כל מי שנע מדי יום בצירי גוש דן חש את הצפיפות והעומס הבלתי נסבלים, המשפיעים לרעה על איכות חיינו. כל זאת עוד לפני תחילת העבודות על הרכבת הקלה שיוסיפו סבל רב לכולנו בשנים הקרובות. בתוך כך, מתחת לפני השטח וידיעת הציבור, הולכת וגדלה בעיה נוספת, הנגזרת ממצוקה לאומית העומדת על סדר-היום הציבורי, מצוקת הדיור. בעיה זו עלולה להוליד כאוס אורבני בלב המדינה ומצוקה לאומית נוספת.
מטעמים כלכליים או פופוליסטיים, מדינת ישראל על זרועותיה הרבות החליטה לקדם במקביל מספר תוכניות בנייה ללא תיאום; תוכניות המתעלמות מבריאות הציבור, מערכי איכות הסביבה ואיכות חיים עתידית. זאת, סביב מצוקת הדיור שנדמה כי כל האמצעים כשרים כדי לפתור אותה. מצוקה ובעיה כאובה הנוגעת לרבים מאיתנו, אך בלי לשים לב אולי, נראה כי אנו מייצרים כאן, בשל החיפזון לבנות, בעיות גדולות ונוספות שעלולות לפגוע באיכות חיינו בשנים הבאות.
באזור המרכז הולכות ונרקמות תוכניות בנייה, בסדרי גודל שטרם נראו במדינה. באזור פי-גלילות מתוכננת שכונה של 12,000 יחידות-דיור שייבנו במגדלי-מגורים בגבהים של 30-40 קומות. מעט צפונית מזרחית משם, באזור "המחנות", קיימת תוכנית להקמת שכונה של 14,000 יחידות-דיור. מעט מערבית משם, על שטח שכונת אזורי-חן, מתוכננות להיבנות 10,000 יחידות-דיור. מעט צפונית משם, בחוף התכלת, מתוכננות להיבנות עוד 10,000 יחידות-דיור. מזרחה משם, באזור רצועת הטניס בין תל-אביב לרמת-השרון מתוכננות להיבנות 6,000 יחידת-דיור נוספות. מדובר בצפיפות ללא תקדים במונחים של היום. בנוסף לכל אלה, בכיוון צפון-מזרח, באזור מתחם התעש, מתוכננת "עיר" חדשה, עם עוד 25,000 יחידות- דיור לפחות.
לכאורה, התוכניות האלה נראות כבנייה מבורכת, אלא שלמעשה עומד להיווצר כאן כאוס אורבאני על בסיס יומיומי. הבנייה הזו תעמיס עומס עצום על התשתיות הקיימות, בעיקר של תחבורה, שהן כבר עמוסות ממילא. אם בעת נסיעה בצירים הללו, תוך כדי עמידה בפקקים, אנו חשים כי הם פקוקים ועמוסים לעייפה, זה נכון: סקירות התחבורה שנעשו בשנים האחרונות, מלמדות שצירי התנועה של כביש 5, כביש 4 ונתיבי איילון, מצויים על גבול ה"כשל התחבורתי". יתרה מכך, על-פי פרסום של משרד התחבורה, תשתיות הכבישים בישראל נמצאות בפיגור בן 20 שנה אחרי המצב הנדרש בשטח.
גם על-פי נתוני חברת "ווייז", גוש דן נמצא במסלול (המהיר?) להפוך לגוש פקוק אדום וגדול. ובקרוב, למערכת הכבישים הצפופה כל-כך יצטרפו כל תושבי הפרויקטים החדשים, כך שקריסת הכבישים היא רק עניין של זמן - אם לא ייעשה משהו בעניין. תחבורה ציבורית יעילה ונוחה תיתן מענה חלקי מאוד, ולא תפתור את הבעיה.
תנופת הבנייה היא מטרה חשובה, אך סיסמת מצוקת-הדיור אינה יכולה להפוך למילת-קסם המכשירה את כל האמצעים. כאשר מתוכננת תנופת בנייה בסדרי גודל עצומים, נדרשת במקביל ראייה תכנונית מקיפה וארוכת טווח שתביא בחשבון גם את התשתיות, הסביבה, והאנשים המתגוררים כיום באזור. אמנם צריך לבנות, אבל נכון ומתוכנן היטב. ישראל היא מדינה קטנה, ואין סיבה - וגם לא רצוי - לצופף חלק כה קטן ממנה בצורה כה דחוסה, עד כדי מחנק וחוסר יכולת להתנהל בחופשיות.
המדינה אינה יכולה להתעלם ממצוקת הדיור ועליה לתכנן מבנים באזורים רבים ורחבים יותר, אלא שתכנון כזה צריך להיעשות באופן מושכל שמביא בחשבון את התשתיות הקיימות והצורך ביצירת תשתיות חדשות, כמו גם, הפניית משאבים ראויים לנושאי תעסוקה, בריאות וחינוך.
ועד אשר ייעשה התכנון המושכל לפני שרצים לבנות, כדאי להסב את תשומת-הלב הציבורית לנושאים הללו, ולגלות מעורבות, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי ונתעורר לגיהינום אורבאני.
■ גיא קלנר הוא חבר מועצת העיר רמה"ש ויו"ר הוועדה לאיכות הסביבה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.