אל תאכלו את העו"ש: שמרו על ערך הכסף שלכם

*** הכתבה מטעם מזרחי-טפחות

החדשות הישנות הן שהריבית במשק נמצאת בשפל של כל הזמנים ועומדת על 0.1 אחוז. מכאן שכעת הזמן לבזבז ולהניע את גלגלי המשק. אולם המציאות היא שהריבית נמוכה זה זמן רב וביחד עם יוקר המחיה, הציבור לא באמת מפזר כספים ללא הכרה.

ישנה ירידה בצריכה ברשתות השיווק, ורשתות האופנה מדווחות גם הן על ירידה במכירות מזה שני רבעונים. הנתונים מראים כי כשיש לנו כסף בעו"ש - אנחנו פשוט משאירים אותו שם. בין השאר בגלל הפחד ממינוס בחשבון ולמען תחושת ביטחון ויציבות.

סדר בבלגן

כשיוקר המחיה עולה, והכסף שלנו לא עולה ביחד אתו, הוא נשחק ריאלית. בעוד שנה, ה-1,000 שקל שלנו יקנו פחות ממה שהם קונים היום - כוח הקנייה שלנו יורד ואנחנו מפסידים בכל פעם שהכסף שלנו לא עובד בשבילנו. אחת הדוגמאות הידועות לכך היא זו של מחיר הגבינה הצהובה: בשנת 1986 קילו גבינה עלה 7 שקלים, כיום, בסכום זה נוכל להרשות לעצמנו לרכוש קצת פחות מ-150 גרם.

התופעה הנפוצה ביותר של כסף ששוכב ומתפוגג באוויר מתרחשת כשאנו משאירים סכומים נאים בחשבון העובר ושב ונותנים להם להעלות אבק, ללא אפשרות לצמוח ולגדול. גרוע מכך, הכסף לאט, אבל בטוח - הולך ונעלם, כי כסף בעו"ש לא נשאר בחשבון, הוא בד"כ יעבור לקופה רושמת כלשהי.

כל מי שחי במדינת ישראל בשנים האחרונות שם לב לסכומים ההולכים ומאמירים שאנחנו משאירים במכולת ובחנויות הצריכה. אחת התוצאות השליליות של תהליך זה היא שרוב הצעירים בגילאי 30-40 חושבים על הכאן ועכשיו ולא מתכננים קדימה.

סיבות ותירוצים יש למכביר - אולי אין איך לחסוך; יש תחושה שהמצב שביר ולא יציב; ממשלות ישראל קמות ונופלות; רפורמות צצות ומתפוגגות. מדובר בתירוצים טובים, אין ספק, אולם ברגע שהקידומת הגיל שלנו מתחלפת מ-2 ל-3 ואחר-כך ל-4, לרובנו יש אחריות לפרנס לא רק את עצמנו, אלא גם כמה קטנטנים נוספים. לכן מחובתנו לחשוב קדימה, לדאוג לעצמנו ולתכנן את החיים עם ראייה רחבה וארוכת-טווח.

 לחשוב חסכון בכל מקום / קרדיט: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

השליכו את התירוצים והתחילו לחסוך. לפרטים על מגוון הפיקדונות במזרחי-טפחות לחצו כאן>>

הגנה מפני צרכנות לא נבונה

חלקנו יכולים ומצליחים לחסוך בכל חודש סכום יפה, אבל גם רבים אחרים שמחודש לחודש "מסתדרים" נתקלים מעת לעת בסכומים לא מבוטלים של 10-20 אלף שקל מקרן ההשתלמות שהשתחררה, מדמי הבראה, מתשורה מההורים וכדומה. הנטייה הראשונית היא להשאיר את הכסף בעובר ושב כי מי יודע מה יילד יום. וגם בדיוק יצא לשוק טאבלט חדש ותמיד רצינו אופניים חשמליים או לטוס לחופשה קצרה. כל אלה מטרות ראויות, אבל הצעד הנכון הוא לקחת את הסכומים האלה ולשים אותם בצד.

בין אם נרצה ובין אם לאו, כל עוד הכלכלה לא משגשגת, והמשכורות שלנו לא מרקיעות שחקים, עלינו להיות צרכנים נבונים בהווה ומוכנים לעתיד. התנהלות פיננסית נכונה היא קריטית יותר מאי פעם. חלק מהתנהלות כזו היא ללמוד ולהבין את גובה ההכנסות וההוצאות החודשי, ובתוך חישוב ההוצאות, מראש, להקצות סכום קבוע לפיקדונות. בפיקדונות הכסף נותר נזיל, הוא צובר ריבית מסוימת שהיא בוודאי גבוהה מהאפס ריבית על העו"ש וגם, ואולי חשוב מכל, כסף שאינו בעו"ש אינו מתבזבז. כסף בפיקדון גורם לנו להיות צרכנים נבונים יותר וכדאי לראות בו שומר ראש שמגן עלינו מפני צריכה לא נבונה.

לחסוך למען מטרה, להתכונן לעתיד

חשוב להפנים כי חוסר פעולה הוא פעולה בפני עצמה, ויש לה השלכות. אם נשים בצד את הנטייה האנושית המובנת להוציא כסף שיש לנו בחשבון העובר ושב, שמטבעו הוא עובר ואז שב ונועד לצריכה הפרטית שלנו, ונעביר את סכומי הכסף הגבוהים יותר לתוכנית חיסכון, לדוגמה, 10-20 אלף שקל שבשגרה חיים לנו בחשבון הבנק - נעניק לעצמנו מרווח נשימה וחופש פעולה בעתיד.

 נשאר כסף שימו בצד! קרדיט: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הבנקים השונים מציעים מסלולי חיסכון רבים שמאפשרים נזילות בשילוב ריבית נאה. אולי נרצה לצאת לטיול משפחתי בשנה הבאה, אולי לקנות אוטו, ואולי נצטרך את הכסף כדי לפתור בעיה שתצוץ. כאשר אנחנו משאירים את הכסף בעו"ש אנחנו למעשה מצמצמים את מרווח הנשימה שלנו בעתיד.

במקרה האופטימי פחות - נאלץ להשתמש בכספי הפיקדון על הוצאה בלתי צפויה, שבדרך אחרת נצטרך לקחת בשבילה הלוואה. והלוואה צריך להחזיר והריבית על ההלוואה גבוהה מהריבית על הפיקדון. עדיף ליהנות מריבית על פיקדון, מאשר לסבול ממנה בהחזר הלוואה.

כאמור, הלוואה אינה מחויבת המציאות. ברגע שיש לכם כסף בעו"ש, העבירו אותו לפיקדון.עצם הידיעה שיש כסף סגור בצד כבר מעניקה תחושת ביטחון ויציבות - אלמנטים נדירים בחיינו המודרניים.

התחילו לחסוך עם מזרחי-טפחות: לפרטים על מגוון מסלולי החיסכון ולקביעת פגישה לחצו כאן >>