מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה יוצא נגד מתווה הנפט

"הגנת הסביבה עברה אבולוציה בשנים האחרונות: מתחום אזוטרי וכזה המיועד ל'יפי נפש' או 'מחבקי עצים', אנחנו נחשבים היום לאחד המשרדים היותר חזקים. אנחנו יכולים לעצור פרויקטים של מיליארדי שקלים ולהעמיד מנכ"לים וראשי עירייה לדין פלילי" - כך אומר דוד לפלר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, בראיון פרישה מיוחד ל"גלובס". אחרי שנתיים בתפקיד, לפלר מדבר על קפיצת המדרגה הבאה שהמשרד צריך לעשות, על על הזיהום בחיפה, דליפת הגז של קצצ"א, נת"ע שלא עומדת בצו ההרשאה שלה ועל סעיף היציבות ה"מפוקפק" במתווה הגז.

"המשרד התחזק מאוד בשנים האחרונות, אך יחד עם זאת הוא לא נתפס כמועיל כלכלית למשק - וזה משהו שצריך לשנות", הוא אומר. "אם מסתכלים, למשל, על המים והביוב - אז ישראל הפכה למעצמה בתחום הזה. 80% ממי הביוב של ישראל מוסבים לחקלאות, כאשר הבאה אחרינו זו ספרד עם 30%. כך צריך להיעשות גם בתחומים אחרים שקשורים להגנת הסביבה, כמו אשפה, פסולת חקלאית, זיהום אוויר ועוד. אנחנו, במשרד להגנת הסביבה, לא צריכים להיות רק רגולטור. אנחנו אלו שיצרנו את הדרישות הסביבתיות, ועכשיו אנחנו גם צריכים לעודד טכנולוגיות וסטארט-אפים בתחום".

- אתם נתפסים כרגולטור שרק עושה צרות.

"זה אולי היה כך עד עכשיו, אך אין סיבה שזה ימשיך להיות. המשרד הוא חלק מהמדינה, ולכן במקום לחכות שיתכננו פרויקט, ואז המשרד יגיד 'נו נו נו' - המשרד צריך לקחת חלק בוועדות השונות ובפתרון משברים. קחי למשל את משבר הדיור: במקום לחכות שיציגו לנו תוכנית ואנחנו נאשר אותה או לאו, אנחנו צריכים להיות שותפים לתכנון כבר מההתחלה. דוגמה נוספת היא צוות קנדל (צוות רגולטורים בינמשרדי שהוקם במטרה לנסח את מתווה הגז, ה"כ) שלא לקחנו בו חלק". נזכיר, כי ממכתב ששלח המשרד להגנת הסביבה למשרד האנרגיה עולה כי אובדן ההכנסות למשק כתוצאה מייצוא גז ממאגר "תמר" לפני שמאגר "לוויתן" מחובר לחוף, יביא לאובדן של 140 מיליארד שקל למשק.

"אם מסתכלים על הנושא של קידוחי גז ונפט - אין שום תקנות סביבתיות בנושא. מי שמע על דבר כזה? כל הדבר הזה לא מוסדר. במתווה הגז אין שום התייחסות לנושא, ולא רק זאת אלא שהכניסו סעיף יציבות במתווה שלא יאפשר לנו גם לעשות דבר בעתיד" (סעיף שמעורר ביקורת רבה במתווה, לפיו המדינה מתחייבת שלא לשנות את הרגולציה במשק הגז למשך 10-15 השנים הבאות, ה"כ). הרגולציה בנושא הקידוחים בעולם מתפתחת כל שנה, ורק אצלנו לא ניתן יהיה לעשות כלום עוד 15 שנים כי היזמים דורשים יציבות. זה לא נשמע הגיוני".

- אם מדברים על אנרגיה, בדצמבר 2014 ידעה ישראל אסון אקולוגי הגדול ביותר בתולדותיה, כאשר 5 מיליון ליטר של נפט גולמי דלפו מצינור של קצא"א שנבקע לתוך שמורת עברונה. האם לא היה ראוי שתהיה יותר אכיפה סביבתית על קצא"א?

"עזבי 'יותר' אכיפה סביבתית, לא הייתה אכיפה בכלל. קצא"א כלל לא כפופה לחוקי המדינה ולכן גם לא לתקנות הסביבתיות. רק לאחר האסון יכולנו לחייב אותם לחדש קווים ישנים, לשנות זוויות שהיו מסוכנות וכל מיני דברים טכניים נוספים".

"תחזית צריכת החשמל מוגזמת"

אחד הפרויקטים המורכבים והיקרים בשנים האחרונות הנוגעים לתחום הגנת הסביבה הוא הפחתת פליטות המזהמים מתחנת הכוח הפחמית של חברת החשמל בחדרה ובאשקלון. עלות הפרויקט נאמדת ב-8 מיליארד שקל. במשך שנים בוחנת חברת החשמל את הסבת התחנה בחדרה לגז טבעי, אך לפי שעה זה לא נראה באופק, בין היתר לאור העיכוב בפיתוח מאגר לוויתן. מחקר חדש של המשרד להגנת הסביבה מגלה כי תחנה כזו גורמת לתמותה עודפת של 155 בני אדם בשנה.

"כבר כמה שנים שהפרויקט מתמהמה", אומר על כך לפלר, "וכעת נבחנת אופציה של התקנת סולקנים בתחנות שאמורים להפחית את פליטת הרעלים בכ-90%. יחד עם זאת, צריך לבחון אם הפרויקט בכלל הכרחי. רשות החשמל פרסמה בעבר תחזית צריכת חשמל, אך היא הייתה מעט מוגזמת. בשנים האחרונות הייתה 0% עלייה בצריכת החשמל, ובמקביל החלו 3 תחנות כוח פרטיות לייצר חשמל ונגסו בצורה משמעותית בייצור החשמל של חברת החשמל. לכן שווה לבדוק אם התחנות בכלל נחוצות.

"נכון ש-8 מיליארד שקל הם סכום עצום, אך גם תמותה מוקדמת עולה כסף. לפי נתוני ה-OECD, בכל שנה מתים בישראל 2,500 איש כתוצאה מזיהום אוויר, כאשר כל מוות מוקדם עולה למדינה בין 1.5 ל-3 מיליון דולר".

- בחודשים האחרונים נשמעה ביקורת ציבורית רבה נגד זיהום האוויר בחיפה. אתמול פרסם המשרד להגנת הסביבה חלק מהתוכנית הלאומית שגיבש להפחתת הזיהום בעיר בעלות של 330 מיליון שקל. מה דעתך על כך?

"על פי התוכנית, חלקים מסוימים בחיפה יוכרזו כ'אזור אוויר נקי' (Low mission zone), שאליהם תוגבל כניסת רכבי דיזל מזהמים. כמו כן, אנחנו מתכננים פיילוטים של משאיות ואוטובוסים מונעים בגז טבעי, ויהיו חלקים בעיר שבהם תיאסר תנועת רכבים כבדים ומשאיות. במקביל, נעודד את הנסיעה במנהרות הכרמל למשל באמצעות הפחתת התעריף. יש לכך השפעה סביבתית עצומה משום שהנסיעה במנהרות מקצרת משמעותית את זמן ומרחק הנסיעה, מה שמוביל בסופו של דבר לפחות מזהמים שנפלטים לאוויר.

"כאן המקום גם לציין כי חיפה ממותגת בצורה רעה. קיימים אזורים לא מעטים במרכז הארץ, כמו למשל רמת גן ופתח תקווה, שרמת הזיהום שם גבוהה הרבה יותר מחיפה. גם אדם שגר בבניין יוקרתי בתל אביב סובל מזיהום גבוה יותר מתושב שגר בסמוך למפרץ חיפה".

- לאן יפונו מיליוני טונות עודפי העפר מחפירות הרכבת הקלה בתל אביב?

רבים מדברים על חיי הסוחרים והתושבים בגוש דן שחייהם ישובשו לאור עבודות הרכבת הקלה שנעשות בימים אלו בגוש דן. אף אחד כמעט שלא מזכיר את ההשלכות הסביבתיות של הפרויקט.

"מדובר באמת בפרויקט שנוגע לתחומים סביבתיים רבים ושיש לו השלכות סביבתיות רבות. קחי למשל את נושא עודפי העפר שייווצרו כתוצאה מחפירת המנהרות והתחנות, ואת העובדה שייתכן שהקרקעות מזוהמות, מה שידרוש טיהור שלהן".

לפלר, אף התייחס לאחרונה לנושא במכתב ששלח בשבוע שעבר לבינת שוורץ, מנהלת מינהל התכנון במשרד האוצר, ובו הזהיר כי "למרות התראות חוזרות ונשנות אין עדיין פתרון לעודפי העפר והקרקע המזוהמת של הקו האדום. מדובר בכמות מוערכת של 3.5 מיליון מטר מעוקבים של עפר המחייבים פתרון דחוף, במיוחד לנוכח מצוקת שטחי ההטמנה באזור המרכז".

נציין, כי על פי ועדת העורכים במינהל התכנון, מדי שנה נוצרים בארץ עודפי עפר של 8-10 מיליון מ"ק. כלומר, עודפי העפר שייצור הקו האדום לבדו, מהווים כשליש מסך עודפי העפר בישראל. "אנו מצפים מנת"ע להציג באופן מיידי אתר לפינוי עודפי העפר של הקו האדום, והצגת חלופות לשימוש חוזר בקרקע המזוהמת", כתב לפלר במכתב. בשיחה עם "גלובס" הוסיף כי "3 שנים אנחנו מבקשים לקבל מנת"ע מסמך על עודפי העפר. לפני מספר שבועות קראתי בעיתון שהם יפנו את העפר לראשון לציון, אך עד היום לא קיבלנו מסמך כזה". לדבריו, "נת"ע גם לא עומדת בצו ההרשאה שלה המחייב אותה להגיש למשרד להגנת הסביבה מסמכים שונים, כמו למשל בענייני ניטור, פיקוח סביבתי, רעש ואבק".

מנת"ע נמסר כי "הקבלן המבצע נדרש לבנות תוכנית ניהול סביבתית ולהגיש אותה לאישור נת"ע - וכך נעשה. הקבלן מבצע ויבצע את עבודתו בהתאם להנחיות המפורטות במסמכים הסביבתיים הנהוגים בחוק וכמפורט בהרשאה שניתנה לו".