"תכננו לגייס כסף. לא היינו חברת סטארט-אפ שהגיעה אל פי תהום והייתה חייבת לקחת מה שמציעים לה, אלא חברה רווחית שמייצרת מזומן. לכן לקחנו את הזמן, בדקנו אפשרויות עם פרייבט אקוויטי ובבורסות. העסקה עם הסינים היא הטובה ביותר שיכולנו לחלום עליה" - כך מספר זיו תירוש, מנכ"ל חברת האגרוכימיה הישראלית סטוקטון, על העסקה שבמסגרתה נרכשה החברה על ידי החברה הסינית הבנג (Hebang), לפני כמה שבועות.
הבנג, הפועלת בתחום החומרים והאגרוכימיה, ונסחרת בבורסת שנחאי בשווי של כ-4.5 מיליארד דולר, שילמה 90 מיליון דולר עבור 51% מסטוקטון, כלומר לפי שווי של 176 מיליון דולר. סטוקטון עוסקת בתחום ההדברה, ופיתחה חומר הדברה ירוק, Timorex. עסקת הבנג-סטוקטון היא עוד חוליה בשרשרת של רכישות סיניות מחוץ לסין בכלל, ובישראל בפרט (כולל רכישת ענקית האגרוכימיה המקומית מכתשים אגן).
"זה עסק של חומרי הדברה לחקלאות שהחל אבי לפני כ-20 שנה, אשר 'הלחם והחמאה' שלו הוא ייצור מוצרים גנריים - קצת כמו מכתשים אגן שאבי הגיע ממנה", מספר תירוש. לדבריו, כשהוא הצטרף לחברה לפני 12 שנה הוא החל מהלך אסטרטגי ליצירת בידול ומעבר מחברת סחר לחברת מחקר ופיתוח. "התחלנו לפתח חומרי הדברה ממקורות צמחיים וירוקים - מוצרים מקוריים ולא גנריים, שאינם מוצרי כימיה סינתטית כמו רוב המוצרים בעולם ההדברה", מספר תירוש.
"באותה תקופה היה סימן שאלה אם המוצרים הירוקים יגיעו למיינסטרים של החקלאות. יש שש חברות כימיה ששולטות ביותר מ-80% מהתעשייה, בראשות סינג'נטה ובאייר. למעשה, אנחנו הצטרפנו לגל של חברות קטנות, רובן סטארט-אפים מארה"ב, שהחלו לפתח מוצרים ירוקים תוך שימוש במדע מתקדם. עשינו זאת מיכולותינו העצמאיות, והיום יש לנו חומר ירוק ראשון שנמכר במיליוני דולרים, ובמדינות מסוימות הוא משווק על-ידי סינג'נטה".
תירוש מציין שבשנים האחרונות השוק נפתח לחומרי הדברה ירוקים, ובעוד שתעשיית הגנת הצומח (שוק של 55 מיליארד דולר בשנה) צומחת באיטיות, הצפי הוא שהתחום הירוק יצמח בשיעור דו-ספרתי ויזנק משוק של כ-1-1.5 מיליארד דולר ל-6 מיליארד דולר. "אנחנו, עם המוצר שלנו והפייפליין - אחת החברות המבטיחות בתחום", הוא אומר.
על התחרות אומר תירוש כי "יש לא מעט חברות בתחום, אבל רק מעט, לא יותר מעשר, שיודעות איך עושים זאת ויש להן חומרים פעילים בשוק. התחום רותח: פריצת הדרך הייתה כשהתחילו לשלב חומרי הדברה ירוקים בריסוס לצד המוצרים הכימיים. סינג'נטה מציעה לחקלאים תוכנית ריסוס שבה בחלק מהגידולים, 25% מהחומר הוא שלנו".
"בישראל, ולא הולכת לשום מקום"
סטוקטון פעלה כל השנים כחברה פרטית ללא גיוסים חיצוניים, ומימנה את המו"פ מהמכירות של מוצריה הגנריים. אך לפני שנתיים הגיעו בחברה למסקנה שיש צורך בגיוס הון להמשך הפיתוח. "פגשנו מגוון של משקיעים פוטנציאליים מסוגים שונים, והמסר שעלה הוא שקצת מוקדם מדי לגייס", אומר תירוש. בחברה שקלו גם את האפשרות להנפיק בנאסד"ק.
בשלב מסוים, פנה לחברה אדם סיני שעובד איתם כבר שנים, והציע ליצור קשר עם הבנג, שהתחילה לחפש לראשונה השקעות מחוץ לסין. יו"ר הבנג הוא אחד מעשירי סין. "המשקיעים הסינים שלנו למעשה נכנסים לחברה כי ממשלת סין דוחפת את החברות שם לפעילות בינלאומית, וגם לתחום הירוק", מציין תירוש.
"בעסקה הזו מוזרם הרבה יותר כסף ממה שיצאנו לגייס, ובשווי מאוד מרשים מבחינתנו. הבנג אמנם שותפים, עם 51% מהחברה, אך מאידך מוגדר חוזית שהם לא מעורבים בניהול ויש לנו יד חופשית לבנות ולפתח את החברה. סטוקטון היא בישראל ולא הולכת לשום מקום, זו אחת ההתניות בהסכם. כך, שיש לנו מרחב פעולה והרבה כסף בקופה לבנות תוכנית השקעות ופיתוח מהירה". בין היתר מתכננת החברה להיכנס גם לתחום של גידול דגים ושרימפס על בסיס הידע שנצבר".
- היה חשש להכניס בעל שליטה פחות מוכר, שזו ההשקעה הראשונה שלו מחוץ לסין?
תירוש: "היו הרבה נעלמים, ובהתחלה היו סימני שאלה. אבל הבנג אמרו שהם חברה ציבורית ויש דוחות, והבטיחו שלא יתערבו בפעילות היומיומית שלנו. אמרו לנו 'תכניסו איזה סעיף שתרצו להסכם', וכך היה".
"הסינים רוצים לבורסה מערבית"
- עסקת כמצ'יינה-מכתשים אגן ב-2011 - במסגרתה רכשה החברה הסינית את הישראלית ב-2.4 מיליארד דולר - השפיעה על העסקה שלכם?
"זו שאלה מעניינת. בקרב הסינים ישראל נחשבת, למיטב הבנתי, כמרכז של טכנולוגיה, יצירתיות וחדשנות, גם בחקלאות. הסינים נמצאים פה בכל מקום, ויש גל של השקעות סיניות שמופנה, כנראה בהנחיה שלטונית, להמון טכנולוגיות, ובפרט בשרשרת המזון. זו מגמה מרתקת".
- המשבר בשוקי ההון הסיניים קרה במקביל להשלמת העסקה שלכם.
"נכון. אנחנו נוסעים לבייג'ינג לנהל מו"מ, וכמה ימים אינטנסיביים תוך כדי הנפילות בבורסות שואלים את עצמנו איך זה ישפיע, ולא רואים שום זיעה ניגרת ממצחו של הצד השני - עסקים כרגיל. גם אחרי החתימה היו ירידות, היינו במתח, אבל היה קלוזינג והכסף עבר. זו דינמיקה עסקית מאוד עניינית, ולא קיבלנו שום רמז של התרגשות מהתנודתיות".
אחד היעדים שהציבה הבנג לסטוקטון הוא הנפקה של החברה הישראלית בנאסד"ק תוך שנתיים-חמש שנים מהיום. "הם פעילים בבורסת שנחאי ורוצים להצליח גם בבורסה בעולם המערבי. בעיניי בורסה זה אמצעי ולא מטרה, אבל עבור משקיע סיני שיוצא בפעם הראשונה מחוץ לסין, זה יעד מעניין, והטווח של 2-5 שנים הוא טווח הוגן.
"יש חברת סטארט-אפ מהתחום שלנו שיצאה להנפקה בנאסד"ק לפני כשנה וחצי, וזה היה מוקדם מדי. היה באזז חיובי אבל אחרי שנה כל העסק התמוטט. הלקח שלי הוא להוציא לבורסה חברה בשלה, שלא תיפול על תנודתיות של סטארט-אפ".
- אבל אתה אומר שסטוקטון רווחית ומייצרת מזומנים, אז למה אתה חושש מכך?
"היינו רווחיים לאורך כל חיינו, אבל בשנה שעברה הפסדנו כסף בפעם הראשונה, כי אנחנו משקיעים בבניית מו"פ כסטארט-אפ לכל דבר. הפעילות הגנרית הרווחית - לא בשבילה יוצאים לנאסד"ק, ולא בשבילה הגיעו הסינים. היעד הוא להקים חברה טובה עם חומרי הדברה ירוקים. זה טרנד עם פוטנציאל, שטוב לחקלאי, טוב לסועד וטוב לכדור הארץ. קודם מה שהיה חסר לנו זה כסף, ועכשיו המכשול הוסר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
