נקמה מתוקה

מקורות בשוק התרופות יודעים לספר שבשיחה שהתנהלה בזמנו בין ארז ויגודמן, מנכ"ל טבע, לרוברט קורי, יו"ר מיילן (שיחה שקדמה למכתב ההשמצות של קורי נגד טבע), שאל יו"ר מיילן את ויגודמן: האם תסכים להוציא את המפעלים של טבע מישראל? ויגודמן החזיר לו בשאלה: האם תסכים להוציא את המפעלים של מיילן מארה"ב?

סוגיית ישראל עלתה בטענות של קורי נגד טבע בהמשך, כשטען, פחות או יותר, שטבע מחזיקה פה מפעלים רק בגלל זהותה הישראלית ולא בגלל שיקולים כלכליים. מהבחינה הזאת, עסקת הענק של טבע בשבוע שעבר, בהיקף של כ-40 מיליארד דולר, לרכישת החטיבה הגנרית של אלרגן, היא נקמה מתוקה של טבע במיילן. היא הקפיצה את מניית טבע ודרדרה את מניית מיילן, לפחות בטווח הקצר שלאחר הודעת הרכישה, ושמה בפרופרוציה את כל טענות קורי נגד טבע. מעבר לכך, יש כמה נקודות משמעותיות הנוגעות לעסקה:

טבע למעשה שומרת באמצעות העסקה על עצמאותה. זה לא דבר של מה בכך, במיוחד לאחר שטבע נסחרה לפני כשנתיים ברמות שווי של כ-35-40 מיליארד דולר, לעומת כ-60 מיליארד דולר היום. במגמת המיזוגים בשוק התרופות, שווי של כ-35-40 מיליארד דולר היה יעד נוח לרכישה וככל הנראה היו כמה הצעות שטבע דחתה בזמנו על הסף.

שמירה על עצמאות היא לא דבר של מה בכך, אפרופו מה שקורי ניסה לומר על המפעלים בישראל. איש לא יכול היה להבטיח שלאורך זמן חברה זרה שטבע הייתה רוכשת הייתה שומרת על הבסיס בישראל. נכון, הייתה לנו ועדיין יש לנו ביקורת חריפה על הטבות המס הלא-מידתיות של טבע שחייבות היו להיות מגודרות אבל התפרעו בחסות החוק, אבל חשוב שטבע וחברות אחרות וגדולות כמו צ'ק פוינט ימשיכו להתפתח ולהתבסס בישראל ולהיות תשתית למו"פ ולייצור בתחומן.

תעשיות בכלל ותעשיות ייצוא בפרט הן בסיס חשוב להגדלת העוגה בישראל, הן מבחינת מסים ישירים ועקיפים, והן מבחינת תעסוקה איכותית. צריך להבין דבר פשוט: בלי השקעות, נשמת אפו של כל משק, העוגה לא תגדל ובטווח הארוך השירותים החברתיים ימשיכו להישחק וכולנו נמשיך לריב על אותה עוגה מדי שנה. לכן חשוב מאוד שחברות מסוגן של טבע ימשיכו להשקיע בישראל, ימשיכו לתמוך במוסדות אקדמיים וימשיכו לתמוך בתשתית המו"פ פה.

משהו קרה בטבע בשנתיים האחרונות, כפי שהטבלאות המצורפות כאן מוכיחות היטב: היא התייעלה מאוד בפעילות הגנרית (שיעורי הרווחיות התפעולית עלו באופן דרמטי) והצליחה לשמור, וזה ייאמר לזכותה, על ביצת הזהב של הקופקסון, עוגן רווחיות מאוד דומיננטי, למרות הנבואות האפקוליפטיות לגביו. השילוב הזה מאפשר לטבע ליצור תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של כ-1.5 מיליארד דולר מדי רבעון, ובין היתר גם איפשר את רכישת הענק.

טבע משלמת מחיר גבוה יחסית על החטיבה הגנרית של אלרגן, כיוון שהמחירים של חברות התרופות בפרט ושל השווקים בכלל הם גבוהים יחסית. היא מקבלת על עצמה סיכונים לא פשוטים כיוון שרוב העסקה היא במזומן (כ-34 מיליארד דולר) ולכן היא צריכה למנף את עצמה ולהרע את יחסי החוב שלה ולקוות שזה ישתלם לה בטווח הארוך, אם תצליח למצות עד תום את היתרונות מהמיזוג. מצד שני, היא מקבלת חטיבה גנרית עם שיעורי רווחיות תפעולית גבוהים אפילו יותר משלה (ראו טבלה).

בקיצור: טבע קנתה את עצמאותה, עכשיו היא תצטרך להוכיח שזה היה שווה.

 טבע-גנריקה מול תרופות מקור-הכנסות הקופקסון-אלרגן