בוא הביתה פוטנציאל

והעיר צ'נאיי (Chennai) צהלה ושמחה באומרים לה "גוגל". ביום שלישי השבוע היא התעוררה לשמע הידיעה, שילד מצ'נאיי, שאיש אפילו לא חשב לילד-פלא, הועמד בראש גוגל. אמנם זו אינה בדיוק אותה גוגל, עכשיו היא סרה למרותה של "אלפבית", ולארי (פייג') וסרגיי (ברין) יוסיפו לצפות מראש הפירמידה, ואריק שמידט יוסיף להיות היושב ראש הפעיל של חברת-הגג. אבל לחברת-הגג לא יהיה בינתיים אלא נכס אחד, גוגל.

סונדאר פיצ'אי הוא הילד, ולהלן התפתח מירוץ כמעט-קומי להעמיד אותו על מפת העיר. הוא נולד בעיר ששמה היה "מדראס", אבל העיר התובעת בעלות על ילדותו קוראת לעצמה צ'נאיי. היא עיר הבירה של מדינת טאמיל נאדו, בקצה הדרומי של הודו, עם מסורת תרבותית ולשונית נפרדת. היא קנאית לייחודה, ובייחוד ללשונה, שאין כל דמיון בינה ובין ההינדית של הצפון.

צ'נאיי הייתה לפנים מן המרכזים המטרופוליטניים המפורסמים של האימפריה הבריטית, והייתה ידועה מאות שנים בשם מדראס. כמו בערים אחרות של ימי הראג' הבריטי, גם שמה ההיסטורי של העיר הזו נמחק לטובת שם "הודי", ומכאן "צ'נאיי" (ההטעמה היא על ההברה הראשונה).

מחפשים את שורשי סונדאר

אחת התוצאות הראשונות של המירוץ לאמץ את סונדאר הייתה גל של עריכות ועריכות-נגד בוויקיפדיה. משכתבים אלמונים תיקנו זה את זה בזיהוי בתי הספר המקומיים שבהם למד סונדאר. העיתון בלשון האנגלית "הינדו", המופיע בצ'נאיי, כתב, כי רוב בתי הספר ששמותיהם הופיעו שם ייצגו נסיונות סרק לזכות בפרסום. לאחר "מאות נסיונות עריכה", הנהלת וויקיפדיה התערבה, והגבילה את עריכת הערך סונדאר פיצ'אי למשתתפים רשומים בלבד.

הבהלה למצוא את שורשי סונדאר הגיעה עד שלוחת קולקאטה (הלוא היא כלכתה) של המכון הטכנולוגי ההודי (IIT) היוקרתי. שם נאלצו תחילה להכחיש שסטודנט בשם הזה חבש אי-פעם את ספסליהם. האמנם סונדאר זייף את דף קורות החיים שלו? חלילה. הוא פשוט היה ידוע אז בשם "פ. סונדאראג'אן". כמו כל מהגר טוב לאמריקה, הוא השמיט את שתי ההברות האחרונות (יהודים היו מתקנים "שפירא" ל"שאפ", לבל יישמעו יותר מדי זרים; וראש הממשלה ניסה פעם להיות "בן ניתאי").

הודים בצמרת

"עלייתו ועלייתו" של סונדאר פיצ'אי (בלשון העיתון "הינדו") מתוארת פחות או יותר בסגנון היאה לניצחון של נבחרת הודו באליפות העולם בקריקט. בשעה שמוסדות הודיים להשכלה גבוהה מתקשים להתברג בצמרת העולמית, על אף המוניטין שלהם, עלייתם של הודים לעמדות ניהול בכירות בטכנולוגיה העלית היא אישור לפוטנציאל העצום הטמון בתת-היבשת.

ההודים בצמרת: סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט; ראג'יב סורי, מנכ"ל נוקיה; ניקש ארורה, נשיא Softbank; סאנג'יי מהרוטרה, מייסד ומנכ"ל של SanDisk; שאנטאנו נאראיין, מנכ"ל תעשיית התוכנה Adobe; סאנג'יי ג'הא (Jha), מנכ"ל GlobalFoundries, היצרנית השנייה בגודלה בעולם של מוליכים-למחצה.

זה אינו אוסף מקרי של שמות. הוא מייצג לא רק את כשרונותיהם של יחידים, כי אם את הנוכחות המרשימה של הודים בעמק הסיליקון ובנות-דמותו. 15% מחברות-ההזנק (סטארט-אפ) בעמק הן מעשי ידיהם של הודים, או של הודים-אמריקאים.

מי המציא את "הענן"

זרימת המוחות והכשרונות מהודו אל הטכנולוגיה-העלית באמריקה התחילה עוד בשנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה. אצבעותיהם של הודים היו טבועות בשורה של הצלחות, וגם בשורה של כשלונות. Hotmail, לפנים פלטפורמת הדואל הפופולרית ביותר עלי רשת, נוסדה בידי הודים.

גם אקסודוס הייתה הודית, אבל מה זה בדיוק אקסודוס? הנשיא ביל קלינטון אמר עליה, בימי שיאה, שהיא מן המנועים החשובים ביותר של העתיד. היא הייתה המעצמה הראשונה של שירותי אירוח על האינטרנט, ולזכותה נזקף הרעיון המקורי של "הענן". אבל היא ניגפה במפולת הכללית של שנת 2000, ונמחתה מן המפה שנה אחת אחר כך.

ענווה היא התשובה?

מחקר אקדמי על סגולות מנהלים הודים בענף הטכנולוגיה האמריקאי (של אוניברסיטת דרום ניו-המפשר) מעניק להם יתרון על פני האמריקאים בתכונות מנהיגות אינדיבידואליות: ידענות, כישורים והרגלי עבודה. הוא מייחס את יתרון ההודים ל"חשיבות שהתרבות ההודית מעניקה לחינוך ולמצוינות".

המחקר מעניק יתרון להודים ברוח-הצוות שהם יוצרים סביבם. הם נוטים להקיף את עצמם באנשים שהם "בעלי ביטחון עצמי אבל אינם מרוכזים בעצמם"; ונוהגים בכפופים אליהם באופן שוויוני, לא מתוך התנשאות והנחתה. הם מצטטים בהסכמה מחקר אחר, הקובע ש"ענווה אינה תכונה רגילה של מנהיגות אמריקאית, אבל אפשר להיתקל בה לעתים מזומנות בחברות הודיות".

מנהלים הודיים, על פי המחקר של אוניברסיטת דרום ניו-המפשר, מתברכים ב"תערובת הפרדוקסלית של צניעות ושל שאפתנות מקצועית. הם משיגים תוצאות יוצאות מגדר הרגיל, ומקימים ארגונים מצליחים מבלי לעשות רעש (hoopla)".

באיזו מידה ההודים כובשים את אמריקה, או אמריקה כובשת את ההודים הבאים אליה, קשה לדעת. אל מסקנות המחקר הזה צריך להתייחס בהסתייגות ניכרת, גם בגלל גודל המדגם וגם בגלל הנחות היסוד. ענווה אינה בהכרח תכונה מרכזית בחיי הודו; שוויוניות בין בכירים לזוטרים מהם אינה מאפיינת את השיג-ושיח בהודו, בוודאי לא בפוליטיקה ובחיי הציבור.

במקום לחפש "תכונות הודיות" בהצלחת ההודים, אולי מוטב להניח שהם מהגרים שעשו חיל בארצם החדשה, מפני שמהגרים נוטים להיות חרוצים יותר ולהשתדל יותר. הם אמנם יצאו מכור ההיתוך של כמה מוסדות אקדמיים בולטים בהודו, אבל את עיקר השכלתם האקדמית הם רכשו בארה"ב.

מה יהיה על הרבע

ההודים מדברים לעתים קרובות על "הדיבידנד הדמוגרפי" שלהם. אוכלוסיה של 1.2 מיליארד בני אדם אמנם מכבירה פוטנציאל: שוק מבטיח של צרכנים, הרחוק שנות אור ממיצויו; וכוח עבודה מבטיח.

מה בדיוק מבטיח כוח העבודה הזה לא תמיד ברור. על פי נתוני הודו, הרוב המכריע של כוח העבודה הזה אינו מיומן. יתר על כן, נתונים של הבנק העולמי מראים, כי כמעט רבע מן הילדים בני השנתיים בהודו סובלים מתת-תזונה, המשפיעה לרעה על גידולם. בהגיעם אל גיל העבודה הם יתקשו לתרום ל"דיבידנד הדמוגרפי".

אבל כמובן גם המספרים העגומים האלה מותירים מאגר עצום של הצלחות פוטנציאליות. הדוגמה של פיצ'אי סונדאר ידועה עכשיו להמוני ילדים ונערים (לא ציון מגדרי, גם ילדות ונערות כמובן), ומעניקה להם השראה ודחיפה.

ראש הממשלה נרנדרה מודי צייץ השבוע את ברכותיו לסונדאר, וזה האחרון כבר הודיע שהוא מוכן ודרוך להיפגש עם מודי.

ראש הממשלה, בתחילת השנה השנייה של כהונתו, הוא איש רב-רעיונות. הוא רוצה להפוך את הודו לקו-הייצור החדש של העולם, במקום הדלתא של נהר הפנינה בסין. מהיותו גם הרעיונאי (קופירייטר) המזהיר של עצמו, הוא טבע סיסמה עוברת לסוחר "Make in India", השונה רק כדי אות אחת מ-Made in India, אבל מסכמת ב-140 תווים ופחות את ציפיותיו ממשקיעים זרים: מי שרוצים ליהנות מחסדיהם של צרכנים הודים, מוטב שישתמשו בכוח-העבודה ההודי כדי לייצר, לא רק בשביל הודו עצמה, אלא בשביל העולם כולו.

כשאייפון יהיה הודי

כבר כיום, כמעט כל כלי הרכב הזרים על כבישי הודו מורכבים על אדמתה. לכל תעשיית רכב זרה יש דגמים שרק הודים מכירים את שמותיהם. מזון ותרופות של המותגים המערביים המפורסמים ביותר מיוצרים בהודו. אבל הודו מוסיפה להיות יבואנית של טכנולוגיה מתקדמת, אף כי משווקים בה בהצלחה לא מבוטלת, בזיל-הזול, טלפונים חכמים מקומיים, תחת שמות שאיש לא שמע מחוץ להודו (כמו "מייקרומקס", "קארבון", "לאווה" ו"אינטקס", שרוב רכיביהם באים מסין ומטייוואן).

מצב עניינים זה מתחיל אולי להשתנות. השבוע הזה עצמו, FoxConn הטייוואנית, שבמפעליה מורכב בין השאר האייפון, חתמה על הסכם להשקיע 5 מיליארד דולר במחקר, פיתוח וייצור במהרשטרה, המדינה השנייה בגודלה בהודו, שמומבאיי היא בירתה.

תור ארוך של סלולרים משתרך בשערי הודו, אבל לפי שעה המתעניינים יכולים לכל היותר להרכיב טלפונים, לא לייצר אותם. הם נתקלים בחומה ביורוקרטית הרבה יותר מדי גבוהה, והם סובלים מהיעדר תשתית הולמת.

החיבור לאינטרנט בהודו הוא פאתטי, אפילו בעיר הבירה דלהי. בעל הטור הזה הצליח להתחבר לאינטרנט לא יותר מחמש שעות בשבוע האחרון, ומהירות הגלישה על סלולרים במרכז עיר הבירה מזכירה את זו של מודם אנלוגי מלפני 20 שנה.

יש כמובן אזורי הייטק מצליחים ונוצצים, כמו זה בבנגאלור, במדינה הדרומית קרנאטאקה; או זו המכונה "סאייברבאד" בעיר ההיסטורית הגדולה היידרבאד, במדינה הדרומית טלנגאנה. אבל פריצת הדרך עדיין לא התחוללה.

לגדול פי 15 בחמש שנים?

קדחת של קניות אלקטרוניות פוקדת את הודו בשנתיים האחרונות - יש אמזון הודי ו-eBay הודי, וגם ענקי מסחר מקוון ללא מותגים בין-לאומיים - אבל הודו רחוקה כדי שנות אור ממיצוי הפוטנציאל שלה. בעוד בסין ערך המסחר המקוון עומד על 450 מיליארד דולר ויותר, בהודו הוא אינו מגיע אפילו ל-5 מיליארד דולר. לפי הערכת קרדיט סוויס (המצוטטת בוול סטריט ג'ורנל), המסחר המקוון בהודו עשוי לגדול פי 15 בחמש השנים הבאות, ולעמוד על 60 מיליארד דולר.

פוטנציאל, פוטנציאל, בוא הביתה. זה שנים אנחנו שומעים מה הודו עשויה להיות יום אחד. היא התקדמה כברת דרך ניכרת בעשרים השנה האחרונות. אבל היא נתקעה, אפילו לא באמצע הדרך. אולי היא צריכה להניח לכוכבים ההודיים של עמק הסיליקון לנהל אותה כמה שנים. ההצלחה אינה מובטחת, אבל ערך המניות יעלה. גוגל הוסיפה 5% ביום שבו שמע העולם את שמו של פיצ'אי סונדאר.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny