חוזר למקורות: ראיון עם מחבר הספר "למה היהודים אומרים"

דורון בטשי, מרצה ויועץ שיווקי, גדל בציבור הציוני-דתי ברמת-גן. בקרב הקהל הזה, בטשי הפך לדוגמה מייצגת, כפי שהוא מתאר את הדרך שהביאה אותו לכתיבת הספר "למה היהודים אומרים": "בהרצאות בשיווק אני מדבר על כך שאנחנו עובדים בצורה רובוטית במקרים רבים, גם בשירות וגם במכירות. לא בהכרח קשובים למה שנאמר מצד הלקוח אלא רצים עם התשובה המוכנה בראש.

"אני לא הייתי כזה אף פעם. גדלתי בחברה של הכיפות הסרוגות. המסורת היהודית תמיד עניינה אותי. שאלתי שאלות כאדם סקרן ולא קיבלתי תשובות מספקות. לא באתי למרוד, אבל פיעמה בי השאלה למה עושים מה שעושים. וכך אני בא לשאול למה ב'שמע ישראל' מכסים את העיניים ב-3 אצבעות ולמה שמים 4 מוטות בחופה.

"ראיתי שרוב האנשים לא יודעים את הסיבות לדברים. יצא לי להרצות במגזר קרוב לחרדי וגם שם נותנים סברות ולאו דווקא פרשנות מוצקה. כשבדקתי את הדברים ונתתי להם תשובות, ראיתי את הצמא אצל אנשים. בהתחלה חשבתי על הכנת ספרון קטן שיחולק בבית הכנסת ובהמשך נתקלתי בסקרנות שכמעט הפחידה, בגלל הידע העצום והפלפול האינסופי שקיימים בגמרא ובמשנה".

- בוא נתחיל מהבסיס היומיומי. למה אומרים "בלי עין הרע"?

"רוב האנשים חושבים שהמשמעות היא שחלילה לא ניפגע מעין הרע, אבל ההלכה לא מדברת על עין הרע ולא עוסקת בזה, אלא גורסת שאדם שיש לו עין רעה ייפגע - ואדם טוב עין, יהיה לו טוב. אז אומרים: מה שאתה מאמין, זה מה שיקרה לך".

- כשאתה שואל, אתה מוצא תשובות יפות אבל גם כאלה שנשמעות קצת כמו אגדות ילדים. למשל, שקדיש נאמר בארמית דווקא, כי המלאכים מסננים תפילות מהיושב במרומים, ולכן אנו מדברים בשפה כזו כדי שהם לא יבינו את תפילתנו. זו לא סיבה מעט רדודה?

"אספר לך קוריוז קטן. בהדרכה ליזמות עסקית שקיימתי בעפרה, ישב לידי סופר סת"ם. אמרתי שם שהם לא מבינים את הסיבה לכל מה שהם עושים, הם טענו שכן, אז שאלתי מה זה 'בעגלא ובזמן קריב' בקדיש? מה פירוש 'בעגלא'? הם לא ידעו. בשעה 2:00 בלילה אני מקבל מאותו סופר סת"ם הודעה שהוא לא יכול היה לישון עד שבדק - זה 'במהרה'.

"לגבי הקדיש בארמית, יש לזה 2 תשובות. הפשוטה היא שזו הייתה השפה פעם, והשניה היא המדרש שהזכרת, על המלאכים. היא נשמעת כאגדה אבל יש בה מסר יפה: ככה מתאפשר לכל אדם להגיד קדיש. כל אחד יכול לומר קדיש ולא מפשפשים אם הוא דתי או לא".

השחור הישן

הפרויקט של הבנת מקורותיהם של דברים, הוביל כבר לשיתוף פעולה מעניין. בטשי: "לאחת ההדרכות הגיע בחור חרדי והחל לעיין בספר. ביקשתי ממנו הערות והוא התקשר למחרת נרגש, אמר שהוא מחב"ד והתרשם מבהירות ההסברים ושאמרתי דברים בשם אומרם ופתאום נפל לו האסימון: בחב"ד מסבירים דברים ברמה מתקדמת, בעוד שדברים בסיסיים אינם מובנים. הוא התקשר למי שאחראי לאתר חב"ד בניו ג'רזי ומאז כבר הקלטנו יחד 7 סרטונים שנקראים 'למה אנחנו עושים את זה?'. עכשיו נקליט עוד 7 סרטוני כאלה".

באופן מעניין, דווקא ביחס לאחד המנהגים הבולטים ביהדות החרדית, הלבוש השחור, שנדמה למבקרי קהילה זו, שברורים מקורותיו, לבטשי יש השגות: "הטענה שהחרדים פיתחו מנהג זה כשניסו להידמות בלבושם לפריצים הגויים, לא נראית לי הגיונית. היהודים הרי חיפשו סימנים מבדלים - כמו הציצית והכיפה. לו רצו להידמות לגויים, לא היו עושים זאת".

בינתיים בטשי מופתע מהקבלה של הספר במקומות שציפה לזכות מהם לניכור: "חשבתי שאפול אצל אתאיסטים או חרדים, אבל גיליתי פתיחות בשתי הקהילות האלה", הוא אומר.

ועם הרוח הגבית הזו, השלב הבא מבחינתו הוא הרחבת הפרויקט לחו"ל: "אני מתכנן מסע בקהילות היהודיות ומחפש עכשיו תורם. המטרה היא להגיע ליהודים ולישראלים שם ולעשות נפשות להיכרות עם היהדות, לספר מי אנחנו, לחבר בין האתאיסט לחרדי, לחבר בין הקצוות".

מדוע ולמה? מקורות של אמונות ומנהגים ביהדות

- למה שמים כיפה? אין לכך ציווי בתורה.

א. מתוך יראת שמים - חובת חבישת כיפה בעת הכניסה לבית כנסת ובזמן אזכור שם השם מגיעה מימי הכוהן הגדול שחבש מצנפת, ויתר הכוהנים חויבו לחבוש מגבעת. ב. גילוי צניעות והכרה בסמכות עליונה. ההלכה פסקה שאין ללכת יותר מ-4 אמות (כשני מטרים) ללא כיסוי ראש.

- למה החרדים לובשים שחור?

א. צניעות: הבגד משדר כניעה וענווה, כיסוי כל חלקי הגוף, ללא משיכת תשומת הלב באמצעות סגנונות מוחצנים וצבעים זועקים. כעובדי ה' יש להיות מכובדים ונקיים כעומדים מול מלך.

ב. התבדלות: שונות ממנהגי הגויים ואבחנה מובהקת בין חילונים לשומרי מצוות. ג. אבלות: סימן לאבלות על חורבן בית המקדש.

- למה מכסים את העיניים בקריאת שמע?

א. כדי שהמחשבה לא תוסט למקום אחר ב. להבהיר לאדם שגם כשהכול חשוך ונראה חסר תקווה, יש להמשיך ולהאמין.

- למה הקדיש נאמר בארמית גם היום?

ארמית הייתה שפת החולין המדוברת בתקופת הגמרא, והשתמשו בה לאמירת קדיש כדי ששם השם יתקדש ברבים, בלשון שהייתה שווה לכל נפש. ולמה בארמית עדיין היום? לפי המסורת, המלאכים מסננים את התפילות על-פי קדושתו של האדם, ומאחר ששפת הארמית אינה מובנת להם, עולה התפילה ישירות לבורא, דבר המאפשר גם "לחוטאים" לשאת דברי קדושה.

- לשם מה חופה?

החופה נמשלת לבית שהחתן מייעד למגוריו המשותפים עם הכלה. בימי קדם החופה הייתה מעין אוהל מתוח, ומימי הביניים נהגו לקשור ל-4 קצוות של הטלית או הפרוכת 4 מקלות.

- למה האבלים קורעים את הבגד?

לומדים זאת מאבלו של יעקב אבינו על בנו יוסף, שנאמר "ויקרע יעקב שמלותיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים". על ההורים לקרוע את הצד השמאלי בבגד, כנגד הלב, על השאר - מצד ימין.

- למה מדליקים נרות שבת?

יש יותר מסיבה אחת. המעניינת והפחות צפויה היא שלום בית - להסתובב בבית חשוך, עלול לגרום לשבירת חפצים וחלילה לפציעה, דבר שעלול ליצור מתיחות וכעס.

- למה אין "ראשון שלום", ויש "שבת שלום"?

יש מספר סיבות. אחת מהן היא כי היום שבו כולם שובתים ממלאכה מאחד את העם סביב אירוע מרכזי אחד, ולמעשה משכין שלום בין כולם. טוב, זה כנראה היה נכון עד "מלחמות השבת" בין החרדים לחילונים.