חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P פרסמה היום (ו') כי אשררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל והותירה אותו על כנו, ברמה של A+ עם תחזית יציבה.
עם זאת ב-S&P מזהירים מפני הורדת דירוג האשראי במידה והגירעון התקציבי יגדל מעבר ליעד של 2.9%. אפשר לראות באזהרה זו מסר לראש הממשלה ולשר הביטחון שכבר הודיעו כי תקציב הביטחון צפוי לגדול הרבה מעבר לגובה התקציב שאושר בממשלה - 55.3 מיליארד שקל. גורם נוסף שעשוי לגרום להורדת דירוג האשראי של ישראל הוא הדרדרות במצב הגיאו-פוליטי באזור. אגב, להסכם הגרעין בין איראן למעצמות אין להערכת S&P השפעה על דירוג האשראי של ישראל.
אשרור הדירוג מגיע על רקע ציפיית האנליסטים כי הממשלה החדשה תמשיך ותתמוך במדיניות פיסקאלית שהנהיגה הממשלה הקודמת ולפיכך תשמור על נטל חוב ממשלתי יציב, חרף ההתחייבויות להוצאות נוספות שנעשו במסגרת הקמת הממשלה.
האנליסטים צופים כי כלכלת ישראל תצמח בשיעור ממוצע של כ-3% בשנים 2015-2018 וכי מנועי הצמיחה העיקריים יהיו צריכה פרטית, השקעות, וסקטור היצוא החזק. הגידול בתוצר לנפש מוערך בכ-1.5% לשנה בתקופה זו.חוזקות הליבה של דירוג האשראי הן כלכלה מגוונת ומשגשגת, חשבונות חיצוניים חזקים ומסגרת מוניטרית גמישה. כמו כן, מגזרי התעשייה והשירותים בישראל הינם בעלי ערך מוסף גבוה, בין היתר הודות להשקעה גבוהה במחקר ופיתוח העומדת על כ-4.2% בשנת 2013, הנתון הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.
ב-S&P מדגישים כי היצוא הישראלי הוא בעל ערך מוסף גבוה ולפיכך יש בו כוח-תמחור גבוה, אם כי לדבריהם קיים צורך בשמירה על כושר המצאה תמידי על מנת להישאר תחרותיים בזירה הבינלאומית. ב-S&P מעריכים כי התקציב ההמשכי בשנת 2015 יוביל לגרעון בפועל של כ-2.8% בשנה זו.
האנליסטים מציינים כי למרות ההוצאות הנוספות הצפויות, בעיקר בתחומים של החזרת הזכאויות לקצבאות ילדים, מענקים לחיילים וסובסידיות למוסדות חינוך יהודיים-דתיים ולאוכלוסיית הקשישים, הגרעון הממשלתי יהיה נמוך מ-3% בשנים הקרובות. תחזיות הצמיחה והגירעון של חברת הדירוג תומכות בהערכה כי נטל החוב ביחס לתוצר צפוי לרדת מעט בשלוש השנים הקרובות, אף מבלי לשקלל הכנסות פוטנציאליות ממכירת קרקעות או תהליכי הפרטה. תשלומי הריבית של הממשלה ביחס להכנסותיה יוותרו ברמה של למעלה מ- 10%.
הדוח מציין כי ביצועים טובים בתחום היצוא, החשבונות החיצוניים החזקים של ישראל והגמישות המוניטרית מהווים נקודות חוזק בדירוג האשראי שלה. האנליסטים סבורים כי התערבויותיו התכופות של בנק ישראל בשער החליפין הן מעל ומעבר להתחייבותו לרכוש מט"ח בהתאם להערכתו לגבי השפעת הפקת הגז על מאזן התשלומים. בנוסף, מצוין כי בנק ישראל החל ליישם מדיניות מוניטרית מרחיבה במטרה להדוף את הלחצים לייסוף השקל, כאשר בחודש מרץ 2015 הוריד הבנק המרכזי שוב את הריבית לשפל היסטורי של 0.1%. השקל נהנה מעודף בחשבון השוטף והשקעות זרות ישירות גבוהות והתחזקותו עלולה לפגוע בסקטור היצוא.
המדיניות המוניטרית של בנק ישראל היא יעילה ואמינה ובהינתן רמת האינפלציה הנמוכה השוררת כיום במשק, קיימת אפשרות למעבר ליישום מדיניות מוניטרית לא קונבנציונלית על ידי הבנק המרכזי. משטר שער החליפין מוגדר על ידי חברת הדירוג כ-'מנוהל-צף' ולטענתה מקשה במידת מה על הגמישות המוניטרית. מחירי הדיור מצוינים כאתגר מרכזי שעומד בפני המשק הישראלי.
האנליסטים סבורים כי הממשלה החדשה מתכננת להגדיל את ההיצע בשוק. שחרור קרקעות נוספות לפיתוח וזירוז תהליכים אדמיניסטרטיביים לאישור בנייה אמורים לשרת מטרה זו, אם כי אלה יהוו פתרון לטווח הבינוני בלבד. ביצוע צעדים מקרו יציבותיים נוספים אמור להפחית את הסיכונים המערכתיים בסקטור הבנקאי, אולם כל תיקון פתאומי במחירי הדיור עלול להוביל להשלכות כלכליות שליליות אחרות.מבנה מוסדות המדינה והממשל בישראל מתואר כיעיל באופן כללי, בעלי מידה משביעת רצון של שקיפות ומהימנות. עם זאת, האנליסטים מחשיבים את הסכסוך הטריטוריאלי המתמשך עם הפלסטינים כגורם לחוסר יציבות פוליטית ויכולת חיזוי מדיניות מוגבלת.
לפי S&P, האתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק הישראלי הם נטל החוב הגבוה וסיכונים גיאו-פוליטיים שעלולים לפגוע בדירוג האשראי של המדינה בשל הרתעת משקיעים זרים, פגיעה בפוטנציאל הצמיחה והגמישות הפיסקלית של המדינה ואפשרות לתגובה מצד הקהילה הבינלאומית. עם זאת, חברת הדירוג אינה צופה כי עסקת הגרעין עם איראן תשפיע על דירוג האשראי של ישראל.
חברת S&P מציינת כי שיפור ניכר במצב הגיאופוליטי ויישום מדיניות פיסקלית אחראית אשר תתעלה על ציפיות האנליסטים ותביא לירידה משמעותית בנטל החוב או בהוצאות הריבית, עשוי להביא להעלאת דירוג. לחליפין, עלייה בגירעונות הממשלה או הידרדרות משמעותית במצבה הביטחוני של ישראל אשר תגרום ללחצים פיסקאליים משמעותיים ופגיעה בפעילות הכלכלית, עלולים לפגוע בדירוג האשראי של ישראל.
מדובר באשרור דירוג ראשון מאז ביקורם השנתי של נציגי החברה בישראל, שהתקיים בחודש יוני 2015. במהלך הביקור קיימו נציגי החברה שיחות עם בכירים במשרד האוצר ובבנק ישראל לגבי המדיניות הכלכלית והמוניטרית המונהגת במשק.
החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו: "אשרור הדירוג מהווה עדות לחוסנו של המשק הישראלי ועמידותו בפני זעזועים לרבות אירועים ביטחוניים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.