון - לצד הסתכלות מדוייקת וביקורתית, שכן היה מעל לעשור מבקר מערכת הביטחון. הוא יודע מבפנים, יודע מהפוליטיקה, מהמציאות וגם את מכלול התוצאה.

לא סתם מצא ביינהורן לנכון להוציא דוח שמחבר כמה נושאים שלכאורה אין ביניהם קשר: תהליכי ההתייעלות, מערך הנגדים ומעבר צה"ל לנגב. אחרי שקוראים את זה מזהים את הקשר החד והברור: מדובר בנושאים כבדים, עקרוניים, מתמשכים, שלוו בהחלטות חתומות של שרים, בתקציבים כבדים, ושנים אחרי מצויים באי-ביצוע כבד, תחת "פערים", "ליקויים", "פגיעה מתמשכת", בתוך משרד הביטחון והצבא, ובחוסר פיקוח, בקרה ומעקב, עד כדי חוסר אכפתיות ואדישות של כל ראשי הממשלות לאורך שנים.

4. דבר אחד חשוב אין בדוח: הוא לא מחרחר מלחמה חדשה בין האוצר לביטחון, לא מסמן אשמים מקרב הפקידים שהם ש"ג לכל דבר, וגם לא קובע מי רע ומי טוב - ולא סתם.

מי שעוקב אחר ההתנהלות לאורך שנים רואה בבירור שהכישלון שדבק בראשי ממשלה, בשרים, בח"כים ובמערכת הביטחון הוא עמוק, מתמשך, מתחמק ומניפולטיבי. לא בכדי הם טורחים מזה שנים לטפח, לעודד ולסמן את עלילת תקציב הביטחון כאילו היא מריבה גברית בין "נערי האוצר" הרעים והחסכנים ל "בכירי המערכת" הבזבזנים והלא יעילים. המערכת הפוליטית והממשלתית משתמשת במריבה הזו כשמיכה מבודדת שמכסה יפה על מחדליה. זה לא אנחנו, זה הם.

"יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו" (שמואל ב', פרק ב', פסוק כ"ג) הציע אבנר בן נר, שר צבאו של איש בושת בנו של שאול המלך, ליואב בן צרויה, שר צבא דוד המלך, כששני חלקי העם לחמו זה בזה. אחרי שהנערים הרגו זה את זה פרצה המלחמה הגדולה בתוך העם. על כך כתב לפני הרבה שנים יגאל ידין (הרמטכ"ל השני, ארכיאולוג, חבר ועדת אגרנט שחקר את מחדלי מלחמת יום הכיפורים, לימים ראש תנועת ד"ש וסגן ראש הממשלה מנחם בגין) כך: "המילה 'ישחקו' באה כאן כדי לתאר את דרך המלחמה, הדומה לכאורה לשעשוע או משחק. שכן רק אנשים מעטים נוטלים חלק בקרב, ואילו האחרים משמשים כצופים..."

5. נשאר רק לחזור לדוח ועדת וינוגרד, ועדת החקירה הממשלתית על מלחמת לבנון השנייה, שמונתה בשלהי 2006, פרסמה דוח ביניים חריף ודוח סופי אחרי למעלה משנתיים. הדוח קבע כי ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל דאז כשלו בתפקידם בקבלת ההחלטות ובניהול המלחמה. מחדלים ארוכים ומפורטים "מצטרפים יחד לכשל חמור הנוגע להפעלת שיקול דעת, אחריות וזהירות" (עמ' 135-136 לדוח הביניים). לשאול מה קרה עם זה? מה קרה עם דוח ברודט? דוח לוקר? דוחות מבקר המדינה? ומה יהיה גם על הדוח הזה?