התיקון הגדול והמיוחל

בשעה שהעבודות על הרכבת הקלה נמשכות במרץ, בתוך ים החששות מפני האבק, הלכלוך, התארכות השנים, חסימות הצירים והפקקים, וגם החולדות שיעלו מתוך החפירות, כדאי להביט לרגע גם על התמונה הרחבה, ולשאוב עידוד מההשפעות הטובות הצפויות של הקמת הרכבת הקלה.

הספורט הלאומי של הימים האחרונים הוא לשלוף קטעי ארכיון המעידים שאת הפרויקט הזה מנסים להקים עוד מהשנים שלפני קום המדינה. אבל האנקדוטות המשעשעות האלה רק מסמלות את החשיבות העליונה שבהקמת פרויקט הסעת-המונים זה בגוש דן, ולכן - טוב שהוא מגיע. ועדיף שנקבל את החולדות ואת החסימות ברצון, מהסיבות הבאות:

תל-אביב רבתי היא עיר פקוקה. עומס התנועה בה יוצר לחץ על תשתית התחבורה, מצופף אותה, מאט ומסרבל את הנסיעה ומשפיע לרעה הן על איכות חייהם של הנהגים, והן על כל תושבי המטרופולין. כדי להבין את סדרי הגודל של ההקלה הצפויה, נזכיר שרכבת קלה אחת, שקטה ובלתי מזהמת, תתפוס את מקומם של כעשרה אוטובוסים, או 400 מכוניות. הרכבת תסיע מדי יום מאות-אלפי נוסעים, העובדים וחיים במטרופולין המנקז אליו מדי יום קרוב למחצית מאוכלוסיית המדינה.

לאורך עשרות שנות הזנחה של מערכי הסעת-המונים בישראל, הלך ונמתח פער גדול, שנות דור של ממש, בין התחבורה הציבורית של ישראל לתחבורה הציבורית של מדינות העולם, לרבות מדינות נחשלות ומפגרות בהרבה מישראל. בקהיר למשל, פועלת רכבת תחתית קרוב ל-30 שנה, ובפיונג-יאנג, בירת קוריאה-הצפונית, היא פועלת כבר יותר מ-40 שנה.

הרגלי התנועה של אזרחי ישראל מבוססים על רכב פרטי. הם משתמשים בשירותי תחבורה ציבורית רק בכרבע מהיקפי השימוש בתחבורה ציבורית במדינות מפותחות. לשם המחשה, לעומת 300-550 נסיעות לנפש בשנה בתחבורה הציבורית בערים כמו פריז, לונדון, וינה ואחרות; בת"א נרשמו רק כ-120 נסיעות לנפש לשנה. מיעוט המשתמשים בתחבורה הציבורית מונע את המשך פיתוחה ושכלולה, וחוזר חלילה. זהו מעגל-קסמים שלילי, שפוגע במערכי הסעת-ההמונים בישראל לאורך עשרות שנים.

מה שקורה בימים אלה בתל-אביב, הוא התיקון הגדול והמיוחל. ממחקרים עולה שהסיבות העיקריות להימנעות הציבור משימוש בתחבורה ציבורית הן העדפת נוחות השימוש ברכב פרטי ומהירות ההגעה ממקום למקום. הרכבת הקלה הופכת את המשוואה הזו על פיה: יותר נוח להשתמש בה, והיא גם תביא את נוסעיה אל יעדיהם מהר יותר מהמכונית הפרטית.

אנחנו עומדים כיום בפני מהפכת תחבורה בעלת חשיבות היסטורית. תל-אביב תהיה נקייה יותר, שקטה יותר, יעילה יותר וגם בטיחותית יותר. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, והעומד בראשו, השר ישראל כ"ץ, "עשו משהו בשביל מדינה". עכשיו עלינו לדרוש מהם להפגין את אותו כושר ביצוע, גם בתחום המאבק בקטל בדרכים. בתחום תאונות-הדרכים, בניגוד להקמת תשתיות תחבורה מתקדמות, אנחנו בכישלון מוחלט.

הכותב מכהן כמנכ"ל עמותת אור ירוק