תלויים באוויר

פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) נהגה ביחסה אל הלל (איליק) רוז'נסקי כבית הלל, כשהחליטה שלשום (א') שלא להעמיד אותו לדין בפרשת "בישול" הדוחות לכאורה בחברת דלק נדל"ן, ולחתום עימו על הסדר מינהלי.

במסגרת ההסדר ישלם רוז'נסקי, מנכ"ל החברה לשעבר, קנס בסך 720 אלף שקל, וכן הוא התחייב שלא לכהן בתפקיד בכיר בחברה ציבורית במשך 8 חודשים. בתמורה, חסכה לו הפרקליטות ניהול הליך משפט פלילי ארוך וסבוך מול המדינה בבית המשפט, שאת סופו מי ישורהו.

עם זאת, ואף שהפרקליטות נהגה עם רוז'נסקי כבית הלל - הוא מרגיש כאילו נהגה בו כבית שמאי. זאת, בעיקר בגלל התמשכות ההליכים בעניינו. עינוי הדין שממנו סבל רוז'נסקי במשך שנות החקירה, השימוע והתקופה שלאחר השימוע הוא כה חמור, עד שמבחינת התחושה שלו הוא כמעט מגמד את ההישג של עורכות דינו, איריס ניב-סבאג ונוית נגב, ושל הפרקליטות, בהגעה להסדר.

הסאגה הזו נמשכת מאז שנת 2009, אז פתחה רשות ניירות ערך בחקירה נגד בכירים בדלק נדל"ן, בראשם רוז'נסקי, בנוגע להאשמות הנוגעות לאמיתות ולנכונות הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2008.

4 שנים חלפו, ורק ב-2012 קיימה הפרקליטות שימועים לפני העמדה לדין לרוז'נסקי, לחברה ולשני מנהלים בכירים נוספים. לאחר הליכי השימוע נסגרו התיקים של המנהלים הנוספים, ונזנחו מרבית החשדות גם נגד רוז'נסקי.

אך אחת הפרשיות נותרה "בחיים". מדובר בפרשייה שעסקה בתשקיף להנפקת ניירות ערך שערך רוז'נסקי, ושבמסגרתו הוא נמנע מלהציג עובדות מהותיות הנוגעות לשווי רשת חניוני רכב הפזורים ברחבי אנגליה.

בשל סיבות שונות ומשונות, מאז ועד שלשום התלבטה פרקליטות מיסוי וכלכלה אם להעמיד לדין את רוז'נסקי או לחתום עימו על הסדר. המשמעות מבחינתו הייתה שהוא נותר תלוי באוויר, מתהלך כשאות קלון של חשוד בפלילים מעליו וכמי שנתפס בעיני הציבור כעבריין.

חשוב להדגיש כי האחריות לכך שההליכים בעניינו של רוז'נסקי נמשכו שנים כה רבות רובצת לא רק על אנשי הפרקליטות ורשות ניירות ערך, אלא גם על שני הצדדים שניהלו קרב משפטי עיקש במהלך החקירות, השימוע והמשא-ומתן המורכב, בדרכם להגיע להסדר. עם זאת, הציבור נושא את עיניו אל הפרקליטות ואל הרשות ומצפה מהן ליעילות וליכולת להגיע להחלטות צודקות בזמן סביר, ולא אל החשודים בפלילים וסנגוריהם.

ההסדר עם רוז'נסקי התאפשר מלכתחילה בזכות חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך (חוק אכיפה מינהלית), שחוקק ב-17 בינואר 2011. עד כניסת החוק לתוקף, הליך האכיפה היחיד על-פי חוק ניירות ערך היה ההליך הפלילי. בין היתר בשל התמשכות ההליך הפלילי והנזקים שהתמשכות זו גרמה, הוחלט על יצירת מנגנון אכיפה מינהלי. אך אם לוקח לפרקליטות ולרשות ניירות ערך שנים ארוכות להשתמש בכלים האלטרנטיביים שקיבלו - ואלה דווקא מאריכים את ההליכים - אז מה היה הטעם לחוקק אותם?

באחד מפסקי דינו כתב שופט בית המשפט העליון לשעבר, צבי ברנזון ז"ל, כי "הצדק, כמו הגשם, הוא לברכה ולא לקללה, כשהוא בא בעתו וניתן במשורה נכונה". ברשות ניירות ערך ובפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) עובדים אנשים ישרים, מוכשרים ומקצועיים. מיטב בנותינו ובנינו. לנו, כציבור, מותר לצפות ואף לדרוש מהם, שהצדק לא רק ייעשה וייראה, אלא גם ייעשה וייראה תוך זמן סביר.