עכשיו הצ'קים יתחילו לעוף

הקלישאה לפיה מכבי ת"א תלויה בערן זהבי באופן אבסולוטי, הרחיבה את אחיזתה בשבע הדקות המופלאות שלו בצ'כיה. פתאום כל המתחים הניהוליים האלה שזולגים החוצה - גולדהאר לא משחרר כסף, ג'ורדי קרויף שולח את יוקאנוביץ' לשכב בשבילו על הגדר, ביין משחרר את רייכרט על הראש של ג'ורדי - נעלמו כלא היו. אין כמו 35 מיליון שקל בתור סיפתח, שמורידים את הלחץ מהכיס של גולדהאר, כדי לנקות את האוויר העכור מעל קרית שלום.

ערן זהבי הציל פחות או יותר את העונה של מכבי. הדחה בשלב הזה הייתה הרסנית, בפרט כאשר מכבי חיפה מתייצבת שוב על האדנים. עכשיו קרויף יוכל להגשים לפחות חלק מתוכניות הרכש, והפער של מכבי ממתחרותיה יגדל שוב. הכסף הגדול של גולדהאר משמעותי בעיקר כאשר הוא מונע מהמתחרות לשים יד על הסחורה הישראלית הדלילה בדוכנים. בכל מקרה, מכבי תצבור ניקוד אירופי, ותשפר את ההגרלות שלה בעתיד. פתאום השכר של זהבי - מיליון אירו בעונה - מתברר כהשקעה שתשואה ממשית עומדת אחריה.

***

ערן זהבי הוא כמו פורסט גאמפ. בכל אירוע מכונן של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות אתם תמצאו אותו: שער האליפות המדהים של הפועל ת"א בטדי, שער השוויון הקריטי של הפועל ת"א מול זלצבורג שהעלה אותה לליגת האלופות, הצמד בשלב הבתים מול בנפיקה ושער המספרת בליון, רצף המשחקים הבלתי נתפש בהם כבש במכבי ת"א, השלושער שהפך את התוצאה בדרבי המהדהד ההוא, הפיו פיו, הדרבי המפוצץ. הוא מנציח את עצמו באותיות של זהב בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. פתאום התשוקה של איל ברקוביץ', הליטוש של חיים רביבו, קור הרוח של אבי נמני, הווינריות של אלי אוחנה, המספרים של מוטל'ה שפיגלר והנון-שלאנטיות של גיורא שפיגל מתנקזים בשחקן אחד. הקשקוש הזה ולפיו ערן זהבי גדול רק על הליגה הישראלית מיטשטש כשמתברר שכבר בגיל 28 הוא גדול המבקיעים הישראליים בגביעי אירופה.

***

העובדה כי מכבי ת"א לא מדורגת בהגרלת הפלייאוף ביום שישי היא זניחה, אלא אם כן תגריל את באזל בפעם השלישית תוך שנתיים. כל שאר היריבות עבירות לחלוטין. אצטדיון מלא בסמי עופר זה לא בלומפילד מלא. ועדיף לה להשיג יריבה שתאפשר לכמה שיותר אוהדי מכבי להגיע למשחק החוץ - למשל ניקוסיה. כל היריבות הן ברמה של מכבי, אולי קצת יותר מנוסות, והלחות בעוד שבועיים-שלושה לא תהיה פחות נוראית, אפילו לקפריסאים שחיים במזג אוויר ירושלמי לכל דבר.

***

צריך להחמיא לסלבישה יוקאנוביץ' שחטף לא מעט ביקורות על התפקוד שלו במשחקים הראשונים של מכבי ת"א. יוקאנוביץ' מתברר כמי שלא מתבייש לעשות התאמות על חשבון האגו של הכוכבים שלו. ההרכב שלו הולך ומתברר כקבלת החלטות נכונה לא פחות מההחלטות שמקבלים השחקנים שלו על המגרש. הוויתור המתבקש על קרלוס גרסיה, ההסטה של נוסא איגיבור לעמדות התקפיות יותר, ערעור מעמדו המיתי של דור מיכה - שחקן צעיר ללא תחרות זה לא דבר בריא - וכמובן היכולת לזהות את המיקום שבו ירוויח את ערן זהבי הכי טוב, בכל רגע נתון.

אז נכון שבסופו של דבר הטאץ' הגרמני של זהבי ניצח את ההתמודדות מול פלזן, ולא הברקות מיוחדות של יוקאנוביץ' - אבל מעטים ישימו לב שבתוצאה הכללית מכבי מחקה פיגור של 0-2 לניצחון של 3-2, בעיקר כי ניהול המשחק של יוקאנוביץ' לכל אורך 150 הדקות בהם רדף אחרי הצ'כים היה לא פחות ממרשים.