"מבחינה גופנית זה היה כמו לקבל חיסון; רגע של כאב ביד שנגמר ממש מהר", כך תיאר האנס שיובלאד השוודי את הרגע שבו הושתל מיקרו-שבב תחת עורו.
מדובר בשבב NFC (near-field communication, תקשורת טווח אפס) שמאפשר לשיובלאד לפתוח את המשרד, להפעיל את האזעקה ולעבור בין חדרים.
כ-15% עד 20% מבין 250 העובדים בסביבת העבודה המשותפת Epicenter בשטוקהולם, שם עובד שיובלאד בתפקיד ניהולי, הצטרפו לתוכנית, שמאפשרת להם לוותר על התקני אימות וכרטיסי מפתח אלקטרוניים. שיובלאד הציג את התוכנית מוקדם יותר השנה, ומאז הוצף באינספור פניות מאת חברות שביקשו להפעיל מערכות דומות. "חברות אבטחה, מפעילי משרדים, חברות נדל"ן ואפילו ארגונים צבאיים רוצים לראות איך הטכנולוגיה הזאת עובדת", אומר שיובלאד.
מדובר בחלק ממגמה כוללת ששואפת להשתמש בטכנולוגיה - לרוב בהתקנים לבישים דוגמת משקפיים חכמים, צמידים, שעונים ותגים, ולא בשבבים מושתלים - כדי לנטר את תנועות העובדים ולשפר את התפוקה. היעילות המובטחת ומבוססת הנתונים עשויה להיראות מבטיחה ומפתה בעיני המנהלים הבכירים, אבל יש לה מחיר: זכותם של העובדים לפרטיות.
"זה התחיל עם דיונים על ביג דאטה שעסקו בתובנות עסקיות ולא הביאו בחשבון את חלקו של הגורם האנושי בנתונים. טכנולוגיה לבישה יכולה לסייע לנראות של כוח העבודה בפאזל הזה", אמר כריס בראואר, מנהל חדשנות באוניברסיטת גולדסמיתס, לונדון.
אלא שלהתקנים הללו צריכה להתלוות גם מערכת מיחשוב רבת עוצמה. "כשלעצמם, ההתקנים הלבישים אינם שימושיים", מוסיף גיום רוק מחברת Salesforce. "הם צריכים להיות חלק ממהלך שמוביל למערכת מידע שמשלבת ביג דאטה, ענן ואנליטיקה. החיבור בין כולם הוא אתגר".
אחד הטרנדים המרכזיים בתחום הוא השימוש בהתקנים לבישים כדי לעקוב אחר מצב בריאותם של העובדים, שההתקנים מנטרים את רמת הפעילות שלהם כחלק מתוכניות בתחום הבריאות והרווחה. נתונים כאלה עשויים להשפיע על פרמיות ביטוח בריאות ועל תוכניות תמריצים אחרות במטרה לצמצם עלויות בתחום הבריאות.
במסגרת תוכנית תמריצים מסוג זה, ענקית הנפט BP, לדוגמה, הפיצה במרוצת 2015 יותר מ-24,500 התקני ניטור כושר מסוג Fitbit בקרב עובדיה בצפון אמריקה בלבד.
"התוכניות האלה קשורות לא פעם קשר הדוק למשא ומתן שהחברות מקיימות בניסיון להוריד את תשלומי הביטוח הקולקטיביים. החתמים נוטים לסמוך על התקנים כאלה יותר מאשר על דיווח מפי העובדים עצמם", מסביר בראואר.
לפי גרטנר, בשנת 2013 יותר מ-2,000 חברות ברחבי העולם הציעו לעובדיהן התקני ניטור כושר. בשנת 2014 כבר היה מספרן כ-10,000. הפירמה חוזה כי בשנת 2016, רוב החברות המעסיקות יותר מ-500 עובדים יציעו התקנים כאלה.
לצמצם תאונות
התקנים לבישים עשויים לשחק תפקיד מהותי בעבודות עתירות סיכון בתעשיות כמו כרייה, נפט וגז. נהגי משאיות במכרות הפחם של חברת ריו טינטו באוסטרליה, לדוגמה, משתמשים בהתקן SmartCap, שנראה כמו כובע מצחייה רגיל אך מכיל חיישנים לניטור ערנות. ההתקן מספק התראה מוקדמת למקרה שבו הנהג מתקרב למצב של "כמעט שינה", ובכך אמור לצמצם את מספרן של תאונות.
דוגמה אחרת היא XOEye, אשר פיתחה משקפיים חכמות לתעשייה, שמאפשרות לצלם ב-HD וידיאו של בעיות מורכבות בתחומי הבנייה, הייצור או השירותים בשטח. המשקפיים מאפשרים תקשורת דו סטרית כך שצופה מרוחק - מנהל או מומחה טכני - יוכל להנחות או להכשיר את חובש המשקפיים מרחוק. APX Labs עובדת עם Salesforce על מערכת דומה, Skylight שמה.
אחד היישומים המוכרים ביותר להתקנים לבישים במקום העבודה הוא ייעול לוגיסטי. רשת המרכולים הבריטית טסקו, לדוגמה, מספקת צמידים לעובדי מרכז ההפצה שלה באירלנד. צמידים אלה מאפשרים מעקב אחר הסחורות המועברות בינות לכ-15.5 קילומטר של מדפים, ובכך להיפטר מלוחות כתיבה ולאפשר למנהלים להעריך את מועדי הביצוע.
גם ה"אורזים" במחסניה של אמזון עונדים תגי GPS ומצוידים בסורקים ידניים המנחים אותם אל הנתיב היעיל ביותר.
לטכנולוגיה הלבישה עשויים להיות יתרונות משמעותיים, אך לצד זאת היא מציבה גם כמה אתגרים מהותיים - ואלה הולכים ומתרבים בעוד ההתקנים מתחילים לאסוף יותר ויותר נתונים אישיים וביומטריים. ההתקנים לצרכן לא תמיד מצוידים במנגנוני הצפנה משמעותיים או במנגנונים אחרים לשמירה על נתונים אישיים, כך שהחברות עלולות לסבול מדליפות מידע או מגניבתו.
"אנחנו שומעים על דליפות נתונים מדי שבוע - ונאיבי לחשוב שזה לא יקרה עם ההתקנים האלה", אומר פול לנוי, עורך דין המתמחה בטכנולוגיה. סיכון נוסף הוא יצירה לא מכוונת של סביבת עבודה מדכאת, שתפגע במוראל של העובדים.
"אפשר לראות בזה כלי פיקוח חודרני, לא רק כלי לשיפור התפוקה או הביצועים", מסביר בראואר.
תחושה לא נוחה
חברות היועצים הבריטית Profusion, המתמחה בתחום מדע הנתונים, גילתה את הדבר בדרך הקשה. היא ערכה מחקר כדי לגלות אילו מין נתונים יוכלו המעסיקים לקבל מהתקנים לבישים שיפעלו 24 שעות ביממה. המטרה היתה לשפר את רווחתם של העובדים, ובמסגרת המחקר נבדקו 171 מדדים, ובכללם קצב לב, רמת פעילות, מיקומים ונתונים אחרים.
"אחד המשתתפים גילה שהעובדה שקצב הלב שלו נמדד כל הזמן גורמת לו לעצבנות", אמר מנכ"ל Profusion, מייק וסטון. עובדת אחרת חששה שמנהל הקו שלה יעקוב אחר רמות הסטרס שדיווחה עליהן. "היא הרגישה לא נוח להיות מתחת למיקרוסקופ".
וסטון אומר כי הדבר מלמד על דרגת הזהירות אשר החברות נדרשות לנקוט בבואן ליישם תוכניות הכוללות טכנולוגיה לבישה. "אם יש משהו קריפי בפעולות שלך, כנראה שעדיף שלא תבצע אותן", הוא אומר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.