ראש הממשלה בנימין נתניהו לא השתתף באופן פיזי במשא ומתן שנוהל ביומיים האחרונים מול יזמי הגז. שר האנרגיה יובל שטייניץ הגיע והלך לחדרי המו"מ אבל השאיר את עבודת הסגירה של הפרטים הקטנים לדרגים המקצועיים. והיה עוד גורם שנוכחותו עמדה כל הזמן בחלל: תביעת הפיצויים של נובל אנרג'י נגד מדינת ישראל. זו הייתה מונחת כאקדח טעון על שולחן הדיונים. הסיבה המיידית לפיצוץ המו"מ אמש הייתה קשורה ישירות לתרחיש התביעה העתידי.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, דרש שיובהר שהמתווה אינו מחייב את הכנסת. נובל רצתה להשאיר עמימות בסעיף הזה משום שההסכמה שדרש ליכט הייתה מקשה על סיכויי הצלחת התביעה בטריבונל הבוררות הבינלאומי. סגן נשיא נובל, קית' אליוט, הסביר שהוא אינו מוסמך לקבל החלטה בנקודה כה קריטית, הדורשת את אישור הדרגים הבכירים ביותר בחברה - וחזר ליוסטון.
כתב התביעה כבר מוכן, אומרים היזמים, ונרשם בו סכום מכובד בן עשרות מיליארדים. הוא כולל התחשבנות ארוכה עם המדינה על כל שינויי הרגולציה שנעשו כאן בשנים האחרונות מאז ועדת ששינסקי. בנובל מתייחסים לכתב התביעה הזה כאל הערובה היחידה שיש להם שהמדינה תעמוד בסיכומים. האמון שהאמריקאים רוכשים לממשלה ולהסכמים עמה שואף לאפס. הקרדיט שהאמריקאים נותנים למילה של הישראלים עוד יותר נמוך. במהלך המו"מ שאל מישהו את נציגי נובל מדוע הם אינם מסתפקים בהתחייבות של הממשלה למנוע חקיקה פרטית. "לקואליציה אצלנו יש תמיד רוב בפרלמנט", הסביר להם במה שנשמע כמו הרצאה באזרחות ישראלית. "אם מה שאתה אומר נכון, אז איך תסביר שאתם לא מצליחים להעביר בכנסת את המתווה?" שאלו האמריקאים את הישראלים הנבוכים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
