"לתרגם מכרזים לערבית, שאנשים יבינו מה הם קונים"

הצעת תקציב המדינה שאושרה השבוע בממשלה, וכוללת את המלצות צוות 120 הימים לטיפול במצוקת הדיור במגזר הערבי, הפיחה תקווה בקרב חמישית מאזרחי המדינה.

אולם עבד כנאענה, מנהל שותף במחלקת מדיניות בעמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי, חושש כי באחד מנוסחי חוק ההסדרים שהגיעו לידי העמותה, קוצצו המלצות הדוח שהגיש הצוות באופן משמעותי: "היו שם השפעות פוליטיות מצד גורמים שונים, שהפכו את ההמלצות לאמורפיות. למשל, ההמלצה בעניין הקמת ועדת גבולות קבועה שתרחיב את שטחי השיפוט של היישובים הערביים על קרקעות מדינה, הפכה להיות המשפט המפותל הבא: 'לרשום את הודעת שר הפנים על כוונתו לבחון את האפשרות למנות ועדת חקירה קבועה לכל מחוז לצורך בחינה שוטפת של הצורך בשינוי גבולות'. הדוח הוא צעד בכיוון הנכון, ואנחנו רק מקווים שחוק ההסדרים לא ימסמס אותו".

- מדוע שיעור נמוך כל כך מהדירות המתוכננות ביישובים הערביים משווק בסופו של דבר?

"הסיבה לכך היא שכאשר המדינה כן משווקת קרקעות ביישובים הערביים, היא עושה את זה באותה מתכונת של שיווק קרקע ביישובים היהודיים - וכך זה לא ילך לעולם. למשל, לא מתרגמים את כל המכרזים לערבית, כדי שאנשים יבינו במה הם הולכים להשקיע, ואת השיווקים בעצם מנחיתים על הרשויות המקומיות. למשל, מהנדס המועצה המקומית בערערה, שמע על מכרז בתחום היישוב שלו מקריאה בעיתון. בנוסף, אפילו במכרזים אצלנו לא מבטלים את העדיפות ליוצאי צבא, והכי חשוב - המכרזים משווקים במתכונת של כל המרבה במחיר, ולא כפי שהיה צריך להיות - בהגרלה או לפי קריטריונים של זכאות. חייבים לשתף את המועצות המקומיות בתכנון ובשיווק".

- כיצד הדוח מקדם את פתרון בעיית הדיור במגזר?

"אחת הבעיות המרכזיות ביישובים הערביים היא שרוב הקרקעות הן פרטיות, אבל נותנות מענה רק ל-20%-30% מהתושבים. בעלי הקרקעות לא מתכוונים לסחור בהן, והם שומרים אותן לילדים ולנכדים, לכן אין שוק נדל"ן אמיתי ביישובים האלה. ל-70% הנותרים אין פתרונות, אז או שמצטופפים בתוך הבתים של ההורים, או שעוברים לכרמיאל, לנצרת עלית ולכל מיני יישובים אחרים שמאפשרים להם לגור בשכירות. אנחנו בעמותה חושבים שהנושא של הוספת קרקעות מדינה ליישובים הערביים, שפי שמציע הדוח, הוא עניין קריטי, שיכול לתרום להקלה במצוקה.

"דבר חשוב נוסף בדוח הוא הקריאה להקים ועדות תכנון ובנייה מקומיות חדשות ביישובים הערביים. עם זאת, הוועדות סובלות כיום מתת תקצוב, ולכן הקמת ועדות חדשות זה כאילו לא עשינו כלום. על מנת לחזק באמת את הרשויות צריך לתת גם תקציבים וגם תקינה חדשה לאגפי ההנדסה. אלה יישובים חלשים מאוד מבחינה סוציואקונומית, וחסרי הכנסות עצמיות מתעשייה, תעסוקה ומשרדים. כל מה שיש להם זה ארנונה ממגורים, שממנה אי אפשר לבנות כלכלה, ועכשיו גם במשרד האוצר מבינים את זה".

- הבנייה הבלתי חוקית והעובדה שאין רישום מוסדר של מקרקעין הם גורמים משמעותיים במשבר הדיור בחברה הערבית. מה עושים נגד זה?

"אחת ההמלצות החשובות של הצוות היא עידוד הרישום של הקרקעות הפרטיות תוך הסרת חסמים לכך. למשך, כאשר באים לרשום אדמה צריך להסדיר את תשלום המסים עליה עשרות שנים אחורה. הדבר הזה מנע מבעלי אדמות פרטיות לרשום אותן, כי אין להם כסף לכך. אחת ההמלצות של הצוות היתה לשבור את השרשור הזה, לא במובן של ביטול המס, אלא בכך שהרישום לא יותנה בתשלום. ככה אפשר יהיה לדעת כמה קרקעות יש ומי הבעלים שלהן, וזה מה שיאפשר התפתחות שוק נדל"ני אמיתי".