השכן שיפץ והרס, בד"ץ קבע שמספיקה אקונומיקה

מעטות הפעמים שסכסוכים בין שכנים חרדים מגיעים לערכאות השיפוט הממלכתיות-חילוניות, אבל הנה מקרה כזה. בנימין כהן, תושב בני-ברק שביתו נפגע עקב עבודות שיפוץ שביצע שכנו, החליט שלא קיבל מענה מספק ממוסדות השיפוט של העדה החרדית, ועל אף איומים מפורשים שקיבל, פנה לעזרתו של בית המשפט המחוזי.

תחילת הסכסוך בחורף האחרון, אז הרחיב תושב העיר את ביתו ברחוב עלי הכהן (ליד שדרות בן-גוריון), ולשם כך האריך את אחד מיסודות הבניין, דבר שגרם לנזקים קשים ולנזילות בלתי פוסקות בדירתו של כהן, השכן בקומה למטה.

לאחר שהשניים לא הגיעו לעמק השווה בעניין, הם פנו לבוררות במסגרת בית דין צדק (בד"צ) "בניין ציון" - בית דין פרטי של בני העדה החרדית, העוסק כמעט בכל תחומי החיים ושוכן בבני-ברק.

בשתי החלטות ביניים שקיבלו בעניין, קבעו הדיינים כי השכן המשפץ נדרש לערוך תיקונים קוסמטיים בדירה של כהן, ובכלל זה "ניקיון יסודי בתקרה במקומות שיש כתמים, על-ידי אקונומיקא עם סמרטוט לח" (נכתב במקור).

משהבין כי לא ייוושע מבית הדין, שלח כהן לשכנו, באמצעות עורך דין, מכתב דרישה לפיצויים, שאליה צירף חוות-דעת של מומחה ששכר, אשר קבע כי הבית מהווה סכנה בריאותית ובטיחותית עקב חדירת מים ללוח החשמל, וכן "אינו ראוי למגורים ולשימוש בני אדם". בעקבות זאת פנה השכן המשפץ לבית הדין, וזה הפך את החלטות הביניים שנתן לפסק דין סופי.

לדברי כהן, הופעל עליו לחץ כבד לחתום על שטר הבוררות, ובהחלטה עוקבת שנתן בד"צ נכללה גם אזהרה מפורשת כלפיו מצד הדיינים, לבל יפנה למוסדות הרשות השופטת - "כל הפונה לערכאות הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבנו".

"אקמול לסרטן"

עו"ד דניאל הומיונפר, העוסק בין השאר בדיני מקרקעין וייצג את כהן בבית המשפט המחוזי, אומר כי תנאי פסק הבוררות של בית הדין "משולים לחולה סרטן שיילך לרופא ויקבל אקמול".

עוד טוען עו"ד הומיונפר כי למעלה מ-8 חודשים לא טרחו הדיינים להוציא פסק דין המורה לשכן הפוגע לתקן את המפגעים, אבל עם התערבותו בפרשה, מיהרו לפתע לפסוק נגד כהן. "מכך ניתן ללמוד שייתכן שקיימת זהות אינטרסים בין הצדדים. חוסר תום-הלב פורץ וזועק מתוך ההליך. אין מדובר בבית דין צדק, אלא בבריונות", אומר הומיונפר.

מכל מקום, חרף האיום המפורש, פנה כהן לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בפסק דין שנתן לפני כחודש הפך האחרון את פסיקת בית הדין, וקבע כי פסק הבוררות יבוטל.

הצדדים קיבלו את הצעתה של השופטת יהודית שבח, לפיה השכן המשפץ יתקן את מלוא הנזקים בדירתו של כהן, וזה יהיה רשאי, לאחר התיקונים ובוא החורף, לבקש מבית דין צדק לכנס ישיבת בוררות נוספת, בה הוא יוכל לטעון לגבי טיב התיקון ולהציג חוות-דעת מומחה נוספת.

"במקרה של טעות משפטית או פרשנות לא נכונה של דין תורה - בתי המשפט אינם מתערבים"

מקרה כזה המתואר בכתבה, בו מובאת החלטה של בית דין צדק של העדה החרדית (בסוגיות של דיור או אחרות) לפתחו של בית משפט אזרחי, לא כל שכן כאשר החלטה זו נהפכת על-ידי האחרון, אינו שכיח.

"דינו של בית דין צדק, ככל בית דין פרטי, הוא כדינה של בוררות. מאחר שהמערכת מכירה בהליך הזה, שאינו כבול לסדרי הדין הרגילים ותלוי בהסכמת שני הצדדים, קשה מאוד לבטל אותו, אלא כשמתקיימים כמה תנאים", אומר שופט בית משפט השלום בדימוס, עו"ד דניאל ארנסט, ששימש בעבר כיו"ר הוועדה לבוררויות וגישורים של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב.

"כך למשל, כאשר הליך הבוררות נעשה תוך חריגה מסמכות, כשמתגלה שהייתה היכרות קודמת בין הבורר לאחד הצדדים, או כאשר קיים חשש לפגיעה בצדק הטבעי, כלומר כשנעשה חוסר צדק ברור לאחד מבעלי הדין".

"כשמדובר על טעות משפטית של הבורר", מדגיש ארנסט, "בתי המשפט אינם מתערבים. כך גם בפרשנות לא נכונה של דין תורה".

לדבריו, הימנעותם של בתי המשפט הרגילים מלהתערב בהחלטות בוררים אינה שמורה רק לבתי הדין החרדיים, אלא לכל ערכאות השיפוט הוולונטריות. "במקרה זה (הסכסוך המתואר בבני-ברק - א.ש.), אי-הצדק שנעשה כנראה זעק לשמיים", הוא אומר. "האזהרה בעניין הרמת היד על תורת משה רבנו - מבחינת בתי המשפט זו כבר הפעלת לחץ בלתי הוגן שפוגמת ברצון החופשי של בעל הדין, וגם חורגת מסמכותו של הבורר".