לאחרונה פגשתי שלשה מנהלים שפוטרו לאחר שנים רבות מדי באותו התפקיד (11, 9 ו-8 שנים), שלושתם בדרג שמדווח לסמנכ"ל בחברות בינוניות, בתפקידים לא טכנולוגיים. בכל המקרים הכתובת הייתה על הקיר זמן רב, אבל הם בחרו להתעלם למרות המחיר הכבד - פגיעה אנושה בתדמית המקצועית, עד כדי קושי מהותי להשתלב חזרה בשוק העבודה בתפקיד סביר. מדוע? משום שהם לא התפתחו כהוא זה מבחינה מקצועית, מה גם שהם נושאים על גבם את התדמית המתלווה לאדם שעושה את אותו הדבר שנים רבות ("ראש קטן", פאסיבי, מקובע, חסר מוטיבציה, לא שאפתן וכו'), תדמית שבמרבית המקרים משקפת היטב את המציאות.
האם הם פחות טובים ממנהלים מתחרים? חד-משמעית כן, גם מקצועית וגם ניהולית. למרות ששלושתם אינטליגנטים ובעלי השכלה אקדמית משובחת, הם חולקים מאפיין אישיותי מאד בולט, שהביא אותם לאותו המקום - הם חובבי נוחות. הם העדיפו לרבוץ שנים באותו התפקיד, כולל השניים שהיו מודעים חלקית למשמעות ההחלטה. להוציא את הצעיר שבחבורה (42) שהיה תקוע 8 שנים בתפקיד עוזר חשב ולא הבין מה לא בסדר, גם השניים שראו לאן הדברים הולכים בחרו שלא לנקוט בשום פעולה, אפילו לא טיפוח רשת קשרים אלמנטארית שתסייע להם בבוא היום.
שלושתם הולכים לשלם בחודשים ארוכים של אבטלה, הרבה מעבר לזמן הממושך ממילא שלוקח למצוא עבודה בתפקידי ניהול, גם עקב הפגיעה בערך השוק וגם משום שהם ממשיכים להתנהל בנחת. שכרם עתיד להיפגע בעשרות אחוזים, וישנו ספק רב לגבי יכולת ההישרדות שלהם בתפקיד הבא. אנשים שעבדו שנים ארוכות באותו ארגון מתקשים יותר מאחרים להסתגל לסביבה מקצועית ותרבותית חדשה, ולעיתים קרובות נפלטים תוך זמן קצר.
מנהלים משלמים יותר
איך יודעים כמה שנים זה יותר מדי, והאם בכל המקרים שנים ארוכות באותו התפקיד מזיקות לקריירה? נתחיל בזה שישנם תפקידים שמחיר ההיתקעות בהם נמוך יחסית - למשל בתחומים בהם ההתפתחות המקצועית מוגבלת ממילא (אדמיניסטרציה וכדומה), או כשנמצאים בגיל שהקריירה בשלב הדעיכה והאינטרס לשרוד באותו התפקיד ברור. מאידך, ישנם אנשים שממלאים את אותו התפקיד הרבה שנים אבל תרומתם המקצועית איננה מוטלת בספק - למשל מנהלים בכירים בחברות גדולות שכבר אין להם יותר מדי לאן להתקדם, או מנהלים בכירים שגויסו לסטארט-אפים וצמחו יחד איתם לחברות רציניות ומבוססות. דוגמה נוספת היא של מובילים טכנולוגיים בחברות רציניות, או מומחים בכל תחום אחר שהם מאבני היסוד של החברה. במקרים הללו אין פגיעה בתדמית המקצועית למרות השנים הרבות באותו התפקיד, ולראייה הם נהנים מפניות לא מעטות של חברות השמה ומעסיקים פוטנציאליים.
ברוב המקרים האחרים רביצה לאורך זמן באותו התפקיד פוגעת בערך השוק, פגיעה שגדלה ככל שהתפקיד בכיר יותר, שהרי ממנהל מצופה להיות ההיפך מתקוע (אקטיבי, יוזם, מוביל, שאפתן וכו').
מבשיל או נרקב
למי שמחפש תשובה מדויקת למספר השנים הנכון להישאר בתפקיד - לצערי אין כזו. זה משתנה ממקצוע למקצוע ומשוק לשוק, לכן כל אחד צריך לבדוק מה מקובל בתחומו. זה לא מסובך, רשת הלינקדאין מכילה את כל האינפורמציה, רק צריך לנתח כמה עשרות קריירות רלוונטיות ויש לכם את התשובה. ככלל, אחרי כשנתיים-שלוש באותו התפקיד חובה על כל אחד לבצע הערכה יסודית לגבי מעמדו בארגון ולענות על מספר שאלות: האם הוא מתפתח מקצועית/ניהולית, האם תכולת התפקיד מתרחבת, האם היקף האחריות גדל, האם הוא זוכה להערכת ממונים, מה הסיכויים שלו להתקדם יחסית לקולגות וכו', או בקיצור - האם הוא מבשיל או נרקב?
גם אם התשובה איננה חד-משמעית סיכוי סביר שאתם דורכים במקום וכי תוך שנתיים-שלוש נוספות תתחילו להרקיב, לא משנה באיזה תחום אתם.
■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
